נכון שפה אני יכולה לפרוק אוווף של תחילת תשיעי?

[Miss L u c i f e r]

נכון שפה אני יכולה לפרוק אוווף של תחילת תשיעי?

אני יודעת.
אני יודעת.
כמה שיותר בבטן יותר טוב, ויש סיבה לכך שהם "אמורים" להיות בפנים תשעה חודשים מלאים
אני יודעת שמערכת העצבים, הראות, המשקל - הכל משתבח עם כל שבוע, כל יום, כל שניה שהיא בפנים

אז מה עוזרת לי הידיעה?

תחילת שבוע 37, היא כל כך למטה, שזה כואב
אני לא יכולה לישון בלילה, אני לא יכולה לישון ביום - כואב, וגם, יש עוד גורה שצריכה לדאוג לה
אמא לא יכולה לישון

כל תזוזה שלה למטה, אני מרגישה שהיא דוחפת את המצח שלה לפוביס
וזה כואאאאב
אני יודעת, לא הגיוני מבחינה אנטומית, אלא אם כן אני בלידה פעילה ממש, ובכל זאת

אני בכלל לא מדברת על חלומות לידה סופר-מציאותיים, שבהם אני מתעוררת מאוכזבת שאני לא כבר בהכתרה...
מה שהופך את החלומות, כשאני ישנה, למציאותיים הוא- שהצירים בחלום? הם כאבים אמיתיים לחלוטין של צירים לא-בחלום שהתחילו לי לפני כמה ימים. בלילות.
אני מתעוררת על 6, עם אגן שזז מעצמו

עכשיו זה ממש ממש היה נורא - הילדה ישנה (למה היא עדיין ישנה? אין לי מושג)
ושלוש פעמים התעוררתי - פעמיים בחלום, ופעם אחת אמיתית - באותה הדרך
ובכל הפעמים הייתי בשלבים שונים של לידה
חוץ מהפעם האחרונה, שהלכתי, כמו בפעמיים ההם בחלום
עשיתי את אותה הדרך לשירותים, עם אותה התנועה של סילוק קורי השינה מהעיניים
רק שהפעם גיליתי שזאת לא ירידת מים, זה קצת פיפי שברח
ובכלל, הצוואר עוד אחורי למדי וקשה
(משמ"פת, בדקתי את עצמי בכל יום בשלושת השבועות האחרונים כי זה מעניין)

לא זוכרת כזאת תגובה מההריון הקודם
זוכרת את ה-נמאס לי! הזה, אבל זוכרת אותו משבוע 38++, כמה ימים לפני הלידה
לא ככה

למה אני בכזה קוצר רוח, כבר עכשיו?????

מה, חודש שלם כזה?
שבועיים כאלו?
אני לא אעמוד בשבועיים כאלו, של קוצים בתחתח

 

[אמאשלשלושה]

אוף הסוף הזה קשה ומתיש.

נשמע לי שחוץ מלנשום עמוק ולשמוח שהגוף שלך מתחיל להתכונן אין הרבה מה לעשות.
ובקשר לצואר, זה יכול לקרות תוך שעות בודדות באמת לא אומר כלום זה שהוא ארוך, אחורי וסגור.
אני יודעת שאני לא מעודדת אבל זה נשמע כ"כ טבעי ונורמלי, ואת נשמעת כ"כ מחוברת לגוף,
שיודע מעצמו מה לעשות. אז רק הרפיות, כמה שיותר אמבטיות ואוטוטו את שם, עם התינוק החדש.

 

[גלים גלים]

נשמע שתהיה לך לידה מוצלחת

ואוף זה באמת קשה הסוף הזה.