ראשית אפרת תודה רבה לך על שבחרת לשתף אותנו בכתב ידך .
כתב ידך מראה על בחורה מאוד נבונה , רגישה , טובת לב , מאידך יש גם מופנמות ורגישות רבה .
נאלץ אני להסכים לדבריך שחייך אכן לא פשוטים , העצוב בדבר שפגיעתך נובעת מבית ומשם הכל התחיל ומחלחל לתוכך .
כאשר הסביבה הקרובה ביותר שאמורה לטפחך ולרוממך בוגדת בך זוהי התוצאה .
לא לחינם אנכי מאמין שהגעת ללמוד את התחום הנפלא של חינוך מיוחד , יש בך הזדהות מלאה עם התחום היות ואת רואה בעצמך סוג
של בחורה חריגה בנוף המקומי .
במידה ולא היית כרגע בטיפול פסיכולוגי הייתי ממליץ לך לקחת פסק זמן מהלימודים ( כדי לבנות עצמך נפשית ) התחום הוא קשה נפשית
למי שלא מרגיש חזק ואיתן נפשית ( אישיות מגובשת ) , אולם היות ואת נמצאת בהליך מבורך ביותר של טיפול פסיכולוגי התמונה שונה .
ניכר שחלה בך התעוררות מבורכת לקבלת תשובות רבות לגבי מהלך חייך וזה מה שיוצר בך את הבילבול , עד עכשיו היית במין בועה
אטומה וסגורה שנועדה להגן עלייך במידה מסוימת מגילוי התשובות אולם כעת יש התעוררות ורצון להתייצב איתנה מול המציאות
גם כאשר היא כואבת .
מבין אני לגמרי את תחושת הבילבול וחוסר האונים בו את נמצאת , כאשר חוקים וערכים עלהם גדלת והתחנכת במשך שנים פתאום מתנפצים
לרגלייך , כאשר קרובים אלייך מתגלים פתאום בזוית אחרת .
עלייך רק לזכור שחרף כל הטלטלות את נשארת נאמנה לעצמך ומשם תבוא צמיחתך .