נמאס לי

[עושה כמיטב יכולתי]

נמאס לי ../images/Emo46.gif

הייתי במסיבה לפני כמה ימים, וראיתי שם מישהו מאד נחמד. רציתי מאד להתחבק איתו (לא מעבר), אבל לא עשיתי כלום. למה? כי: א. אני לא יודעת אם הוא רצה, ואני בחיים לא אזום כזה דבר, אם אני לא משוכנעת שהצד השני רוצה גם. ב. הוא ישר יכנס לתסריטים, ויחשוב עלי דברים מסוימים. בסך הכל רציתי להתחבק. אם הייתי גבר, הכל היה יותר פשוט! על אישה ישר יש סטיגמות וכו´! ג. זה לא יהיה רק חיבוק. זה יצור מתח וכו´. אני רציתי שזה ישאר בתחום של חיבוק וזהו. זה ישנה ישר את כל המערך. למה הכל לא יכול להיות פשוט יותר? למה בגלל שאני אישה, אם אני עושה דברים מסויימים, ישר יש תוויות? למה גברים יכולים לשכב עם מי שהם רוצים, ולא יהיו עליהם סטיגמות? למה רוב הגברים מתייחסים בזלזול למי שתשכב איתם בפגישה הראשונה? למה אי אפשר סתם לחבק?? למה זה ככה? אני לא יכולה לעשות מה שבא לי כי אני נושאת באחריות של התוצאות שלי אז אל תגידו לי שיכולתי לחבק אותו אני לא יכולה להתעלם מאיך שהוא יפרש את זה. ואפילו לא אמרתי חצי ממה שמעצבן אותי. אוף!!! כל הקטע הזה של גברים - נשים!! מ-ע-צ-ב-ן! למה אני לא יכולה להתחבק עם כל מי שאני רוצה? בחברה נורמלית הייתי יכולה להתחבק עם סתם אדם מהרחוב.

 

[יה-יה]

ואם...

היית ניגשת אליו (עושה כמיטב יכולתך) ואומרת לו: "בא לי לחבק אותך, פשוט לחבק. אל תעשה מזה סרט

" (אַת- שומרת על טוהר המלה. הוא- לא מניח הנחות). מה היה קורה, לדעתך אז?

 

[עושה כמיטב יכולתי]

יש בעיה מקדימה..

אני לא יודעת אם הוא היה רוצה בכלל שאני אחבק אותו, וזה כבר קשור לביטחון עצמי

 

[עושה כמיטב יכולתי]

בעיה יותר קשה

אם הייתי יודעת שהוא לא מניח הנחות, ואם הייתי יודעת שהוא רוצה חיבוק, הייתי מחבקת אותו ואומרת לו שאני רק רוצה להתחבק. הבעייה היא שרוב האנשים מניחים הנחות, רואים סרטים, ומשנים את כל היחס. כמה גברים, שהייתי באה אליהם ורוצה לחבק אותםן, ואומרת שזה רק חיבוק, לא היו נכנסים לסרטים? ישר כל מערכת היחסים ביני לבינם היתה משתנה. באמת שנמאס לי. זה כבר לא קשור לבחור ההוא. אני לא מעוניינת בו או משהו כזה. החיבוק היה מתאים לאותו הרגע. זה מפריע לי באופן כללי, שאני לא יכולה לעשות מה שאני רוצה. כשרוב האנשים מניחים הנחות, לא שומרים על טוהר המילה, לוקחים באופן אישי, ולא עושים את המיטב.....זאת בעיה.

 

[אינקה]

../images/Emo20.gif אותו הדבר עם הים

את רק רוצה לקפוץ למים, אבל בלי להירטב. הים הזה... אין לו טוהר פעולה. הוא מרטיב כל הזמן!

 

[עושה כמיטב יכולתי]

לא הבנתי את כוונתך

תסביר במילים פשוטות בבקשה. אני רוצה שתהיה לי אפשרות לחבק מי שאני רוצה, מבלי שישר האדם השני יריץ תסריטים בראש ויניח הנחות. אני רוצה לשכב עם מישהו (באופן תיאורטי), מבלי שהוא ישפוט אותי, או יחשוב עלי דברים מסויימים.

 

[עושה כמיטב יכולתי]

ונמאס לי מהקטע הזה

שגברים יכולים לעשות דברים מסויימים ולא ישפטו אותם ונשים יכולות גם לעשות את אותם דברים, אבל אותן ישפטו חבל על הזמן! נ-מ-א-ס!

 

[אינקה]

../images/Emo20.gif ואני רוצה...

להכניס את היד לאש מבלי להכוות. לקלל אנשים מבלי שהם יפגעו ממני. לגנוב במכולת ושהמוכר יתעלם. ללכת עירום ברחוב בלי שיסתכלו עלי. לקפוץ מגג של בניין בלי להתרסק. ואפשר להמשיך עוד ועוד ועוד...

העולם הוא כפי שהוא. אש שורפת. מים מרטיבים. אנשים מרגישים ומגיבים. כשאת מחבקת מישהו זה לא "סתם". את סוגרת עליו מעגל אנרגיה ונסגרת בשלו. אנשים הם לא מאבן. כשמחבקים אותם הם מרגישים, וכשטוב להם הם רוצים עוד. והם גם שואלים את עצמם "למה?" ויש להם גם שאיפות ורצונות משלהם. ככה זה הים. ככה זה האש. ככה זה אנשים. מהתגובה שלך מובן שאת מרגישה שהפעולות שלך כבולות על ידי ההתייחסות של הצד השני. "מה הוא יחשוב", "שלא יעשה מזה סרט"... אבל את זו שעושה סרט מהעניין. אם באמת אין שום משמעות לחיבוק/סקס ולא צריך לעשות מזה סרט - מה זה משנה לך מה הוא יחשוב? אז הוא יחשוב שאת רוצה אותו (את לא?) או שיחשוב שאת זולה (את לא) או שיחשוב שהוא רוצה להעמיק את הקשר איתך (ממה את מפחדת?) או שיתאהב בך (את חושבת שלא מגיע לך?) או שיפגע ממך (בדיוק כמוך) או... אלו החיים. אלו האנשים. זו את, והנה קחי

היה כייף?

 

[קסם אמיתי]

יפה אינקה

אני מוכרח להגיד שמאוד *אהבתי* את מה שכתבת

קח גם

כי העלית חיוך על שפתיי.

 

[עושה כמיטב יכולתי]

אהבתי מאד את מה שכתבת

וגם הצחקת אותי מאד

כן, אתה צודק - "אנשים הם לא מאבן. כשמחבקים אותם הם מרגישים, וכשטוב להם הם רוצים עוד. והם גם שואלים את עצמם "למה?" ויש להם גם שאיפות ורצונות משלהם. ככה זה הים. ככה זה האש. ככה זה אנשים". טוב, יש לי הרבה "חומר" לחשוב עליו.

 

[אין לי שם בסדר?]

תקשיבי..טוב

אם תתעקשי שאין דרך והכל אשמים וגברים ונשים והחברה וחינוך ואנשים .. תקבלי את זה, כולם ישארו אשמים, ואת תישארי במצב שלך, כי את נותנת את ההגה לחיים שלך.. לנסיבות ולאנשים, מאשר לעצמך. כי בינתיים קיבלת אחלה תגובות בפורום כאן, לדעתי, וישר היה לך מה לענות לכל אחד, יש לך תשובות.. ודיעות.. לכן שקלתי אם בכלל לענות לך או להגיד לך מה אני חושב, כי בטח יהיה לך מה לענות לי. יש אנשים כאלה, שאי אפשר לעזור להם, כי הם לא רוצים עזרה, הם רק רוצים להתעקש על כמה שהם צודקים וכל השאר דפוקים. אז בכל זאת אתן לך משלי.. ובקשה, תניחי את הדיעות בצד, והיי פתוחה. כמה את תולה את עצמך באנשים אחרים? האפשרות לחבק כל אחד ברחוב קיימת, זה פשוט עד כדי כך ! ואת.. לא יודעת באמת מה חושבים מי חושב מה יודע מה עובר בראש.. למען האמת, את ממציאה את זה בראש שלך חושבת מה אחרים חושבים עלי, משחקת את משחקת התדמית. חושבת מה אחרים חושבים עליך, אבל את לא הולכת לשאול אותם מה הם חושבים, את ממציאה בראש את מה שהם בטח יחשבו, ואז בסוף לא עושה.. ואחרי זה מתלוננת שככה וככה אנשים חושבים עליך.. בעוד שהם לא. וגם אם כן.. אז זאת כבר בעיה שלך שאת לא שמה זין על מה שאחרים חושבים איך הביטוי העצמי שלך? כמה את מרשה לעצמך להתבטא? כמה חופש יש לך בחיים? או שכמה כלא יש שם? וכמה חרא ומיגבלה? וכמה את עוצרת את עצמך בגלל המחשבות והפחדים שלך? נושאת באחריות לתוצאות?..איזה שטויות.. איזה... שטויות..במיץ.. שמעקבות אותך.. ותוקעות אותך. את מספרת לך סיפורים, כדי להצדיק את הדרך שלך. כל המכתב שלך התלוננת על אנשים אחרים.. על למה בנים ככה, ולמה חושבים ככה, ולמה הדיעות ככה,.. את מנסה לשנות כל דבר, חוץ מאת עצמך. כולם לא בסדר, והם.. צריכים להשתנות. את רוצה לחבק מישהו? ... תעשי! זה הכל! אין יותר! ומה אם ומה אם ומה אם.. פשוט.. לכי.. ותעשי. מה שלא יקרה, את תגידי לעצמך, אני גדולה! כי עשיתי את זה. ולא חשוב מה התוצאה. אבל כמה ביטוי עצמי יש לך כשאת מוותרת לעצמך ולא עושה כי את מתה מפחד ממה הצד השני יחשוב על זה? מה זה חשוב?.. את כבר לפניו חושבת שזה רע ושאת רעה ושזה יראה רע, אז למה שהוא לא ? אפס ביטוי עצמי. כמה טוב את מרגישה עם עצמך אז? לא הגיע הזמן להתחיל להעיז בחיים? ומדבר איתך בן אדם, שהתעמת..הרבה זמן עם הקטע הזה, פעם למשל לא יכולתי לגשת לבחורה, מה היא תחשוב, מה אם היא תגיד לי לא, מה אם היא תצחק עלי. ואז זה נעשה יותר מסובך, לא יכולתי לגשת לבחורה שיושבת עם חברים שלה, כי מה כולם ביחד יחשבו עלי.. היום, אין שום בעיה, כי לא וויתרתי לעצמי, ושוב ושוב, בכל פעם שאני רוצה לעשות משהו והקולות עולים לי בראש, אני מזהה אותם קקולות, ולא דברים אמיתיים... והולך ועושה בכל זאת. ואחרי שאני עושה.. אני מוחא לעצמי כפיים, אל עצם ההעזה, בלי קשר למה קרה בסוף. סיפור זן בשבילך.. לאיש אחד היה גרזן, יום אחד נעלם לו הגרזן, ואז הסתכל האיש מהחלון וראה, נער, שנראה כמו גנב, הולך כמו גנב, ומתנהג כמו גנב. למחרת מצא האיש את הגרזן שלו, ואז ראה שוב את הנער, אך הנער נראה כנער רגיל, התהלך כמו נער רגיל, והתנהג כמו נער רגיל. איך שאת מסתכלת על הדברים - ככה הם! אם תראי בנים ככאלה שרק מחפשים דבר אחד, זה מה שיהיה. אם תראי אנשים כמפרשים חיבוקים לא נכון, זה מה שיהיה. אני מצפה שתספרי לי על ההעזות הבאות שלך, ואז אמחא לך כפיים גם אני. ההודעה הבאה שלך צריכה להתחיל במשהו בסגנון "לא תאמינו מה עשיתי" "דמיין את היקום יפה צודק ומושלם, ואז תגלה, שהיש, דמיין אותו הרבה יותר טוב ממך"/תעתועים

 

[עושה כמיטב יכולתי]

תודה,

אני אשמח לקרוא את הודעתך עוד פעם, בהמשך היום. תודה!

 

[עושה כמיטב יכולתי]

תודה לכולכם

בפעם הבאה שאני ארצה לחבק מישהו, סתם כך, בלי רצון שיקרה משהו מעבר, אני אנסה להעיז, ונראה כבר מה יקרה. אם אמשיך לחשוש מהתוצאות, זה באמת לא יוביל אותי לשום מקום.

 

[אינקה]

../images/Emo20.gif שאלה חשובה

הייתי שואל את עצמי קודם כל למה אני רוצה לחבק מישהו. כידוע ככה זה לא תשובה. גם לא "כי בא לי". למה בא לי? למה דווקא אותו/ה? איזה צורך זה מספק אצלי? באופן כללי ניתן לומר כי כל פעולה אשר אינה נעשית במודעות מלאה לה ולמניעיה אינה "פעולה טהורה" ולכן דינה להביא לתוצאות שגויות. המודעות העצמית היא המפתח. אולי השאלה "מי אני" היא מוקדמת מידי, אבל בנתיים נסי לשאול את עצמך "למה?" המודעות למניעים תמנע ממך הרבה עוגמת נפש מיותרת...

 

[עושה כמיטב יכולתי]

תשובה

הרגשתי שיש בינינו איזה חיבור חזק (משהו אנרגטי אולי) ומאד רציתי לחבק אותו בגלל זה. להיות קרובה אליו.

 

[אינקה]

../images/Emo20.gif חיבור אנרגטי, מה?

כל דבר ביקום הוא אנרגטי. כמתחילים להסביר דברים באנרגיות באמת אפשר להגיע לכל מקום, אבל ללא תועלת. אז מה אם הרגשת "חיבור אנרגטי"? מה ההבדל בינו לבין סתם משיכה מינית? ולמה הבדל כזה רלוונטי? בתור דוגמה - בחורה "מרוחקת" תתחבר בעיקר (רק!) לבחורים "רודפים". היא תשחק את הקשה להשגה, והוא ישחק את התפקיד שלו וינגב את הרצפה עם הכבוד שלו כדי להשיג אותה - או להיפך. כמובן ששניהם ירגישו "חיבור אנרגטי" אבל יש כאן הרבה יותר מזה: תמרונים של בטחון רגשי ופחד מאינטימיות. וזה לא חייב להיות בסדר הזה, וזו לא חייבת להיות הדוגמה היחידה. מתחברת?

 

[עושה כמיטב יכולתי]

כן הבנתי אותך

אז אין לי דרך להסביר למה רציתי לחבק אותו...

 

[אינקה]

../images/Emo20.gif בטח שיש לך

אולי את לא רואה אותה או לא רוצה לראות אותה עכשיו, אבל את יודעת כל מה שקורה לך ואת כל המניעים שלך. אין אף אחד אחר שיודע בשבילנו. צריך רק כנות והחלטה להתעמת עם המקומות הקשים והכואבים שלנו. אם תשאלי את עצמך בכנות, תקבלי את התשובה מייד. אגב, גם ספרי "פסיכולוגיה בגרוש" מכילים הרבה מידע וזויות להסתכל על עצמך. שווה לנסות...

 

[אנטי וירוס]

זה תלוי במצב הרוח שלנו

אם באותו רגע היה לך מצב רוח מעולה, אבל ממש מעולה, היית מחבקת אותו ושמה זין, נכון?

* אם ענית "נכון" - זאת אומרת שהסיבות שעצרו אותך הן לא באמת הסיבות שעצרו אותך, כמו תמיד. הסיבות הן רק התירוצים של הוירוס, כי הוא הרי לא יכול להגיד "אה, תשמעי, עושה כמיטב יכולתי יקרה, אני פשוט לא יכול לתת לך לעשות את זה, כי אני הוירוס, והתפקיד שלי הוא להפריע לך" - את תתפוצצי מצחוק לא? אז הוא מוצא תירוצים או סיבות שעולים בקנה אחד עם מבנה הערכים שלך או הפחדים שלך (שאותם הוא שם שם מראש, מבעוד מועד...

כאילו "הכינותי מראש"

). ואז את פשוט מסתכלת על הוירוס שבתוכך... רואה את הגרוע ביותר ואת הטוב ביותר... ופועלת למרות הוירוס... תהני לך! * אם ענית "לא נכון" - תחשבי שוב... תיזכרי במצבים שבהם מצב רוחך היה ממש ממש מעולה. ואז חזרי שוב לשאלה המקורית והשיבי עליה!

 

[קסם אמיתי]

../images/Emo13.gif../images/Emo45.gif