נכון לרגע זה
חלול לי ואני מרגישה ריקנות, ריקנות שמוכרת לי מימים עברו,לפני OA. ואני בוכה מבלי שאני יודעת למה. והרגשות האלה מוכרים לי כל כך מפעם.... ומפחידים אותי כל כך. אתמול בלילה, כל כך התחשק לי מתוק,הצורך הזה למלא את עצמי, כל כך רציתי לאכול משהו אסור.... לא. לא אכלתי. אכלתי פרי, שמותר. ומה? נשארתי עם הצורך.. הוא לא נעלם. ההתמודדות נעשית קשה יותר ויותר. אני מפחדת כל כך שהכל ילך לאיבוד. כמעט כתבתי, שאף אחד לא מבין אותי, אבל בטח אתם מבינים... אני אומרת חזק וברור, אני מרגישה לא רגועה, הנה האוכל קורץ לי מכל פינה כמו תמיד, רק שעכשיו הרבה יותר קשה לי להתנגד לו. מה עובר עליי בשבועות האחרונים? אני באמת לא יודעת.
חלול לי ואני מרגישה ריקנות, ריקנות שמוכרת לי מימים עברו,לפני OA. ואני בוכה מבלי שאני יודעת למה. והרגשות האלה מוכרים לי כל כך מפעם.... ומפחידים אותי כל כך. אתמול בלילה, כל כך התחשק לי מתוק,הצורך הזה למלא את עצמי, כל כך רציתי לאכול משהו אסור.... לא. לא אכלתי. אכלתי פרי, שמותר. ומה? נשארתי עם הצורך.. הוא לא נעלם. ההתמודדות נעשית קשה יותר ויותר. אני מפחדת כל כך שהכל ילך לאיבוד. כמעט כתבתי, שאף אחד לא מבין אותי, אבל בטח אתם מבינים... אני אומרת חזק וברור, אני מרגישה לא רגועה, הנה האוכל קורץ לי מכל פינה כמו תמיד, רק שעכשיו הרבה יותר קשה לי להתנגד לו. מה עובר עליי בשבועות האחרונים? אני באמת לא יודעת.
