נישואים בהקפאה

נישואים בהקפאה

אני מקווה שכאן המקום להעלות את השאלה שלי אני נשוי ואבא לשני ילדים חמודים ומקסימים את אישתי הכרתי לפני שנים רבות בכל מקרה הייתה ביננו אהבה גדולה ועכשיו כל אחד חיי את חייו תפיסות העולם שלנו שונות לגמרי מה שחשוב לנו שונה מה שמעניין אותנו שונה אם יש בילויים או סקס זה רק על תקן של מילוי חובה הדדית. אני האמת לא רוצה לחיות את חיי ככה אני רוצה בת זוג שתהיה לי חברה קודם כל שנהנה לחיות ביחד, שיהיו לנו נושאי עיניין משותפים שנעצים אחד את השני ולא רק שנשתמש אחד בשני. אבל העיניין הוא שכל פעם שאני חושב על זה אני מיד חושב על הילדים גירושין זה עסק ביש וממליא כשיש ילדים לא ממש נפרדים לעולם אני אובד עצות! מין הראוי לציין שאני לא חושב ככה כל יום יש ימים כמו היום שבא לי לצרוח ולברוח אבל ככל שעובר הזמן המחשבה על גירושין רק הולכת ומתגבשת יותר ויותר אני מפחד שאני לא יעשה צעד מוטעה העשה נזק בחייהם של 4 אנשים ובסוף עוד אתחרט על זה אשמח לשמוע תובנות, הנחיות, רעיונות, ושאר מני ...ות אחרים נ.ב. אני לא חנוך רוזן הידוע, אפשר לשחרר את העיתונאים
 

האלי

New member
טול קורה מבין עיניך

בטרם תיטול קיסם מבין עיני זוגתך. אשאל אותך שאלה אחת ונסה לענות לעצמך בכנות מלאה. האם אתה מקבל ורוחש כבוד לאשתך? מובן שבמבט ראשון התשובה שלך חיובית. אבל אני מבקש את תשובת העומק, את מה שעד היום לא העזת לחשוף עד תום, גם לא בפני עצמך. ישנם כמה כללים פשוטים שמאפשרים חיי זוג נעימים, אבל תנאי ראשון הוא קבלה של בת הזוג כמות שהיא, בלי שום רצון לשנות אותה. הסתכל עליה כשהיא ישנה ושאל את עצמך: "עם האישה הזו אני רוצה להזדקן?" אם תעז להקשיב לעצמך בכנות תדע את התשובה. אם אתה מקבל תשובות חיוביות לשאלות האלו יש מקום להמשיך ולראות איך בונים חיי זוגיות מלאים, מאושרים ומפרים. אם לא, אל תבזבז את הזמן. גירושים אינם כה נוראים כפי שזה נראה מאיפה שאתה עומד. זה לא שאני ממליץ לך על גירושין, אני פשוט מעודד אותך לזהות בוודאות איפה אתה עומד ולאן מועדות פניך.
 
תודה האלי

שאלת שתי שאלות מאוד חשובות שאני שואל את עצמי בעצמי האם אני מקבל ורוחש כבוד לאישתי? והאם איתה אני רוצה להזדקן? והתשובות שלי לעצמי אינן חד משמעיות, אם הן היו חד משמעיות אולי באמת לא הייתה שאלה אני אסביר, יש לי קושי להפריד בין מי שהיא לבין המשמעות של זה לחיים שלי. באופן כללי אני אדם שמקבל ומכבד כל אחד גם אם דעותיו שונות משלי, אני כמובן עושה את הבחירות שלי האם אני רוצה להעמיק עימו את הקשר או לא, כל עוד אני בקשר עימו אני מקבל ומכבד אותו על מי שהוא. עם אישתי אני לא מרגיש חופשי לקבל אותה ולכבד אותה כמו שהיא ועדיין לעשות את הבחירות שלי. עם אישתי, לא פעם חשבתי על כך שאילו לא היו ילדים לא הייתי נשאר אפילו שניה אחת נוספת. ומצד שני ישנם ימים, בודדים (אולי אפילו רגעים לא ימים) שבהם יש איזה דו שיח קטן, חיוך מלא משמעות, מבט, נשיקה - אמירה של אהבה שגורמת לי לחשוב שאולי באמת כל ה 95% הלא טוב הוא תוצר של נסיבות וטיפול טוב יעשה את העבודה וה5% הטוב הם הדבר האמיתי? ובזמן אחר אני חושב על הצרכים שלה שמתנגשים בצרכים שלי, על זה שאין ולו דבר אחד שאיננו תיפעול בית וילדים שמעניין את שנינו, עד כדי שאף אחד לא מתעניין בשני בקשר לנושאים אלו. לה אגב אין ממש תחומי עיניין חוץ מטלויזיה וקניון - יש לה חוג התעמלות אבל זה פונקציונאלי אי אפשר לקרא לזה תחום עיניין. לי לעומת זאת יש תחומי עיניין שלא אפרט כאן כיוון שהם יחודיים. התחושה הכללית היא שההמצאות בחברתה גוררת אותי למטה בעיקר נפשית, כאילו שאני יודע שאם ניפרד אני אפרח והאמת, אני יכול לראות שלה יהיה משבר די רציני אבל בסופו של דבר גם לה זה יהיה טוב והיא אולי תמצא מישהו שמתאים לה יותר, המחשבה על זה שחייהם של הילדים יתהפכו כליל וגם המשבר היא תעבור עוצרת אותי הילדים זה ברור וגם לגביה עם כל מה שאמרתי היא אדם יקר לי ואני רוצה בטובתה כמו שאתה רואה אני מבולבל ולא יודע מה נכון ומה אמיתי.
 

אוריק3

New member
היי חנוך..

ישנם לכאורה דברים המצויים בעומק והם הגורמים להמצאותם של תובנות הנראות מעל פני השטח. האהבה והתשוקה הם מהלכים שנועדו לקשור בן המינים על מנת להעמיד את הדור הבא, בעקבות שינויים אבולוציונים , מה שנותר בדרך כלל לאחר מיצוי המהלך היא החברות. הכבוד ההדדי, הפריה הרוחנית הדדית והרצון לשמור פחות או יותר על אותה מתכונת המהווה בסיס של בטחון להמשך החיים. אבל זה חלק מנושא הדיון. אני הייתי מחלק את נסיון לפתרון הסוגיה בשני שלבים עקריים. הראשון, האם שינויי התנהגות מסויימים בינכם לדעתך (ולדעתה) ישנו את איכות היחסים בינכם וישמשו כבסיס להמשך הדו קיום. השני. האם אז תהיו מוכנים לשקול אימון/יעוץ משותף עלמנת להציף בעיות, סוגיות ומשאלות ולנסות להציע פתרונות הדדיים. בהחלט יתכן שנוצר בינכם סוג של "מאזן אימה" לא מדברים ו/או מבררים סוגיות עקב החשש לשבירת כלים, ואולי הפתרון בהשג יד? לפרק חבילה כמעט תמיד אפשר, האם אתה ממש משוכנע ששם בחוץ אתה "מלך" או אולי סיפורי הרווקים העליזים קצת סינוורו אותך. לטעמי אין בהכרח נחיצות שכל הנושאים יעניינו את שניכם. כל אחד אחד צריך את ה"ספייס" שלו ואת הפינות שלו. הבסיס הוא החברות והסבבה והאמונה האחד בשני. ואולי צריך רק לנער אבק?
 
שלום אוריק

לשאלתך הראשונה - לי נראה שיש כאן יותר משינויי התנהגות, יש משהו עמוק יותר, זו תחושה שלי ואני לא יכול להצביע מה בדיוק, אולי עם הכוונה ומאמץ ממוקד מצידי בטח הדברים יצופו לשאלתך השניה - היא לא בעד טיפול, כמה פעמים שהעלתי זאת כאופציה היא דחתה זאת ע"י שסובבה את השיחה ככה שעצם העלאת האופציה נובעת ממניעים מניפולטיביים שלי "ועדיף שאם אני רוצה להגיד משהו אני יגיד אותו ישיר ולא אשתמש בתרוצים" בסיטואציות אחרות שהצבעתי על זה שניראה לי שבמוקדם או במאוחר נמצא את עצמינו או בטיפול או ברבנות ועדיף שנחליט ביחד ולא נתגלגל בכוח האנרציה היא אמרה משהו כמו "כן כן, צריך אולי, בו נחשוב על זה..." ואיכשהו זה התמוסס. אני מעריך שהיא חוששת שברור מעמיק, עינייני בתוך מסגרת מחייבת יוביל בעל כורחה להבנות, שלי ו/או שלה, שאולי איננה רוצה להבין אבל חשוב והוגן גם להגיד שיכולתי לעשות בעצמי צעדים עינייניים כמו ליצור קשר עם מטפל, ללכת לפגישות ראשונות לבד ולראות בעזרתו איך אני רותם אותה ואולי עוד, ובפועל אני לא עושה, אולי גם אני כמוה לא שש לפתוח "תיקים באפלה" מהבטן - אני רוצה טיפול, אני חושב שיצא מה שיצא זה יהיה טוב לכולם, אם לא בטווח הקצר, בוודאי בארוך.
 

אוריק3

New member
חנוך. יקירי...

לתחושתי היא בעמדת מגננה כי איננה יודעת לאן אתה שואף, ואולי חרדת פרידה מונעת ממנה לשתף פעולה משו בסגנון.. שמא אתה מנסה להפילה בפח...לכן היא שומרת על ערפל קרב...(אפילו שלא במודע..) עדיין אני בכיוון של לא לשבור את הכלים ולמצות מהלך מתקן, אשלח לך ברשותך מסר בעניין.
 

האלי

New member
שתי שאלות נוספות ברשותך

1. בני כמה הילדים שלכם? 2. האם אתה חושב שאתה רוצה להראות לאשתך את מה שכתבת בשרשור הזה? אם כן למה כן, אם לא למה לא? ואני מזמין אותך לספר מה לדעתך יהיה המשך הדברים אם כן תראה לה את מה שכתבת. אתה מוזמן לענות כאן בפומבי או במסר אישי. שבת שלום.
 
תשובות

1. 8 ו 5 2. אני לא חושב שאראה לה מהסיבה שאין כאן פואנטה, אנחנו חיים בסוג של סטטוט קוו, לא מעירים את המתים אם לא הגיע המשיח (סתם ניסוח שלי אבל זו האוירה
) מה יקרה - קרוב לוודאי ....(חשבתי, כתבתי, מחקתי, שיכתבתי...) 1. אחרי דרמה קטנה או גדולה תהיה שיחה, יעלו עיניינים כאלו ואחרים שכבר עלו בעבר - ואולי אולי נחליט שהולכים לטיפול והחששות? אחרי השיחה וההחלטה נרגיש טוב ש"הורדנו מהלב", יהיה ממש כייף ביחד, יהיה אחלה סקס, נקום בבוקר זה יקח יומיים - ארבעה ימים שהאנדורפינים יתנקו ממערכת הדם והכל יחזור לקדמותו והטיפול ? יתמוסס שוב. או שהדרמה תהיה גדולה מדי ונעבור למוד תיפעול לשבוע הקרוב, ז"א מתקשרים אך ורק בעינייני תיפעול ובאופן עינייני ומונחה משימות - לא שזה מאוד רחוק מהמציאות הרגילה רק שזה כולל מבטי התעלמות וכעס מצטבר. ואני שואל את עצמי איך אני יודע את כל הסיפור הזה? אין לי מושג, אף פעם לא כתבתי דבר כזה בפורום וודאי לא הראתי לה.
 

האלי

New member
אמשיך ואשאל ברשותך

מה אתה מוכן/רוצה לעשות כדי שהדברים יהיו אחרת? כדי שהאנדורפינים, כמו שאתה קורא לזה, יישארו? שתוכלו לראות את הקשר הזה בעיניים חדשות ואוהבות כל יום מחדש? עד כמה אתה מוכן להתאמץ בשביל חזון כזה? ואולי השאלה שצריכה להקדים את כל השאלות שלי, אתה מאמין שאפשר שיתקיים ביניכם מצב כזה?
 

גלעד63

New member
שאלת הבהרה קטנה

אתה אומר שסקס ובילויים הם רק על תקן של מילוי חובה הדדית. מי בדרך כלל יוזם את העניין? ועוד דבר - אתה באמת מצפה מזוגתך שתמצא עניין בתחומי העניין הייחודיים שלך?
 
תשובות

הי גילעד, מי יוזם - ברוב המקרים היא, רק שהיא לא הולכת יותר רחוק מזה, היא מסתפקת במראית עין, הלכנו לבית קפה, בזה טיפלנו בבעיה, על מה מדברים בבית קפה? ריכולים על אנשים ששנינו מכירים (לאו דוקא דברים רעים סתם לדבר על אחרים, שמעת ככה שמעת ככה , היא אמרה לי וההוא אמר לי) - עבודה, בית ספר של הילדים, חברים, משפחה, מה שלא יהיה זה שיחות על אנשים אחרים - רק לא עלינו או זה יכול להיות מה בה לה לקנות, לבית לעצמה, מבחינתי זה זמן איכות שאנחנו יכולים לדבר עלינו, לחשוב מה לעשות יחד, איך לבנות משהו יחד כל נסיון שלי להכנס לשיחה כזו יכולה להגמר, בבכי "ואני הולכת" כמו שקרה לא מזמן או בתגובה קרירה והנהונים משועממים סטייל "יאללה תסיים כבר" או במקרים של מצב רוח מרומם היא תעדיפה את תפקיד היועצת בבית ספר כאילו שהנושא לא נוגע לה. כמו שאתה רואה הנושא הזה מעלה בי ציניות שאני לא אוהב אבל רציתי להיות אותנטי ולא לערוך את ההודעה ולכתוב מה שעולה, אני יודע הזה לא משרת אותי. והנה עוד דבר (מקווה שלא אכפת לך שאני מדבר לעצמי, שואל ועונה לבד
) שאלתה שאלה פשוטה שהתשובה עליה היא "ברוב המיקרים היא", ואני הארכתי והארכתי התשובה הקצרה הייתה מוציאה אותה גדולה (היא יוזמת ואני סתם טוחן במוח) התשובה הארוכה מוציאה אותה קטנה. חכם גדול.
 

אוריק3

New member
כמו שזה נראה...

אתה מנסה להוביל מהלך והיא נלחמת בבלמתו. בסגנון מגדל בבל..לא?
 

גלעד63

New member
../images/Emo6.gif

אם אתה מסוגל לדבר עם עצמך, לשאול, לענות ולהשתעשע למה בכלל אתה צריך אותנו, או אותה, לצורך העניין
? ולגופו - לא נשמע שהבילויים שלכם הם לצאת ידי חובה, מבחינתה - נראה שזה חלק מהזוגיות הבריאה והנורמלית שיש לכם, לדעתה, ושהדבר היחיד שפוגם בה זה שבעלה כל הזמן מתלונן
. איך החיים החברתיים שלך חוץ מהעניין הכאוב הזה עם זוגתך?
 

אוריק3

New member
לא מסכים איתך גלעד יקירי...

אני בתחושה שחנוך אובייקטיבי בדיווח על מצב הזוגיות . לפיכך התמונה שאני מקבל מזוגתו שתחיה, שהיא חוששת מתוצאות הרסניות לנשואין שאולי חנוך מנסה ליזום. והיא מנסה אינסקטיבית לשמור על הקיים, ולכן כל התגובות שלה לא מחייבות ולצאת לידיי חובה..שהיא משדרת ביזנס אז יוזואל..סוג של הטמנת הראש בחול.
 

isaacm

New member
חנוך רוזן

זה היה רעיון נפלא לכתוב כאן את הודעתך. עכשיו תקרא את כל הודעותיך בשירשור הזה. (ממש - אני מתכוון שתקרא את ההודעות שלך אחת אחרי השניה מתחילה ועד סוף). מקווה שמצאת את התשובות שחיפשת. בהצלחה. איציק.
 

לולה40

New member
אולי אוכל לעזור

אני בת להורים גרושים אני יכולה להגיד לך שיש לזה הרבה השלכות מצד הילדים אבל כל עוד ההורים לא מסיתים את הילדים והיחים טובים ביניהם זו עושה פחות נזק לילדים בעתיד, בהתחלה בדרך ככל זה ככה ,עיף שהיחסים יהיו טובים מרחוק ככה זה טוב לך ולילדים אני בטוחה שגם אתה יכול לבנות לך חיים חדשים אתה בגיל צעיר עוד ולהזמיו את הילדים תמיד ולהעניק להם הרבה חום ואהבה לו הם זקוקים...בהצלחה ....
 

לולה40

New member
המשך..

אני לא בעד גירושין בכלל , אם ניתן לתת צאנס לקשר אז כדאי להיתאמץ בשבילהם אם יש הסכמה משתי הצדדים תמיד אפשר ללכת ליעוץ או טיפול זוגי ואם לא זה לא סוף העולם אפשר לחיות אם זה הורי הם גרושים אם הזמן כולנו השלמנו אם זה...מקווה לטוב
 
למעלה