נמאס לי

[roismom]

נמאס לי

אנחנו נשואים 5 שנים ויש לנו ילדה בת 3. לפני שנה וחצי כמעט התגרשנו ולבסוף החלטנו ללכת לייעוץ זוגי. אני לא יכולה להגיד שהייעוץ פתר משהו, אבל היתה רגיעה יחסית במשך כמה חודשים. בעלי היה מובטל 10 חודשים וכמובן שבתקופה שהוא ישב בבית הכל שוב עלה, אבל אני בטיפשותי הייתי בטוחה שזה בגלל שהוא במשבר כי פוטר. אבל - הוא מצא עבודה לפני חודשיים ומאז אנחנו די בכסאח. בחודש האחרון אנחנו לא מדברים ולא נוגעים אחד בשני בכלל. זאת הפעם הראשונה שאני לא מנסה להשלים. תמיד הייתי נשברת וניגשת אליו. הפעם אפילו לא בא לי. שאלתי אותו אם הוא רוצה להתגרש והוא אמר שאני אחליט מה שאני רוצה. אמרתי לו שמצידי הוא יכול לעזוב את הבית. הוא אמר (בצדק) שזה גם הבית שלו ואין סיבה שיעזוב. בקיצור, עכשיו הוא מחכה שאני אעשה את הצעד ואין לי כוחות נפשיים לעשות את זה כרגע. אני חייבת לציין שגיליתי עליו הרבה דברים בשנה האחרונה: בין השאר שהוא ניהל רומן וירטואלי (ראיתי התכתבויות ביניהם - הוא כל פעם כתב לה כמה שהוא אוהב אותה ומתגעגע אליה). בנוסף, גיליתי שהוא שולח כסף לחו"ל (לא סכומים בשמיים, אבל זה היה בתקופה שהוא היה מובטל וכמעט סגרו לנו את החשבון בנק). אני יודעת מה אני רוצה לעשות, אבל חייבת לשמוע עצות ודיעות. ממני, אישה עצובה שבחרה לא נכון.

 

[תמיד שניה]

מהר מהר לעורך דין

להגיש תביעה לגירושין בבית דין לעינייני משפחה,בשום פנים לא לעזוב את הבית(במידה ורכשתם אותו),בית משפט כבר יפנה אותו משם אבל מאוד חשוב שתגישי תביעה לפני שהוא יגיש תביעה לגט ברבנות ואז באמת יהיה לך גהנום. הדיון בגירושים בארץ מתנהל בבית הדין בו הוגשה התביעה הראשונה,אם את באמת בטוחה שאת רוצה להתגרש,אל תחכי מחר בבוקר תתייצבי אצל עו"ד(לפי איך שזה נראה לא נראה לי שפתרון כמו גישור מתאים,אני מאוד בספק אם תקבלי שיתוף פעולה מהבעל פה)אז יאללה נשימה עמוקה וצאי לדרך חדשה בהצלחה ולא לשכוח: סוף הוא תמיד התחלה של משהו אחר

 

[roismom]

אולי אני תמימה

אבל ברור לי שהוא לא יעשה דבר. מה רע לו - יש בית, יש מנקה (אני) יש מבשלת (אני). לא שהוא לא עוזר בבית - רוחץ כלים, תולה כביסה, עוזר עם הילדה, אבל את הרוב אני עושה, וכך היה גם כשהוא לא עבד. דווקא חשבתי ללכת לגישור כי אני לא רוצה שנתחיל לדבר דרך עורכי דין ולהתחיל לשחק במשחקים מלוכלים, וגם בגלל המצב הכלכלי שלנו. יש לי עוד שאלה (לא יודעת אם מתאימה לפורום הזה) - מה הכויות שלי כגרושה מבחינת מגורים, מזונות וכו'?

 

[תמיד שניה]

מידע כללי ביותר

אם הוא מוכן ללכת לגישור,אשרך אבל אם לא את חייבת להקדים אותו בעיקרון החוק בארץ נוטה להשאיר את הדירה אצל האם(אבל אם את תעזבי את הבית המצב שונה),הילדה אצלך בטוח והעיקרון לגבי מזונות שהוא צריך לדאוג לכן לאותה רמת חיים בה הייתן מורגלות,כל עוד אין שינוי במשכורות פרטים יותר מדוייקים תמצאי בפורום גרושים גרושות

 

[seeyou]

"ואין לי כוחות נפשיים לעשות את זה "

.. להתגרש באמת את חייבת הרבה כוחות נפשיים להרבה זמן זה לא זבנג וגמרנו לזוגות ללא ילדים יותר קל לשבור את הכלים ולהתגרש- אבל כאשר יש ילדים את לוקחת אחראיות גדולה על הכתפיים שלך. אם באמת המצב הוא בילתי נסבל וללא מוצא אז חייבים לבחור בין 2 המצבים: להמשיך בזוגיות תוך שאיפה לשיפור המצב ובין הגירושים עם הבלתי נודע.

 

[adam33]

כדור שלג

לפעמים אומרים על הצד השני איך הוא מסוגל או לחילופין למה בכלל את נשארת איתו? וצריך בעצם להבין אותך ואותו את בעצם יצאת החוצה ועבדת וראית והיה לך אויר כל היום בעוד שהוא היה מובטל וכבר אמרו גדולים מאיתנו הבטלה מביאה אדם לידי עבירה אז מריבות היו והתאהבות היתה לפי דעתי לא היתי נוהג בפזיזות ולא היתי מתנגח איתו כי בעצם בסופו של דבר זה יהיה לרעתכם היתי ניגש אליו ואומר לו בשיחה מחוץ לבית שבעצם את חושבת שלמרות כל מה שאת יודעת את מוכנה לתת צאנס לחיי הנישואין אם גם הוא חושב שהוא מסוגל גם לעשות צעד מצידו ותסבירי לו שצעד זה דורש הרבה ממנו וגם ממך לחילופין ואינך יודעת מה יהיה בסוף כי תגידי לו יכול להיות אחרי סדרת הייעוץ תרגישו שבעצם רצוי ובריא שתתגרשו ככה שלהפסיד איני רואה כאן הפסד רק לאחר שהוא יסרב קחי כמה ימים גשי לייעוץ משפטי בלשכות הסיוע בשי"ל פתחי תיק ותגידי לו שאת רוצה להתגרש אני מניח שאז הוא יבין שאת רצינית ואת כבר לא מדברת באויר אלא על סמך ידע ואז תראי בעצם לאן נושבת הרוח יכול להיות שרק אז הוא יתעורר ויכול להיות שבעצם הוא יגיד לך זה בסדר ..נתגרש..

 

[איש המערות]

אישה עצובה שבחרה בחירה

ממה שאת מתארת ניתן להבין שאת מיואשת למדי מהנישואין, עד שאת מאשימה את עצמך בבחירה לא נכונה. את בחרת את "בחיר ליבך" ובאותו זמן זו היתה עבורך הבחירה הנכונה ביותר. צדדים לא מוכרים אצל שני בני הזוג באים לידי ביטוי עם המעבר לחיים משותפים ועוד יותר לאחר לידת הילד הראשון. מערכת היחסים יכולה לקבל תפנית חריפה ולסבול ממשברים תכופים. יכול להיות אפילו שהמשברים העיקו עליו עד שלא תפקד כראוי בעבודתו ופוטר - מעין גלגל חוזר ומתעצם של משברים המזינים זה את זה. אדם במשבר נישואין, סביר שיחפש נחמה ותמיכה במקום אחר, גם בוירטואליה (מה כולנו עושים כאן למשל?) ולא הייתי מציע להתייחס לכך כאל מעשה בגידה אלא כאל מעשה של אדם המנסה לשמור על שפיותו בסיטואציה לוחצת ומדכאת. לא פירטת בעניין הכספים שבעלך שולח לחו"ל. לאיזו מטרה ולמי? אם מדובר בלקיחה מהמשאבים המשותפים והסתרה לשימוש אישי מאוחר יותר (למשל אחרי גירושין) הרי שיש להתייחס לכך בחומרה אבל יתכנו אפשרויות אחרות שאמנם היה ראוי שישתף אותך בשיקולים ויבקש את הסכמתך (למשל תמיכה בקרוב שנקלע לקשיים) אבל אינם מצביעים על כוונה לגזול ממך. בהחלט יתכן ש"נגמר הסוס" ועדיף שתתגרשו. במידה ותחליטו לעשות כך (מספיק שאחד יחליט), נסי להגיע להסכם באמצעות מגשר. במקרה כזה אין משמעות לבית הדין בו יאושר ההסכם כי בית הדין לא יתערב בהסכמות אליהן הגעתם. מאידך, אם תראי את הדברים באור מעט יותר מאוזן ותנסי לראות את המערכת הזוגית על כל מרכיביה (שני בני אדם, לכל אחד רצונות, צרכים ומצוקות ובין שניהם תקשורת לא מי יודע מה) תוכלי אולי להגיע למסקנה שאפשר לתקן וגם אם ייעוץ אחד לא הצליח לעזור (אולי מפני שהייתם ממוקדים כל אחד במצוקותיו וברצון לשנות את האחר) אולי ייעוץ נוסף כן יצליח, כי אתם אולי תוכלו להגיע אליו ממקום שמוכן יותר להקשיב, לקבל ולתקן את עצמו. ההחלטה היא כמובן שלך, כי אלו החיים שלך וגירושין הם אופציה בדיוק כמו שיקום היחסים. לגבי מידע על זכויות ותהליכים משפטיים, נסי למצוא ב"קישורים" וב"מאמרים" - יש שם הפנייה למקורות באינטרנט. בהצלחה

 

[s h o o s h a]

עצות ודעות

"אני יודעת מה אני רוצה לעשות, אבל חייבת לשמוע עצות ודיעות" אז כל מה שאת מבקשת מאיתנו בעצם הוא לקבל חיזוקים וטפיחה על הכתף כי בחרת נכון והחלטת נכון. roismom לא חושבת שלמי מאיתנו הזכות להגיד לך שבחירתך נכונה - בדיוק כפי שאין לנו את הזכות לומר לך שהיא לא, וזאת משום הטעם האחד שאיננו יודעים/מכירים את כל הסיפור, על כל צדדיו וגווניו וכן משום שזו אחריות גדולה מידי לעשות כן. הרי גם אם תלכו לייעוץ משפחתי/גישור, לא תקבלו תשובה חותכת וחד משמעית (בסגנון ורדה רזיאל ז'קונט - "תזרקי אותו) אלא תקבלו את הכלים לבדוק את הקשר, מה טוב בו, מה חסר בו ואז לעשות עם עצמכם מאזן ולהחליט - נשארים יחד ומנסים לתקן או שכל אחד פונה לדרכו. ולכן, תשובתי לך היא בעצם בסגנון של תשובת יועץ מגשר (מה שאינני) - שבי עם עצמך, שבי איתו, דברו, העלו את המצוקות אל פני השטח, אל תנחשי מה הוא חושב, אל תנסי לגרום לו לנחש מה את חושבת/מרגישה ותחליטו כיצד אתם רוצים לראות את עתידכם. בהצלחה

 

[roismom]

תודה לכולם על ההתייחסות

כתבתי תגובה ארוכה שנמחקה....אז עכשיו אכתוב בקצרה. שושה, אני לא מחפשת "טפיחה על הכתף" - פשוט מרגישה צורך לפרוק. אני לא טלית שכולה תכלת, אבל נמאס לי מהשקרים של בעלי - לגבי הכסף, לגבי הבחורה ועוד דברים קטנים שגיליתי בזמן האחרון. אני לא משקרת ושונאת שמשקרים לי! לגבי הכסף - זה היה לצרכים אישיים שלו ולא מדובר בסכומים בשמיים, אבל לאור מצבנו הכלכלי הוא היה צריך להתייעץ איתי. מה שכואב לי בסיפור הזה הוא שחלק מהכסף הוא ליווה מההורים שלו וסיפר להם שזה לבית. אני הולכת לדבר איתו ולשאול אותו אם מתאים לו להמשיך ככה. מקווה שיסכים ללכת לגישור. אם לא אז אני אצטרך לפעול מהר. הכי משעשע ומבהיל אותי שאני כבר מרגישה לחוצה למצוא בן-זוג אחר. כל גבר נראה לי כ"פוטנציאלי". קצת חולני, לא? אבל ברור לי שזה נובע מהעובדה שכבר מזמן אין לי פרטנר לחיים. כנראה שכבר התקדמתי שלב בהחלטה אפילו מבלי להרגיש. שוב מודה לכם על ההתייחסות ומקווה לעדכן אתכם בקרוב. זאת שמתחילה לראות עתיד טוב יותר.

 

[תמיד שניה]

בהצלחה../images/Emo140.gif

 

[solsita girl]

אני אישית

מחשיבה את הרומן הוירטואלי הזה לבגידה אמיתית לכל דבר, ואפילו גרועה יותר מסטוץ, אם הוא כתב שהוא אוהב אותה... עשי את הבחירות שלך, אבל אני חושבת שבגידה היא בלתי נסלחת. בגידה זה באופי, ואני אישיתי לא הייתי רוצה לחיות עם בוגד.

 

[mm האחד]

בלשית

איך הצלחת לגלות עליו את הפרטים הנ"ל אין למהר ולעשות את הצעד אולי כדאי לנסות לשבת ולדבר ברוגע על העניין ולנסות להבין מה קורה בדיוק ולאן הרוח נושבת אסור אף פעם למהר בעניינים אלו בהצלחה