נמאס לי.

[מלאה]

נמאס לי.

שלום לכולם. מצטערת שאני כזאת פסימית על הבוקר.. לא מספיק שעליתי במשקל גם רבתי עם חבר שלי והוא עזב את הבית מבלי לדבר איתי, ואח``כ רבנו בטלפון ועכשיו אני לבד בבית לא יודעת מה לעשות עם עצמי..לא רוצה להתחיל עם כל השטויות- אז אני שותה שוקו, מעשנת וכותבת לכם,תוך תקווה שזה יקל עלי. אני יודעת שאני פתאטית, כל הרחמים העצמיים האלה מגעילים אותי ובטח גם אותכן(מצטערת) איך אני אמורה ללמוד שיש לי כל כך הרבה על הראש??? אוףףףףףף הלוואי שמשהו בי ישתנה כבר, ממש קשה לי.

 

[ניב-עקרב]

הי לך, אם זה עוזר, אנחנו כאן בשבילך..

 

[לילך]

גם לי, אבל

כל כך לא פתאטית, פשוט אנושית. רחמים עצמיים? זה נשמע כמו הלקאה עצמית. לי גם קשה ללמוד, כל כך הרבה פעמים אני תופסת את עצמי עפה למחשבות, כל הזמן הראש פועל..אבל לא ממש על מה שצריך. מוכר. מה אני עושה עם זה? כותבת על זה. מסריטה לי סרטים בראש על מה שאני רוצה ,על מה שיש לי כל כך הרבה מסביב ולמה זה לא מספיק. למה? לא ממש מגיעה לתשובה. אבל יודעת שלברוח זה לא הפיתרון. אני מדברת עם אנשים על זה כולם באותו מצב, אז למה רק אני בורחת לאוכל, לגועל הזה? זו לא הדרך ואני יודעת. יש בכל אחד המון, כל אחד עולם ומלואו. מיוחד. צריך רק להאמין ולהתחיל לפעול שהעולם מסביב יראה יפה יותר. לעשות. לא לשבת בחוסר מעש או לברוח. לעמוד מול הכל. את חזקה, צריך רק להאמין.