כן, אבל הרי הקבורה היא בשביל החיים
ולא בשביל המתים, כי המתים אממממ.... מתים. ולכן, בשביל אלה שמלבים את הגופה לאן שזה לא יהיה, טקס הקבורה הוא בעצם בשבילם. וכחילונית שנאלצה לקבור את אמה בבית הקברות בחולון, אין לך מושג כמה גועל קיבלתי על זה, שבגלל שלא היה מניין של גברים, הרב, או מה שהוא לא היה, התרוצץ בבית הקברות כדי להביא כמה זרים שיתפללו בשבילה. לא שהתפילה הזאת אומרת לי משהו, וכשעלינו לקבר אחרי חודש באמת לא הזמנו שום רב שיצרטף אלינו, אבל העיקרון הזה שאני לא נחשבת כבן-אדם, כמישהו שאפשר לספור אותו, מאד לא מוצא חן בעיני. ועצוב לראות שהדת, במקום לנסות להבין שהזמנים השתנו, שברוב העולם זה לא מקובל שנשים הן לא נחשבות, ולנסות לשנות את החוקים כדי שיתאימו יותר להווה תוך כדי שמירת הכוונה של הטקס, כדי שלא יווצר הנתק המוחלט הזה, שאת לא מבינה מה אני מרגישה, ואני לא מבינה מה את מרגישה, ושתינו יהודיות באותה מידה. זה מאד עצוב לדעתי.
