הי ליאור, חזרתי.
לגבי הכתב שלך- התכונה הבולטת אצלך היא מופנמות, מעצורים וקושי לבטא רגשות באופן ספונטני. יש אמנם רצון וצורך להיפתח, אך חששות ואי-אמון בזולת ובעצמך (אולי עקב הפגעות בעבר, כעסים כלפי האם?) עוצרים אותך ומפריעים לך להיפתח ולתקשר טבעי. אנשים רואים אותך כביישן ושקט. כלפי חוץ אתה נראה רציונלי, מבוקר ושקול ומבפנים- רגיש ופגיע, הדימוי העצמי אינו גבוה, מה שיכול להביא במפתיע דוקא להתבצרות בעקרונות ועקשנות לא תמיד במקום הנכון. אתה משתדל להיות מדויק, לא לטעות ובודק את עצמך שוב ושוב, אך דוקא עקב כך עלולים "להישמט" פרטים ולהישכח והריכוז לפעמים נפגם, בעיקר עקב ההדחקה הרגשית. המורל ירוד בזמן האחרון ואתה חש עייפות, שחיקה, בדידות ו"לא מבינים אותי". קשה לך ליצור קשרים חברתיים ואינטימיים, כי אתה חושש מדחייה. יש בך חוסר שביעות רצון ממצבך הנוכחי והיית רוצה לשנות ולהשתנות וזה כבר צעד קדימה. הייתי ממליצה לך להתחיל להעיז יותר, לקחת סיכונים, לא לפחד מדחייה. אך אני יודעת שזה יהיה לך קשה. אולי חוג פסיכודרמה, סדנת יחסי אנוש, כתיבה יוצרת ואפילו ספורט אינטנסיבי יכולים להועיל להשתחררות והיפתחות. מבחינת עיסוק - מתאימים לך תחומים ריאליים, מחקריים לפי שלבים ושיטה ברורה, לא אילתור ולא במגע הדוק עם אנשים. אתה מסוג האנשים שבהחלט יכול לעבוד לבדו ולהתרכז בפרטים, בתנאי שלא יפריעו לו. מבחינת זוגיות - לדעתי מתאימה לך בת זוג רגישה ומבינה אך לא פגיעה, בעלת אופי מתון ושלו, לא שתלטנית ולא סוערת מדי. זהו בינתיים ואולי עוד מישהו יוסיף... ביי.
