ניקוד בקיטלוג

[חייםלוי]

ניקוד בקיטלוג

כידוע הספריות מקטלגות בכתיב חסר, מה שיוצר תופעות מוזרות כמו עמוס עז ולא עוז או אגה במקום אגודה היות וכללי הכתיב החסר פשוטים יותר מכללי הכתיב המלא וגם בשל תאימות לאחור העליתי היום בפני אלחנן אדלר את הרעיון שאפשר לנקד ניקוד חלקי. אגֻדה, עֹז, אִתי עבור איתי ועוד. בינתיים הוא ביקש שלא אעשה זאת עד שועדת הקיטלוג הארצית תחליט. אם יש לכם דרך לדבר עם מנהלי מחלקות הקיטלוג בספריות שלכם - מדובר על ספריות אוניברסיטאיות - ולשכנע בצדקת הדבר זה יועיל. הניקוד אינו פוגע בכירטוס.

 

[אור חבצלות]

רמיזה. הרי אנחנו עושים רמיזה

בין גרסאות שונות של שם המחבר. דוגמת ד"ר סוס או ד"ר זויס, או הפניה משם הפסבדונים של המחבר לשמו האמית - צטניק, ק. - דינור, יחיאל. נהגנו כך שהקטלוג היה כרטיסים. ובקטלוג ממוחשב הבעיה ממילא פתורה. רק תכניס רמיזה...

 

[חייםלוי]

ודאי שיש רמיזות אבל הן לשם משפחה

אם יש מישהו שקוראים לו איתי וכותבי אתי הניקוד יכול לעזור לקורא שלא יחשוב שזאת אֶתי

 

[אור חבצלות]

כששם האדם איתי כתוב איתי.

כששמו אתי כתוב אתי. אתה כותב ביאליק ולו ביליק! וניתן לעשות רמיזה גם לשם הפרטי. קצת חידושים בעידן המיחשוב. יותר פרקטי מניקוד.

 

[חייםלוי]

כשהכללים אומרים לכתוב אתי אי אפשר ל

לכתוב איתי. זה לא קשור במיחשוב כי אם באחידות של הקטלוג. אם הולט, וההחלטה היא ארצית, לכתוב בעכתיב חסר אז כותבים בכתי חסר ולכן אתי. לא נותנים רמיזות לשם פרטי משום שהכירטוס הוא תמיד לפי שם משפחה. אני לא רוצה לנקד ניקוד שלם כי אם רק אות פה או אות שם כדי להקל על הקורא הבודק בקטלוג ולא יודע איך אומרים את השם או המילה. כך למשל נמצא בידי ספר של רלף וולדו אמרסון. המו"ל ניקד אֶמֶרסון כדי שהקורא יידע איך מבטאים את השם. לשם כזה אין דרך לעשות רמיזה ולא צריך לעשות רמיזה. דווקא בשימוש בניקוד אני רואה שימוש במשאבי המיחשוב המודרניים. סוף סוף אנחנו עובדים במערכת חלונות שמאפשרת זאת אז למה לא להשתמש לתועלת כולם?

 

[ביצת אחיתופל]

הספריות נועדו לקהל הרחב,

לא רק לאנשי אקדמיה מלומדים. את כללי הקיטלוג צרכני הספריות הפשוטים, הבאים להנות מספר טוב יותר או פחות, אינם יודעים. ולכן הם נזקקים לעזרת הספרניות במציאת מבוקשם בקטלוג. והם מחפשים עמוס עוז ולא עז עמס. אז הגיע הזמן לשנות ולהגמיש את כללי הקטלוג הנוקשים. הכרטיס הראשי לפי כל הכללים הנוקשים ורמיזות מפנות לכרטיס הראשי כדי להקל.

 

[חייםלוי]

דיברתי על הספריות האקדמיות.

אני מניח שספריות עירוניות מגמישות קצת את הכללים ומתאימות עצמן לקהל וזה בסדר גמור. הספריות האקדמיות שעובדות ברשת אחת אינן יכולות להרשות לעצמן להתגמש בכללים.

 

[חוטהשני]

../images/Emo41.gif נושא הכתיב החסר באקדמיה בעיני מאד בעייתי וצריך רענון ../images/Emo70.gif היית מאד צודק, לו באמת היתה אחידות בקטלוגים של האוניברסיטאות.. אבל כפי שאני רואה גם בהם אין שום אחידות.. הנה דוגמה שאני זוכרת כשעבדתי במכללה.. בקטלוג אחד הופיע המושג (נושא) חינוך מיוחד כחנוך מיוחד ובקטלוג אחר (גם אקדאמי...) כחנוך מיחד ויש עוד הרבה דוגמאות לשוני בין הספריות... אני חושבת שגם ויליאם שקספיר זכה לכתיב חסר בצורה מוגזמת (בספריה אחת היה רשום וילים ובשניה וילם או משהו דומה..) בעיני היום אין בכלל משמעות לכתיב החסר שהיה מאד דקדקני בעבר.. כשהיו צריכים לרשום את הספרים בקטלוגים הידניים אז היתה חשיבות לכך - כי בטח זה חסך זמן עבודה ועוד.. (יש עוד סיבה להקפדה המוגזמת של האקדמיה בכתיב חסר ??) אבל כיום - כשגם בגוגל מזהה מילה אם היא בכתיב חסר או מלא אני חושבת שזה סתם מיותר.. ועוד נקודה - מאד מפריעה לי ההקפדה על הכתיב החסר ביחוד שרוב הקטלוגים הם בלי ניקוד.. הרי כתיב חסר הוא רק כשהמסמך כתוב בניקוד.. אבל הרי אנחנו לא מנקדים את הקטלוגים.. אז אני ממש לא מבינה את פשר הכתיב החסר בקטלוגים באוניברסיטה מצד אחד.. ובמשרד הפנים מצד שני (למשל שמות משפחה כמו היימן הפך להיות הימן <שנקרא כמו הִימָן..> רייטר הפך להיות ריטר <רִיטֵר..> ויש בטח המון דוגמאות לא הגיוניות..)