מה שאני חושב
אני הולך להפתיע אתכם (או שלא), אבל מה שאני חושב לגבי השיר הוא מאוד פשוט: לפי דעתי מדובר על שיר אהבה ענקי, שבו נעשית הקבלה בין אהבה לבין אש. וזה הכל. המטאפורות, לפי דעתי, שזאב השתמש בהן הן מופלאות. הן מתארות נפלא את ההקבלה הזו. "כוויות של שפתיים" = נשיקות. "אם את כמו אש" = אם את אהובה. "אני מים" = אני מאהב. ויש עוד.