נמאס לי (טריגר).

katrina12

New member
נמאס לי (טריגר).

בדרך כלל אני מנסה לא לכתוב כאן כשאני בסערת רגשות אבל אני מרגישה שאני חייבת לפרוק ולא יודעת איפה.
נמאס לי כל הזמן להלחם ולהחזיק את עצמי על הרגליים שבסופו של דבר נראה שזה בלי תכלית.
לא מרגישה פאקינג בנוח בעור שלי ובסופו של דבר מגיעה הביתה ומרגישה כמו גוש שומן. ואין אף אחד שיגיד לי לא.
שאלתי את אמא שלי אם השמנתי והיא אמרה לי:׳׳לא נראה לי׳׳.
בחיי שאין תשובה יותר מבואסת מזו.
נמאס לי מזה שאני כל הזמן חייבת להכיל את עצמי ואין אפילו בן אדם אחד שמבין אותי.
 

levshavur

New member
אני מבינה אותך...


קתרינה שלום,
למרות השעה המטורפת בלילה (והעייפות ההורסת לא פחות) הרגשתי שאני לא יכולה להשאיר את ההודעה שלך מיותמת בלי תגובה...
אז רק שתדעי שאני כאן וקראתי, ואני יודעת עד כמה זה קשה לחיות בתוך גוף שלא נוח לך אתו - ומכירה את זה מעצמי...
אני חושבת שהדרך להתמודד עם ההרגשה הזאת היא
1. לנסות ולמצוא לפחות משהו (אפילו אם זה פרט קטן) שאת כן יכולה לאהוב בגוף שלך.
2. לנסות ולחשוב שאת (לא רק) הגוף שלך ויש לך הרבה מעבר לזה אופי ורגשות ונשמה ומחשבות...את לא רק ---------- מראה חיצוני/ משקל...את קודם כל אישה (ובעיניי אישה רגישה מאוד).
3. לנסות ולהשלים עם המצב שיש (גם אם זה מרגיש ג'יפה...)
בטח הייתי יכולה לחשוב על עוד דברים - כי את כל זה אני תמיד מנסה להגיד רק לעצמי (לא בקטע של משקל אלא ביחס לזה שיש לי גוף עם מוגבלות פיזית).
שולחת לך חיבוק גדול והרבה אהבה והבנה...
לבשה.
 

Kalphana Vera

New member
את חושבת שאם תרזי לא תרגישי כמו גוש שומן?

כי אני חשבתי ככה, וגיליתי שלא משנה כמה רזה אני, אני עדיין לא מצליחה להכיל את עצמי ולהחזיק את עצמי ובעיקר עדיין מרגישה כמו גוש שומן.
אולי הגיע הזמן להבין שהקושי הרגשי הוא המרכזי ולהתמקד איך לפתור אותו?
זה כרוך בעיקר בלהקים מאפס בשתי הידיים מעגל תמיכה סביבך, אם זה נשות מקצוע, חברות טובות והכי אידיאלי גם וגם.
אז איך נראה לך שאפשר להתחיל להכניס אנשים לחיים שלך?
 
למעלה