נמאס לי ממנה

[נויה של 4]

גם אני לא מדברת עם המשפחה של

בעלי. ואין לי שום בעיה שהוא הולך לארועים משפחתיים, או לארוחות ערב בימי שישי אצל אמא שלו. אני אפילו מאושרת, שיש לי קצת שקט. אבל לפעמים, כשקשה, צריך גם להישאר ולעזור לאשה.

 

[jesenia]

למה לעזור?

כשהוא פשוט יכול למלא את תפקידו?

 

[לילונית5]

לא תמיד............/images/Emo41.gif

לא תמיד אנחנו מבינים את דרכו של העולם... לא צמיד אנחנו מבינים את הלך מחשבתו של בורא עולם....... אנחנו מתפללים ומבקשים בקשות,ונדמה לנו שהם לא מתגשמות.. אולם יתכן מאוד שכל הבקשות שלנו מתגשמות,ואנחנו לא יודעים זאת......... כי הן נענות ומתגשות לא בצורה שהיינו רוצים שתתגשמנה, אלא בצורה שאלוקים חושב שטובה ומתאימה לנו........ אז אל תשכח להודות על מה שיש לך ועל מה שזכית וקיבלת וכבר אמר איש חכם: אם התפילה היחידה שאתה מדקלם כל חייך היא "תודה לך" דיינו. לילונית 5

 

[h i l t i]

אני מבינה שמידיי פעם זה נחמד להיות

לבד, אבל אין לך בעיה שיום שישי בערב הוא הולך לארוחת ערב להורים שלו ??

 

[h i l t i]

השאלה היתה לנויה !!

 

[נויה של 4]

ממש לא! באמת!

 

[h i l t i]

אני מוידה את הכובע בפנייך !! אני גם

לא מדברת עם המשפחה שלו (עד עכשיו היה ממש כסח, "השלמנו" לא מזמן, ומאז לא ראיתי אותם ולא דיברתי) בעצם הכוונה היא בעיקר לאמא שלו- אבלל לא משנה עכשיו... ואם הוא היה אומר לי שהוא הולך לשם לא.ערב ועוד ביום שישי !!! וואי וואי ממש לא הייתי מקנאה בו !! אבל אנחנו בסה"כ 1/2 שנה נשואים- אז אולי זה עוד יעבור לי...

 

[h i l t i]

מוידה= מורידה

 

[נויה של 4]

מקווה שיעבור לך...

 

[אדית האחת]

חמודה ניראה לי שכדי שזה יעבור לך

מהר מאוד בצורה כזואת לא מנהלים חיי זוגיות עם תמשיכי בקו המחשבה הזאת אני לא יודעת עד כמה תשארו נשואים הורים זה עובדה זה דבר שלא מזיזים לצד והיה מה שהיה זה לא חברה או חבר שאפשר להפסיק את החברות בינהם אני נשואה 16 שנה ואף פעם לא אמרתי לבעלי לא ללכת להוריו ולא משנה מה השעה ואיזה יום יום טוב

 

[נויה של 4]

אם זה במינון נכון אז זה בסדר

כשזה עובר את גבול הטעם הטוב אז זה לא בסדר. למזלי, אצלנו זה במינון הנכון.

 

[אדית האחת]

לכל דבר צריך להיות איזון בחיים

אבל לדעתי כאשר מדובר בהורים זה טבו אבל רק בענין בללכת לראות אותם כן לא שהם יכנסו לנו לחיים אני לא מרגישה שזה היה הוגן לבקש ממשהוא לא לדבר עם ההורים שלו או לא ללכת לראות אותם כמו שלא האיתי רוצה שיגידו לי את זה בנישואין צריך להיות הדדיות וזה הדבר הכי חשוב עם לא היה מצב הדדיות בין זוג איזה מין זוגיות זו ? את ראית באיזה משפט היא השתמשה "אני לא אקנה בו.... "מה הוא הילד לה או הבעל שלה צריך לדעת גם אך להגיד את הדברים שלה ואני לא מאמינה שהיא אומרת לו דברים כאלו בפנים כי זה יגמר מהר מאוד

 

[גליתrt]

מתים על אמא שלהם...??

מתים על ה'פינוקיו' שהיה להם שם. היא עשתה להם הכל , האכילה-ניקתה-כיבסה-סידרה-חשבה ופתרה להם בעיות, בטח שהכי כייף אצלה, ממש כמו פעם הכל עושים לי, בלי מחויבויות!!!!! "רווק ניצחי".

 

[אדית האחת]

לילושה בוקר טוב

אני לא יודעת בת כמה את אבל אוכל לומר לך קצת דברים על עובדות החיים גבר = ילד = פסטלינה כך אני רואה אותם אך שתעצבי אותם כך הם יראו את אמרת שבעלך חנון וזה הגדרה שלך כמו שאמא שלו מתמרנת אותו גם את יכולה תלמדי משהוא ממנה במקום לשנוא אותה כל לך ולך יש יתרון עליה והמבין יבין ועם לא תגידי לי הסביר יותר בפרוט תמיד יש דרכים מעודנות לפתור בעיות כאלו בלי מריבות כי המריבות עושות אצלהם קונטרה ואת לא רוצה שהמצב יחמיר שהיה לך יום טוב ותלמדי טוב את המשפט המחץ שלי

 

[לילונית5]

בוקר טוב אדית..../images/Emo45.gifאת כל כך....

צודקת כל מילה ממש מרמלדה.......

 

[tomsima]

למה?

למה האשמה צריכה ליפול על לילושה, תפנקי אותו יותר, תגרמי לו לרצות להיות בבית? ואם היא כן עושה הכל וחמותה יורדת לרמת מניפולציות כזאת שהבן פשוט אומלל אם הוא לא מציית? יש חמיות ואני מכירה אחת לפחות טוב טוב שתשתמשנה בכל תירוץ אפשרי (כולל מחלה איומה ומדומה) כדי לתמרן את הבן שלה. הפיתרון כפי שחלק באמת אמרו הוא לשבת ולדבר עם הדרדק שיתבגר קצת ויבין שאמא אמנם יש רק אחת אבל המשפחה הקטנה שלו זה ההמשך, ולהמשך הזה הוא צריך לדאוג הכי הרבה כי עכשיו הוא אבא יש רק אחד ולילושה היא אמא ואשה יש רק אחת. אני כן מסכימה מאוד עם נויה שאפשר גם לתת לבעל ללכת להורים לבד כמו גם למסיבות משפחתיות, אבל שוב תלוי מהן הנסיבות. לילושה חמותך היא לא שטן היא פשוט מנצלת את מה שהיא יכולה לנצל הפיתרון לדעתי חייב להיות בבעל כי עד שהוא לא ישנה את הדברים היא תמשיך לנצל.

 

[saritoosh22]

../images/Emo45.gif נכון מאוד!

לדעתי, הבעיה של לילושה היא מול הבעל ולא מול החמות. האיש צריך ללמוד להפעיל שיקול דעת ולהיות טיפה אסרטיבי ויחד עם זאת לזכור שמדובר באמא שלו. לי יש בן והוא יהיה הילד לי כל החיים, אני מאוד מקווה שאני לא אצטרך לוותר עליו באופן מוחלט כשהוא יינשא ויחד עם זה, אני מגדלת אותו אל תוך עצמאות גדולה, בלי תלות באמא (ככל שהוא גדל, אני מלמדת אותו שיש עוד ועוד דברים שהוא יכול ללמוד לעשות לבד ואני רק מעודדת אותו). חמות זה דבר מורכב, אני משקיעה בילד שלי את כל מרצי והאנרגיות שלי ואני בהחלט רוצהשהואיהיה הילד שלי כל חיי וביחד עם זה מבינה שאני חייבת לשחרר אותו לחיות את חייו כראות עיניו.

 

[לילונית5]

לדעתי....ביומיים האחרונים משאירים..

כאן פצצות ונעלמים מה שכן מתווכחים כאן אחד עם השני לא מבינה את זה ........ היא כתבה משהו מאתמול אפילו לא דאגה לענות...........

 

[אנילה1]

וישנה עוד אפשרות. לפעמים נוצר קשר

מיוחד בן האם לבן, זה מילדות. כשהאשה הראשונה בחייו היא האמא ולא האשה. אם זאת הסיבה, אני מתארת לעצמי שלילוש ידעה על כך כשנכנסה למערכת המשולשת הזאת. אין לה צ'אנס לשנות את הקשר בין הבן לאמו. יש להם קשר סימביוטי. יש מספר אפשרויות, לקבל את המצב ולהפסיק לקטר. או לעשות לעצמה עולם משלה כמעט בלי בעל. יותר חברות, חוגים, לימודים, לתפקד קצת כמו אם חד הורית או לגשת לטיפול פסיכולוגי, שיכול להוביל לגירושים. יתכן שהיא "התבגרה" ובעלה נשאר ילד, וזה כבר לא מתאים, לכן היא מתלוננת. או להמשיך לחיות עם המצב עם המון קיטורים, שיכולים להרחיק את הבעל יותר ולגרום לה למחלות בגלל הצטברות כעסים שלא מוצאים ביטוי נאות.