נמאס לי כבר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

davidmaur

New member
אני בסך הכל מנסה לברר אתך את עמדותיך

ומה המשמעות והנגזרות שלהן. אם אתה רוצה להתעלם כי נוח לך לא להתמודד אתן , זכותך!
 

נמרודדד

New member
הכוונה שלי לא הייתה להתעלם

אני פשוט מרגיש שיש בינינו חוסר איזון משמעותי בתנאי השיחה שאתה מנסה ליצור. אתה שואל אותי שאלות אישיות על חיי ואני נחשף מולך בעוד שאתה נשאר מרוחק וחסר פנים. מי אתה? מה הן עמדותיך? אולי אתה הוא זה שמנסה להסתתר מאחורי מסכה כדי להגן על עצמך?
 

davidmaur

New member
אין בעיה!

אתה יכול להיכנס לכרטיס שלי ולקרוא עלי. השקפתי היא אמונית אלטרנטיבית . אם יש לך שאלות יותר נקודתיות , שאל נא ונען! בכל מקרה היות שלא מדובר בשיחה אישית פנים אל פנים , אלא הכל אנונימי אז לא צריכה להיות בעיה פתוח.
 

נמרודדד

New member
מעולה

אני הולך ומסתבך בפרויקט שהוא בעת ובעונה אחת רוחני אישי ומקצועי אקדמי. נקודת המוצא שלי היא הספרות הפילוסופית הביקורתית של אסכולת פרנקפורט, על הקשרים שלה למרקסיזם הקלאסי מחד ולבית המדרש הפנומנולוגי/אקזיסטנציאלי של היידגר מאידך. לגבי האמונה ברצון כפי שאתה תיארת אותה קודם, ובכן אני מתעניין באפשרות להכיר ולשחרר את אותה ישות רוחנית שלא ניתנת להכלה לוגית, מתוך התנאים הטוטאליים של ייצור המציאות החברתית. ככל שהרבדים של אשליית המציאות הולכים ונחשפים, אני הולך ונהיה פסימי. מעבר לכך, ברמה היישומית, אני מתעניין באפשרות להכיל את התובנות שמעלה התיאורייה הביקורתית על חיי היום-יום. זה בעצם מה שהביא אותי לכאן מלכתחילה.
 
כמוך

גם אני סבורה, כי "אותה יישות רוחנית שלא ניתנת להכלה לוגית" אינה ניתנת להכרה מחוץ לתנאים הטוטאליים של ייצור המציאות החברתית. לטעמי, הבחנתה והכרתה הפילוסופית נלמדות מתוך ההתבוננות האנושית בעולם, והבנתה היא פועל יוצא מצרכים אנושיים סוציולוגיים-פסיכולוגיים.
 

נמרודדד

New member
האם לדעתך

אותם צרכים אנושיים סוציולוגיים-פסיכולוגיים הם יסודות מהותיים באדם, או שמדובר בהבניות קונספטאוליות שמקורן בתהליך ייצור המציאות? אני חסיד של התפיסה השנייה, לכן אטען כי לימוד התנאים החברתיים באמצעות הקטגוריות שלהם עצמם, היא שיעתוק המצב השורר ואף חיזוקו. לדעתי צריך למצוא דרך לבקר את אותם תנאים שבעת ובעונה אחת יוצרים את המציאות ואת הדרכים המדעיות והפילוסופיות להכרתה. איך אפשר לעשות את מבלי להיות כבר כלול, מלכתחילה, במסגות הקיימות? זו שאלה חסרת מענה במלוא מובן המילה. שאלה נוספת היא האם הטוטאליות של ייצור המציאות היא דבר רע? לטעמי התשובה היא כן, במיוחד במסגרת התנאים הקפיטליסטיים השוררים. הסגירה ההרמטית של תהליך הייצור תוך מחיקת האפשרויות לייצג ולהבין אותו, היא במידה רבה הניצחון של מערכת בעלת יעילות שיא, שממירה את ה"אני" בלא אני.
 
../images/Emo9.gif

תוך כדי כתיבת תגובה לדבריך האחרונים, קראתי כעת שוב את הדברים שכתבתי אתמול, ו... עלתה בי לפתע התהיה... האם הבנתי נכון את כוונת דבריך, כשהתייחסת ל"אותה ישות רוחנית שלא ניתנת להכלה לוגית"...? כדי לוודא שאכן אנו מדברים על אותו הדבר, אודה לך אם תאיר את עיניי באשר לכוונתך, בדבר אותה ה"יישות".
 

נמרודדד

New member
הטענה שאני נסמך עליה

הסובייקטיביות של בני האדם מובנית מבחוץ על ידי הטוטאליות של ייצור המציאות החברתית-תרבותית במהלך ההיסטוריה. כל האמיתות המדעיות על טבע האדם, ההנחות הפילוסופיות בדבר תכונותיו המהותניות, וכמובן גם שאר המנגנונים הפוליטיים והחברתיים שמקנים לו מראש את מסגרת האפשרויות ללמוד מיהו, הם איברים מאבריה של שיטה שמפיקה אותו כמוצר. על מנת לא להיות כלול בתהליך הזה שיוצר את מסכת ה"לא אני" תוך יצירת האשלייה כי היא היא ה"אני", צריך למצוא נתיב בריחה. הפילוסופיה שאני מאמין בה לא צריכה לעגן את הסובייקטיביות בתוך מערכת חדשה של מושגים, אלא לפרוץ מסגרות מושגיות שמנסות לעשות זאת (ראי שיחתי עם דוד מאור). כלומר לפעול מתוך ההכרה כי אותה ישות רוחנית, או ייחוד בלתי ניתן להכלה צריך להיות חופשי - גם מההמשגות שלי עצמי אשר מבוססות על משאבי ייצור חיצוניים לי. ברגע שאמרתי את זה טרפתי את הקלפים, כיוון שאותה המשגה בדבר ישות בלתי ניתנת להכלה שאני מציע, היא עצמה ניסיון להכלה. ופה מתחילה הבעיה שלי.
 
כעת הבנתי שקודם לא הבנתי ../images/Emo13.gif

וכבר כתבתי תגובה לתפארת... טוב שגנזתי אותה ובקשתי הבהרה...
האדם אכן מנהל את חייו בתוך מסגרת קונספטואלית דטרמיניסטית, שהיא תוצר מובנה של המציאות החברתית-תרבותית במהלך ההיסטוריה. האופן בו הוא רואה את עצמו ואת העולם, הם פועל יוצא ונלמד מאותה מערכת דטרמיניסטית. לטעמי, זוהי מערכת בעלת גבולות אלסטיים, המתרחבים מעת לעת, באמצעות המשגות חדשות המאפשרות הבנה חדה ומדוייקת יותר. אך מדוע, לדעתך, תהליך זה יוצר אשליית "אני" שהוא בעצם "לא אני"? האם אותן מערכות מדעיות, פילוסופיות ולינגוויסטיות אינן רק בבחינת כלי עזר בהבחנת ה"אני" הייחודי? "טריפת הקלפים" עליה דברת, אכן יוצרת כשל לוגי מסויים, שיתכן וניתן ללמוד ממנו על נחיצותן של המשגות לשם הבנה. מה דעתך? יום נעים, גילת
 

נמרודדד

New member
הבעיה המרכזית היא

שאותן מערכות קוספטואליות של ייצור ידע על האני לא מופיעות במנותק ממנגנוני ייצור כלכליים ופוליטיים. אולי במקום וזמן אחרים ניתן היה לדבר על נחיצותן של המשגות לשם הבנה. אבל לדעתי כשמדברים על חברות קפיטליסטיות מתועשות כמו זו שבתוכה אנו חיים, בהן תהליך הייצור מושתת על חוקים של פיתוי, תשוקה והפיכת האדם למוצר (ראי "דוגמניות", "הברבור" וכמובן "כוכב נולד" על כל נגזרותיו), צריך איכשהו להעמיד מולן שפה ביקורתית על אף ולמרות הכשל הלוגי - שמשרת ומחסן אותן.
 
ומדוע שלא...

להעמיד מול אותן המערכות, עליהן אתה מדבר, מערכת קונספטואלית ביקורתית- או מנוגדת- המייצרת ידע שונה מהנ"ל אודות ה"אני"? באשר לאותן תכניות טלויזיה שהזכרת- אינני צופה בהן, יען כי הן נוגדות את עולם הקונספציות שלי. יודעת כי אינני בודדה ב"סירה" הזו... אם כן, יש בנמצא מערכות פילוסופיות-קונספטאליות-חברתיות שאינן מתיישבות עם אותן מערכות נלוזות לייצור ידע, שהזכרת בדבריך. האם ניתן לבודדן, להגדירן ולהמשיגן, כך שתעמודנה מנגד למערכות "ההן"? ערב נפלא, גילת
 

נמרודדד

New member
מנגד כן. מחוצה לא.

איךניתן להבטיח - באיזו שפה בדיוק - שהמערכות אותן את מציעה אינן רק עוד איברים מאבריה של שיטת הייצור התוחמת את אפשרויות ההמשגה שלנו? מה ההבדל שעושה הבדל בינן לבין תוכניות הטלוויזיה שנגדן הן יוצאות? זה דבר אחד לייצר קונפליקטים, אבל זה דבר אחר לגמרי לנסות ולסדוק את המסגרת בתוכה קונפליקטים אלה מומשגים. ברמה הארצית יותר אני כמובן מסכים איתך, ויוצא נגד אותן תופעות באמצעות אותם כלים. אולי אפשר להפריד כאן בין רובד פילוסופ- אוטופי- משיחי של המתנה לגאולה מתוך תנאי הייצור הטוטאלליים של המציאות, לבין רובד פוליטי שגוזר פעולה ביקורתית שהיא החיזוק הבלתי נמנע של התופעה בה הוא כלול.
 
יצירתן של מערכות המשגה שונות

מרחיבה את אפשרויות ההמשגה ומשכללת אותן. ככל שמערכות ההמשגה מרובות, כך מתרחב ספקטרום ההבעה הפילוסופי-אידאי. לא מבינה מה הבעיה... התאיר את עיניי? ערב נפלא, גילת
 

davidmaur

New member
אני מסכים עם הביקורת של אסכולת פרנקפורט

על החברה הקפיטליסטית אם כי אני לא שותף ליסודותיה המרקסיסטים הרואות ביחסי הייצור ואופן הייצור את המבנה האמיתי של החברה(יש לדעתי צורך דחוף לרענן את הביקורת הזו לאור נסיון המר של יישום המקרסיזם ב90 השנים האחרונות ולאור מה שקורה היום בסין). כמו אסכולת פרנקפורט , אני חושב שהיהדות המוסדית הפכה חלק מהממסד הרקוב ושל החברה המעדדת את הצרכנות ההמונית ואני מתמרד נגדה . אני לא חושב שהאמונה הצרופה באלוקים והנגזרות המתבטאות בחיי היום-יום בקיום המצוות תומכת בטיפוח התודעה הכוזבת ומאפשרות את המשך שלטונו של הממסד הקיים . ההסטוריה מראה שלאמונה כנה יש יסודות רדיקאליים המאיימים על הסדר הקיים(עיין בביקורת הנביאים על המשטר המלכותי בארץ ישראל לפני הספירה). אני לא הבנתי פשר הפסימיות שלך לאור חשיפת הרבדים של אשליית המציאות. אולי הגיע הזמן להתחרר מאשליית הרעיון לראות את התשתית הכלכלית כממצה את יחסי החברה ולנסות לחדור אל מעבר לקונסטרוקציות התבוניות המתווכות ביננו למציאות אל אותה ישות רוחנית שדברת עליה.
 

נמרודדד

New member
גם אני מבקר את האוטופיה המרקסיסטית

בהגשמתה בעולם הזה. נדמה לי שגם מרקס עצמו מעולם לא צייר באופן פלסטי את הממד האוטופי של הגותו. בנוסף אני מאמין, כמו ממשיכי הדרך הפוסט-מודרניסטים של הוגי אסכולת פרנקפורט, כי תהליך הייצור בן ימינו כולל את מחיקת האפשרות לייצג ולהבין אותו ומכאן נובעת הפסימיות שלי. בשלב זה אני חייב לציין משהו על אופי התקשורת בפורומים. א. כשעושים את זה ברצינות זה דורש המון השקעה. ב. קצב ההתקדמות של השיחה הוא מהיר מדי. אודה לך אם לא תיקח באופן אישי תגובות מאוחרות שאשלח. לבסוף, אשמח אם תפנה אותי לאותם טקסטים שהזכרת.
 

davidmaur

New member
לגבי הטקסטים, אני מפנה אותך

לספר הושע ו' 6 מתוך נביאים(תנ"ך) וגם פרק א של ספר ישעיה. כמו ההפוסט-מודרניזם אני כופר בנסיון של אופני התפיסה הצרובים בשכלנו לתפוס את הממשות אולם זו לא סיבה להיות פסימי או להתאבד. אני כן מאמין שיש באדם אותו ניצוץ אלוקי המזוהה עם המימד הרוחני שבו המסוגל לפרוץ אל מעבר לקונסטרוקציות התבוניות שלו ולחוות את הממשות . נ.ב אני מעדיף קצב התקדמות איטי בשיחה ביננו על פני תגובות מהירות ולא שקולות ולכן לא מפריע לי האיחור בתגובות חג שמח וכשר
 

davidmaur

New member
אני רואה ביהדות הממסדית

כשותפה לפשע של החברה הקפיטליסטית ומעודדת טיפוח אשליה כוזבת של חרות . אני מאמין שקיום המצוות מבטא את מימוש הערכים המשתקפים מי"ג מידות הרחמים שבאמצעותם הקב"ה התגלה למשה רבנו ולעם ישראל .
 
עוד שאלות...

1) מהי האשליה הכוזבת של חירות שמעודדת היהדות הממסדית? 2) האם באופן קיום המצוות, כפי שאתה מאמין בו, אין אשליית חירות? 3) האם יש ביטוי מעשי שונה, בקיום המצוות באופן בו אתה מאמין (כמבטא את מימוש י"ג המידות), או שמא מדובר רק בפלטפורמה אידאית? בברכת יום טוב, גילת
 

davidmaur

New member
תשובות

אשליה כוזבת הוא מושג שהוטבע על ידי אסכולת פרנקפורט לפיו אנשים המנוצלים ומדוכאים על ידי הממסד או השיטה פועלים נגד האינטרס שלהם בזה שהם ממשיכים לתמוך בשיטה בגלל האשליה שהוא מעודד על ידי כל מיני מקסמי שוא. היהדות הממסדית משתפת פעולה עם השיטה ואינה נלחמת בה על ידי עטיפתה בכל מיני הכשרים הלכתיים. קיום המצוות לשמה מנוגד לסיבתיות שבטבע ולכן משחרר את האדם. לא מדובר רק בפלטפורמה אידאית אלא במימוש הלכה למעשה של ערכים שהם ההשתקפות של יג מידות הרחמים! חג שמח וכשר
 
למעלה