נלחמים על חיינו

[The Lost Optimist]

נלחמים על חיינו

המסמך הזה מתאר, בשפה פשוטה ומעוררת השראה, מה אנרכיסטי בחיי היומיום ואיך האזורים האלה של שיתוף הפעולה יכולים להתרחב. הוא עונה על שאלות נפוצות שבדרך כלל מונעות מאנשים מלחקור רעיונות וגישות אנרכיסטים, ומנסה לעזור להציג מושגים חדשים ואפשרויות חדשות בפני התודעה הציבורית – כמו גם לחגוג את הפעמים שבהם הכרנו באפשרויות האלה, בשביל אלה שפעלו מתוך מודעות במסגרת פרוייקטים אנרכיסטים בשנים ובעשורים האחרונים. זהו הטקסט האנרכיסטי שהופץ בצורה הרחבה ביותר בהיסטוריה (מאות אלפי עותקים), ועכשיו יש לו תרגום לעברית באינטרנט, ואפשרות לקרוא אותו און ליין. אני אשמח לתגובות.

 

[hilabarak]

לא ברור מה התכלס, נניח שאני

מצטרף לרעיון. מה בדיוק אני עושה מחר בבוקר, מתפטר מעבודה הלא שיוויונית שלי. הרי אם אני לא מרגיש שיוויון בעבודה אני רוצה להחליף אותה ללא קשר למסמך, פשוט כי לא נעים לי בה. ואם אני עדיין שם זה אומר שאין לי תחליף, לא ברור לי מה המסמך הזה משנה בחיי. אם אני מרגיש שהשלטון מושחת ומגביל, אני אשמח להחליף אותו באנשים ישרים והגונים ופתוחים ובשביל לדעת את זה אפשר לפתוח עיתון לא צריך תורה שלמה על אנרכיזם. כתבתם מסמך ארוך שמתאר את כל מה שאנחנו לא אוהבים בחיים והיינו רוצים לשפר. החוכמה היא איך לשפר, לא לתאר בצורה שונה מהעיתון את הבעיות שלנו. אנחנו הרי יודעים שיש בעייה עם השלטון, איננו יודעים איך לטפל בה. אם יש לך פתרון לזה, אני לפחות אשמח לשמוע. אבל רצוי שזה יהיה רציני לא משהו בסגנון בואו נחתום על עצומה, כי יש כבר אלף עצומות לאיכות שלטון ויש כבר יוזמת ז'נבה שאני לפחות חתמתי עליה.

 

[The Lost Optimist]

למה אתה חושב שהמסמך הזה

טוען רק שיש בעיה עם השלטון ושצריך להחליף את האנשים באנשים הגונים... נראה לי שפוספס משהו בקריאת המאמר, או שלא קראת עד הסוף המסמך הזה יוצא נגד שלטון. המסמך הזה אומר שצריך להשיל מעלינו את השלטון ולקחת את החיים בידיים שלנו. להפסיק לציית לו, להפסיק לשרת אותו, להתחיל לנסות לחיות כאילו הוא לא מגביל אותנו וגם לשים לב לגבולות שאנחנו שמים לעצמנו, להתארגן בעצמנו על מנת שנפסיק להיות תלויים בו ונוכל להחליט בעצמנו (ע"י דמוקרטיה ישירה) על החיים שלנו.

 

[hilabarak]

תן לי דוגמא ספיצפית למחר בבוקר

בה אני לוקח את השילטון לידי. לעבור באור אדום ? לא לשלוח דוח מע"מ על הכנסותיי ? לא לשלוח את ביתי לבית הספר ? מה בדיוק ? דרך אגב, אכן בלתי אפשרי לקרוא את המסמך עד הסוף. כדאי שהתכלס יגיע אחרי 2 עמודים. ואת זה אני אומר לך כאדם שזה תפקידו בחחים, להעביר מסרים ברמה ניהולית. אף אחד לא קורא חומר לא מוכר באורך של 1,000 עמודים. גם שני עמודים זה המון, כדאי להגיע לתכלית מהר מאוד ואחרי זה אנשים יעמיקו כי גירית אותם, לא ליהפך. אבל תעזוב את המסמך, מה תכלס לעשות ?

 

[ita101]

מקווה שקראתי את המסמך הנכון...

שמע... מעניין. הרבה מהרעיונות פה מקובלים עלי. איך לא לחיות ואיך לחיות. הרעיונות המבוטאים בשירים. בלי מגבלות ובירוקרטיה. אגב, קראתי רק מעט. ממה שהתרשמתי בכל זאת יש לי הסתייגות. ממשלה ומדינה - יש להם צורך. מה לעשות... בחיים שהיית רוצה לדמיין, ושאתה חושב שהם יתאפשרו (אם האנושות תקבל את הדרך של האהבה, כמו שאתה גם חושב שאין בעיה שהיא תקבל אם רק אנשים יכירו...) אין צורך במסגרות כיוון שהחיים הם טבעיים ויפים ולא מקובעים וכולם אחלה וסבבה. ולכן לא צריך מדינה, חוקים, צבא, משטרה. אגב, אני חושב ככה גם. החלום שלי על עולם כזה. אני אוסיף שהחלום שלי הוא על עולם ללא כסף. עולם שבו אנשים נותנים כפי יכולתם ומקבלים את רצונם בחינם. נשמע רחוק ולא מציאותי? הבעיה מתחילה בכך שקיימת תחרותיות בעולם. מהמילה הזאת נגזר הכל. תחרות בין אנשים מביאה לצורך לחוק, לבתי משפט, למשטרה, למדינה, לשלטון, לחינוך, לכסף ככח קניה ולהכל. העולם סובב סביב הכסף. אינדיווידואליות. אדם לאדם זאב (ולפעמים גם כבש). אגב, אם שיבשתי חלק מהרעיונות שלכם אז תאמר לי... או כל דבר אחר. אני מורה פרטי. מלמד תלמידים מתמטיקה, אנגלית וכו'. מה שגורם לי להיות קרוב לממסד. ואני לא אומר לך שאני שלם ב100 אחוז עם הדרך של הממסד ללמד. אבל זאת דוגמא טובה למשהו שאני לוקח איתו חלק וזורם איתו. בה"כ התלמידים צריכים עזרה וזה מה שאני נותן להם. עזרה כדי לשרוד ולא להיות נכשלים אלא להיות מוצלחים בדרך הקבועה והרגילה שבה רוב האנשים הולכים. אם העולם היה שונה ולא תחרותי הכל היה נראה אחרת. גם החינוך. חלק ממה שמלמדים היו מפסיקים ללמד. שיטת הלימוד היתה בטח משתנה. ההישגים אולי עדיין היו חשובים, אולי פחות. מעניינת אותי דרך ההתייחסות שלך לחינוך. אהבת או לא אהבת. והאם יש לך באמת אלטרנטיבה ומשהו פרקטי לשינוי. כי לומר - זה לא טוב, ולשנות בלי לדעת לאן הולכים זה לא טוב גם. מפאת קוצר זמן אומר רק שלדעתי אנרכיה כמשמעותה - יש בה אולי קסם (במיוחד בתיאורים שתארתם) אבל היא פסולה כי העולם לא יכול להתנהג ככה. כתוצאה מכך נוצרות מסגרות. הם יכולות להיות יותר או פחות בירוקרטיות ומנוכרות. ועוד שאלה על הפרק היא האם קבוצת האנרכיסטים יכולה לשרוד בחיים באמונתה או שקורה שצעירים שהעולם הזה קוסם להם, לאחר זמן מסויים מבינים שלא יוכלו ככה לנהל חיים בקשיים שונים. וחלקם מתמסד וחוזר למסגרת. שבוע טוב, איתמר