ניסוי הבבונים
קופים משתמשים בידיהם לביצוע פעולות שונות בסביבה, ואפילו יוצרים ומשתמשים בכלים שונים כמו אבנים וענפים, בעיקר לצורך השגת מזון. האם מדובר בהבנת הקשרים סביבתיים או פשוט בניסוי וטעיה? לצורך בדיקת העניין נערכו שני ניסויים: בניסוי הראשון נבחנו הבבונים בלבד. בניסוי זה הוצבו מחוץ לכלוב שני משטחים שביניהם חור, אליו הבבון לא יכול להגיע. אגוז הונח בכל פעם קרוב לחור על המשטח הימני, או השמאלי. על הקוף היה לקרב אליו את האגוז בעזרת מקל. נבחנה בעיקר פעילותו של הקוף כאשר האגוז הונח מימין לחור. זאת מכיון, שמתצפיות מוקדמות היה ידוע, שהקוף משתמש במקל בדרך של הזזת המזון הצידה - מימין לשמאל - ואליו. ללא שינוי של דגם תנועה זה היה האגוז, המונח מימין לחור, נופל לחור. הנסוי השני נערך עם הבבונים והגנונים. בניסוי זה הונחו מחוץ לכלוב שני בדים. על אחד הבדים, לידם, או מאחוריהם הונח אגוז. הקוף יכול היה לקרב את הבד, עליו מונח האגוז, אליו וכך להשיג את האגוז. לגנונים ניתנה אפשרות מגע בבד בידיהם ואילו לגגונים בעזרת מקל בלבד. בניסוי זה נבדק האם הקוף מקרב אליו את הבד רק כאשר מונח עליו אגוז. בניסויים עם הבבונים השתתף רק הזכר הבוגר בקבוצה (האחרים כנראה חששו ממנו). בקבוצת הגנונים השתתפו שני קופים - הזכר הבוגר ונקבה צעירה. בניסוי המשטח עם החור, נמצא, שכאשר האגוז נמצא מימין לחור, הצליח הבבון להביא אותו אליו רק בכ- %25 מהניסיונות, לעומת הצלחה של יותר מ- %90 מהנסיונות כאשר האגוז משמאל. יחד עם זאת נמצא, שרק כאשר האגוז מוצב מימין לחור נעשה שימוש בדגם תנועה הכולל גרירה, כלומר קירוב האגוז בקו ישר אל הקוף ולא בתנועה הצידה. השימוש בדגם זה נראה בכ- %30 מהניסיונות כאשר האגוז הוצב מימין לחור וכלל לא כאשר האגוז הוצב משמאל. דגם תנועה זה היה המוצלח ביותר להבאת אגוז, כאשר האגוז הוצב מימין לחור.מעידות על כך, שכנראה יש לבבון הבנה מסוימת של סיבתיות מרחבית. בניסוי השני - ניסוי הבדים - בחלקו הראשון משכו הקופים (בבון וגנונים) את הבד גם כאשר האגוז היה על הבד וגם כאשר האגוז היה ליד הבד. החלק השני, בו הוצב האגוז על, או מאחורי, אצל הבבון נראתה ירידה הדרגתית במס´ משיכות הבד כאשר האגוז הוצב מאחורי הבד. אצל הגנונים הזכר הבוגר משך את הבד כמעט בכל המקרים. הנקבה לעומת זאת לא משכה כמעט ברוב הפעמים שהוא היה מאחורי הבד. כאשר האגוז היה על הבד משכו כל הקופים את הבד כמעט בכל הפעמים. בניסוי הבדים, רק קופת הגנון הראתה פעילות שיכולה להצביע על הבנה של סיבתיות מרחבית. הגנון הזכר לא הראה כמעט כלל התיחסות למיקום האגוז יחסית לבד, ואילו הבבון החל להראות התיחסות למיקום האגוז רק לאחר נסיונות רבים, ולכן יתכן שהוא הגיע לכך בעזרת למידה בניסוי וטעיה, ולא בעזרת הבנה של סיבתיות מרחבית.
קופים משתמשים בידיהם לביצוע פעולות שונות בסביבה, ואפילו יוצרים ומשתמשים בכלים שונים כמו אבנים וענפים, בעיקר לצורך השגת מזון. האם מדובר בהבנת הקשרים סביבתיים או פשוט בניסוי וטעיה? לצורך בדיקת העניין נערכו שני ניסויים: בניסוי הראשון נבחנו הבבונים בלבד. בניסוי זה הוצבו מחוץ לכלוב שני משטחים שביניהם חור, אליו הבבון לא יכול להגיע. אגוז הונח בכל פעם קרוב לחור על המשטח הימני, או השמאלי. על הקוף היה לקרב אליו את האגוז בעזרת מקל. נבחנה בעיקר פעילותו של הקוף כאשר האגוז הונח מימין לחור. זאת מכיון, שמתצפיות מוקדמות היה ידוע, שהקוף משתמש במקל בדרך של הזזת המזון הצידה - מימין לשמאל - ואליו. ללא שינוי של דגם תנועה זה היה האגוז, המונח מימין לחור, נופל לחור. הנסוי השני נערך עם הבבונים והגנונים. בניסוי זה הונחו מחוץ לכלוב שני בדים. על אחד הבדים, לידם, או מאחוריהם הונח אגוז. הקוף יכול היה לקרב את הבד, עליו מונח האגוז, אליו וכך להשיג את האגוז. לגנונים ניתנה אפשרות מגע בבד בידיהם ואילו לגגונים בעזרת מקל בלבד. בניסוי זה נבדק האם הקוף מקרב אליו את הבד רק כאשר מונח עליו אגוז. בניסויים עם הבבונים השתתף רק הזכר הבוגר בקבוצה (האחרים כנראה חששו ממנו). בקבוצת הגנונים השתתפו שני קופים - הזכר הבוגר ונקבה צעירה. בניסוי המשטח עם החור, נמצא, שכאשר האגוז נמצא מימין לחור, הצליח הבבון להביא אותו אליו רק בכ- %25 מהניסיונות, לעומת הצלחה של יותר מ- %90 מהנסיונות כאשר האגוז משמאל. יחד עם זאת נמצא, שרק כאשר האגוז מוצב מימין לחור נעשה שימוש בדגם תנועה הכולל גרירה, כלומר קירוב האגוז בקו ישר אל הקוף ולא בתנועה הצידה. השימוש בדגם זה נראה בכ- %30 מהניסיונות כאשר האגוז הוצב מימין לחור וכלל לא כאשר האגוז הוצב משמאל. דגם תנועה זה היה המוצלח ביותר להבאת אגוז, כאשר האגוז הוצב מימין לחור.מעידות על כך, שכנראה יש לבבון הבנה מסוימת של סיבתיות מרחבית. בניסוי השני - ניסוי הבדים - בחלקו הראשון משכו הקופים (בבון וגנונים) את הבד גם כאשר האגוז היה על הבד וגם כאשר האגוז היה ליד הבד. החלק השני, בו הוצב האגוז על, או מאחורי, אצל הבבון נראתה ירידה הדרגתית במס´ משיכות הבד כאשר האגוז הוצב מאחורי הבד. אצל הגנונים הזכר הבוגר משך את הבד כמעט בכל המקרים. הנקבה לעומת זאת לא משכה כמעט ברוב הפעמים שהוא היה מאחורי הבד. כאשר האגוז היה על הבד משכו כל הקופים את הבד כמעט בכל הפעמים. בניסוי הבדים, רק קופת הגנון הראתה פעילות שיכולה להצביע על הבנה של סיבתיות מרחבית. הגנון הזכר לא הראה כמעט כלל התיחסות למיקום האגוז יחסית לבד, ואילו הבבון החל להראות התיחסות למיקום האגוז רק לאחר נסיונות רבים, ולכן יתכן שהוא הגיע לכך בעזרת למידה בניסוי וטעיה, ולא בעזרת הבנה של סיבתיות מרחבית.
