נמאס לי
נמאס לי לסבול בגללך. נמאס לי לכאוב בגללך. נמאס לי שלמרות הכל אני עדיין אוהבת אותך. אני רוצה לצעוק לעצמי, די, תוותרי, נגמר. אבל האהבה לא מרפה. כולם אומרים לי שאני צריכה להרפות, לעזוב, לשכוח ממך, להתקדם בחיים. אבל, אני בספק אם אוכל. אתה מבין, אתה תקוע לי בראש 24 שעות, אני חושבת עלייך בכל שניה ביום, וכל דבר, אבל כל דבר, מזכיר לי אותך במובן מסוים. ונמאס לי, אני כבר עייפה מלרדוף אחרייך כל פעם מחדש, כבר מיואשת, כבר פגועה מידי. כמה אפשר להיפגע מבן-אדם אחד? מסתבר שהרבה.. מה שאני באמת הכי רוצה כרגע, חוץ מזה שנהיה ביחד כמובן, זה שתלך כבר לצבא. אני יודעת, שאחרי שתתגייס, כבר לא יהיה שום סיכוי בשבילנו, ואני, אני יהיה חייבת להמשיך, להתגבר, לשכוח. ואני כל כך רוצה לשכוח. אני מצטערת שהכרתי אותך אי פעם!!!!!!!! למרות.. שאתה בנאדם מדהים, בין האנשים היותר מקסימים שאני מכירה, בין האנשים המושלמים היחידים שאני מכירה. אבל כמה אפשר? אני יודעת שאני לא אוכל לסבול יותר. אני מצטערת, אני הולכת לשמוע לעצה של מישהו, אני הולכת לקחת הרבה אויר, ופשוט להמשיך בחיים בלי לחשוב עלייך הרבה. אני מאמינה, שאם אתה אוהב אותי, אבל באמת, אתה תמצא את הדרך אליי. ואם אתה לא, אז מה שווה ? אז באמת עדיף שזה ייגמר כאן ועכשיו. אני מקווה שיהיה טוב, מקווה שתבין שאני באמת חשובה לך, ושאתה לא מוכן לוותר עליי. אבל גם אם לא, אני מודה לאלוהים שהכרתי אותך, שהתאהבתי בך, שהרגשתי אותך, שטעמתי אותך, שהיה לי את העונג להכיר מישהו כמוך. תודה לך על הכל, אני אוהבת אותך תמיד. בחיים אני לא אשכח אותך, הרי איך אפשר לשכוח אהבה ראשונה? מקווה שניפגש, מקווה שתבין מה שאתה באמת רוצה, ועד אז.. להתראות, שלך, תמיד תמיד, אני. ------------------------------- משהו שכתבתי לפני כמה זמן, אני מאוד רוצה לעמוד בזה, למרות שזה יהיה ממש ממש קשה. התגעגעתי לכולכם, (מישהו שם לב שלא הייתי פה...?
) מקווה שהעיניינים השתפרו, ושבכלל הכל מצויין. אוהבת אותכם אנשים... אתם מקסימים. שלכם תמיד, שירז
נמאס לי לסבול בגללך. נמאס לי לכאוב בגללך. נמאס לי שלמרות הכל אני עדיין אוהבת אותך. אני רוצה לצעוק לעצמי, די, תוותרי, נגמר. אבל האהבה לא מרפה. כולם אומרים לי שאני צריכה להרפות, לעזוב, לשכוח ממך, להתקדם בחיים. אבל, אני בספק אם אוכל. אתה מבין, אתה תקוע לי בראש 24 שעות, אני חושבת עלייך בכל שניה ביום, וכל דבר, אבל כל דבר, מזכיר לי אותך במובן מסוים. ונמאס לי, אני כבר עייפה מלרדוף אחרייך כל פעם מחדש, כבר מיואשת, כבר פגועה מידי. כמה אפשר להיפגע מבן-אדם אחד? מסתבר שהרבה.. מה שאני באמת הכי רוצה כרגע, חוץ מזה שנהיה ביחד כמובן, זה שתלך כבר לצבא. אני יודעת, שאחרי שתתגייס, כבר לא יהיה שום סיכוי בשבילנו, ואני, אני יהיה חייבת להמשיך, להתגבר, לשכוח. ואני כל כך רוצה לשכוח. אני מצטערת שהכרתי אותך אי פעם!!!!!!!! למרות.. שאתה בנאדם מדהים, בין האנשים היותר מקסימים שאני מכירה, בין האנשים המושלמים היחידים שאני מכירה. אבל כמה אפשר? אני יודעת שאני לא אוכל לסבול יותר. אני מצטערת, אני הולכת לשמוע לעצה של מישהו, אני הולכת לקחת הרבה אויר, ופשוט להמשיך בחיים בלי לחשוב עלייך הרבה. אני מאמינה, שאם אתה אוהב אותי, אבל באמת, אתה תמצא את הדרך אליי. ואם אתה לא, אז מה שווה ? אז באמת עדיף שזה ייגמר כאן ועכשיו. אני מקווה שיהיה טוב, מקווה שתבין שאני באמת חשובה לך, ושאתה לא מוכן לוותר עליי. אבל גם אם לא, אני מודה לאלוהים שהכרתי אותך, שהתאהבתי בך, שהרגשתי אותך, שטעמתי אותך, שהיה לי את העונג להכיר מישהו כמוך. תודה לך על הכל, אני אוהבת אותך תמיד. בחיים אני לא אשכח אותך, הרי איך אפשר לשכוח אהבה ראשונה? מקווה שניפגש, מקווה שתבין מה שאתה באמת רוצה, ועד אז.. להתראות, שלך, תמיד תמיד, אני. ------------------------------- משהו שכתבתי לפני כמה זמן, אני מאוד רוצה לעמוד בזה, למרות שזה יהיה ממש ממש קשה. התגעגעתי לכולכם, (מישהו שם לב שלא הייתי פה...?
