נמאס לי כבר!

VIRUSANGEL1

New member
נמאס לי כבר!

שלום רב, קוראים לי נופר בת 19 וחצי,התגייסתי לפני חודש,סיימתי טירונות ואני כרגע בקורס סמבציות חיר, זה תפקיד שאני אישית בחרתי לפני הגיוס. בתקופה האחרונה המצב השתנה בבית,אמא ואבא שלי ניפרדו וכל אחד מהם גר בניפרד,לאמא יש בעיה ניפשית והיא גרה לבד, ועד עכשיו אני טיפלתי בה והארחתי לה חברה,היא הייתה צריכה להתאשפז אבל זה לא קרה,עכשיו אבא מחזיק שני בתים וגם דואג לי ולאחי,מה שגורם לו לעומס כלכלי רב,כל זה ליווה אותי לצבא והקשה עלי לתפקד,הצלחתי לעבור את הטירונות למרות הכל,העניין שעכשיו זה קורס וצריך ללמוד המון תכנים שהם לא פשוטים,ושום דבר לא נכנס לי לראש ,זה כל כך מקשה עלי וגורם לי להרגיש נורא מתוסכלת,אני רוצה לצאת מהקורס זה מכביד עלי וגורם לי בנוסף להכל ללחץ רב,וגם התפקיד נורא סותר את מה שאני ,אני לא מצליחה לתפקד בזמן לחץ,מה שמצריך המון נכונות להתנהל בחשיבה מהירה,אף אחד לא מקשיב לי,ולכן דפקתי ניפקדות,מה שנראה לי בנתיים הכי נכון,איך אני מ שכנעת אותם שבאמת זה המעשה הנכון?אני מרגישה שהם לא באמת מבינים אותי ופשוט מחפשים איך להחזיר עוד חיילת לקורס,בבקשה תעזור לי!
 

Jאפאר

New member
VIRUSANGEL1

שלום לך, אני לא פסיכולוג. אני אבא לחיילים וגילי 50, וודאי קרוב לגיל הורייך ואני גרוש. אני מרשה לעצמי להניח שאני מבין לליבך. תראי, המצב שלך מובן לגמרי, זו סיטואציה מורכבת. אני מבין שאת לא מסוגלת להתרכז בקורס כי את מאד מוטרדת. הדרך לטפל במצב היא לא על ידי נפקדות. זה רק יפעל לרעתך ויחריף את המצב. חשוב מאד במצב הזה לא להישאר לבד ולהתמודד לבד עם כל התחושות הקשות. האם פתחת את הלב בפני מישהו? בפני אבא שלך? אני מציע לך לספר לאבא מה קורה איתך. אינני יודע עד כמה המצב של אימך חמור אבל אולי לספר גם לאמא. בכל מקרה רצוי לספר לאבא שוודאי יידע כיצד לסייע לך. פרט לכך, מול הצבא עלייך להפסיק להילחם במערכת בדרך של נפקדות. פני למפקדים שלך ובקשי פגישה עם פסיכולוג. פיתחי את הלב בפני המפקדים והתייעצי עם פסיכולוג צבאי. יכול להיות שהעצה שתקבלי היא לעזוב את הקורס. אם תעשי את זה בדרך כזאת יש סיכוי טוב שיטפלו בך נכון. חומר נוסף למחשבה הוא מה נכון יותר עבורך. אולי דווקא להתגבר על חוסר הריכוז, להשלים את הקורס ולעשות שירות משמעותי שבו חשקת זה דווקא הדבר הנכון. אולי שווה לך לעשות שירות מעניין ומשמעותי, זה עשוי לחזק אותך. התייעצי עם פסיכולוג.
 

גרא.

New member
VIRUSANGEL1,כדאי שתפני לשתי פונקציות בצבא,

ראשית כפי שכבר נאמר,כדאי לפנות לקב"ן היחידה.הוא זה שיכול להבין בתוקף תפקידו את מערכת הלחצים שאת נמצאת בה, את הקשיים שלך,ואת הרצון יותר נכון הצורך שלך להפסיק בקורס.הפונקציה השנייה היא קצינת/סמלת ת"ש,כלומר תנאי שרות. כנראה שאת זקוקה גם לקל"ב,וגם לתמיכה כלכלית כפי שמקובך במקרים דומים (כמובן במדה והמקרה שלך מתאים לקריטריונים). על פניו,הצבא יכול לחייב לכאורה חיילת להתחיל ולסיים קורס כזה או אחר,אבל אם תמצאי את הדרך להביע ולבטא את הקשיים שלך מכל הכיוונים,צפוי שיבואו לקראתך.באותו הקשר,רצוי לבקש ראיון עם מפקד/ת הקורס,להסביר את הקשיים,ולבקש ממנו/ה להפסיק את השתתפותך.לחץ שלך מכל הכיוונים האפשריים,עשוי בסופו של דבר מאד לסייע לך.
 

VIRUSANGEL1

New member
תגובה

העניין שגם לא ישר דפקתי ניפקדות ,הניפקדות זה משהו שנבע כבר מייאוש,אני הלכתי ודיברתי עם כל המפקדות ודיברתי וסיפרתי להם את המצב בבית,ומה אחת מהן אמרה לי..אין מה לעשות זה צבא וזה מה יש..במקום להפנות אותי לגורמים שבאמת יכולים לעזור לי..וכשהלכתי למשקית תש,היא אמרה לי שמידי פעם היא תיתן לי סופש בבית,מזה עוזר לי?????..אני רוצה יומיות!ואין יומיות כסמבצית חיר!!!וגם אם כן ולא ידעתי זה לא עוזר שזה בכל מיני חורים!ומי יבטיח לי שבסדיר לי באמת זה יהיה ככה!ממש לא לוקחת סיכון,ולמ"מ לא פניתי כי היא נורא אדישה כלפי,ביקשתי ממנה לפני זה במשך שבוע שלם,שאני צריכה להוריד את הגשר ושתיתן לי כמה שעות להשתחרר,והיא לא נתנה לי ואמרה לי שאני אחכה לסדיר ,מדובר פה בבריאות של השניים שלי!על הכסף של ההורים שלי!!אז ממש לא ראיתי לנכון ללכת ולדבר איתה,בזמן שהיא נתנה לכל הבנות שפנו אליה לצאת!\ בכל אופן,אני אחזור ביום ראשון,וכנראה אני אקבל ריתוק או הכי גרוע כלא,אין לי בעיה לסבול כמה חודשים בשביל שנתיים,העניין שהקורס נגמר ביום חמישי הבא,ואם אני אקבל ריתוק,אף אחד כבר לא יהיה שם,מה יעשו איתי???..הקורס הבא רק עוד חודשיים.. וגם קבן זה משהו שיכול להמשך חודשים...
 

Jאפאר

New member
לחיילת

את לא צריכה לדבר עם המפקדת הישירה שלך ולא עם משקית ת"ש, גם לא עם המ"מ. תפני ישר למפקד הבסיס או למפקד הקורס. לכי ישר למפקד גבוה! כל השאר הם ילדים צעירים שאינם מבינים דבר וחצי דבר במצוקה שלך. תדרשי מיד פגישה עם קב"ן. אל תדרדרי את המצב כי את עלולה להסתבך עוד יותר ולהכנס למצב ריגשי לא טוב. מעתה תפעלי בזהירות ובשכל. את חייבת להגיע לקב"ן. אל תסתפקי בשיחות עם המ"מ. מבלי לזלזל באנשים הללו - הם פשוט צעירים מידי ולא מבינים את המשמעות של מה שעובר עלייך ואת מה שעלול לקרות אם לא יטפלו בך כראוי. אם את לא מצליחה להגיע לקבן תדרשי פגישה עם מפקד הבסיס. או פשוט תיגשי לחדר שלו ותדרשי פגישה. הם חייבים לאפשר לך את זה וחייבים לאפשר לך לקבל טיפול. אם את לא מצליחה תפני מיד לנציב קבילות החיילים עם בקשה דחופה. לכי בדרך הנכונה ולא בדרך של מלחמה מול גורמי הצבא. בדרך הנכונה תשיגי את שלך ומהר יותר.
 

גרא.

New member
Jאפאר,חייב לומר,התגובה שלך אינך במקומה.היא

מטעה את החיילת,ועלולה לגרום לה לנזק.חייל אינו יכול להגיע ישר למפקד הבסיס או מפקד הקורס,שלא דרך המפקד הישיר שלי.אתה אינך רשאי לזלזל במ"מ הצעירה לטעמך מאחר ואינך מכיר אותה כלל.פנייה לנציב קבילות החיילים תענה,רק אם נעשה התהליך המקובל במקרה של בקשת העברה.קצור דרך לא עובד, מנסיוני שלי.החיילת אינה יוצאת למלחמה נגד גורמי הצבא,אלא חייבת להתנהל דרך הצינורות המקובלים, ומה שאתה מציע,עלול רק לפגוע בסיכוייה לשנות את מצבה.
 
למעלה