ניחן

[RonenYi]

ניחן

מה שלומכם? הפעם אין לי שאלות בתחביר, לא הזדמן לי להמשיך בניתוחי המשפטים, אבל יש לי בשבילכם סוגיה מעניינת לא פחות: "נֵחַן" (נפעל מן חנ"ן): מדוע מתקבל צירי? נראה שבא בעקבות תשלום דגש, אבל מדוע בכלל היה אמור להתקבל דגש בחי"ת? הרי חי"ת גרונית אינה מחייבת תשלום דגש. כמו-כן, מתקבל יו"ד בכתיב המלא (ניחן), מאותה הסיבה: תשלום דגש. יש גם צורה יוצאת-דופן של "נִחַל" (חל"ל): מדוע מתקבל חיריק? הרי בגזרת הכפולים בבניין נפעל פה"פ אמור לקבל קמץ בעבר ובינוני ("נָסַב"). ועוד סוגייה, ככה, לקינוח: 'להמיר ב-' או 'להמיר ל-'? כשחושבים על זה, נראה ש'להמיר ב-' הנו שגוי, הריאנו ממירים למשהו. תודה רבה למסייעים.

 

[יאקים]

ערב טוב, רונן.אכן בגזרת הכפולים בבניין נפעל

ישנה אי-סג=דירות במערכת הפועל, ואיני יודע מה בדיוק הסיבה לכך. בדרך כלל אנו מוצאים את נ הבניין בזמן עבר בקמץ: נסב, נמק, נדם, נשם (ש-מ-מ) כאשר פה"פ היא גרונית אנו מוצאים צירי בנו"ן: נֵאַר (מלשון ארור), נֵחַן, נחם ועוד, ונראה שהסיבה היא תשלום דגש (להזכירך ישנן צורות בגזרת נע"ו שפה"פ שלהן מקבלת דגש חזק משלים: נִדּון, נִזּון, וכשפה"פ היא גרונית מוצאים צירי: נֵעור, נֵאות). עם זאת, אנו מוצאים גם צורות שאין בהן תשלום דגש, והחיריק נשאר למרות הכול: נִחַר (אבל יש לצד צורה זו גם נָחַר ונֶחֱרַר), נִחַל ועוד. כאמור, ל י אין הסבר להתנהגות הזאת, אבל בפועל יגוע שהפרדיגמות אינן פועלות בסדירות עקבית. ולגבי הכתיב המלא, אכן צדקת צורות שיש בהן צירי כתשלום דגש יבואו בכתיב מלא ביו"ד: ניחן, ניאר ובע"ו? ניעור, ניאות... ובעניין המיר, בדרך כלל אני מיר שקלים (או את השקלים שברשותי) לדולרים, וניתן גם בדולרים. אני מיר שחקן הגנה בשחקן התקפה. הכול תלוי הקשר. כל טוב ולילה טוב לך.

 

[RonenYi]

תודה רבה, יאקים

אגב, 'עשירי לחודש' - תקני? בעבר קראתי שיש לומר 'עשירי בחודש', אך מצאתי מקור שטוען שניתן גם 'עשירי לחודש'. ומה בין 'עשירי לחודש' לעומת 'עשרה לחודש'? שתי הצורות תקינות באותה המידה? תודה רבה.

 

[יאקים]

שמחתי לסייע, ומקווה שהסתייעת.

התאריכים בעברית מופיעים במספר יסודי (חונה), ולא במספר סידורי (סודר). אשר על כן בעשרה בחודש (שים לב ב, ולא ל...) וכן אחד (ולא ראשון) באפריל, במאי. הטקס ייערך בעשרים ושניים בספטמבר. ערב טוב לך, רונן.

 

[RonenYi]

כן, כך חשבתי

http://www.safa-ivrit.org/dikduk/numbers.php כאן צוין שגם 'ל-' כשרה, לכן תהיתי, והנה בקריאה מחדש אני רואה שהם למעשה מחזקים את מה שעינת אמרה כאן. עכשיו הכל ברור לי. ויאקים, אם הבנתי אותך נכון, יש לומר ארבעה באפריל (יסודי), ולא רביעי באפריל (סידורי). הבנתי נכון? תודה רבה לכולכם

 

[יאקים]

אכן, היטבת להבין! לילה טוב.

 

[trilliane]

מותר "לחודש" כשמדובר במילה חודש ולא בשם החודש

 

[יאקים]

אכן, במקרא רבות מאוד ההיקרויות של "לחודש",

אך ישנן בודדות של בחודש. עם זאת, אני מעדיף בעברית החדשה את אחד בחודש מאי/ בחודש החמישי. ואולי זו העדפה אישית סגנונית שלי, ואין לראות בה בחינת "כזה ראה וקדש".

 

[איתי שלר]

באמת נראה שבחודש לועזי עדיף "בחודש".

כי למילה חֹדש שבמקרא יש גם משמעות של יום התחדשות הלבנה (ראש החודש). ואם כן "בעשרים לחודש השני" משמעה עשרים יום לאחר החודש (יום ההתחדשות) השני. ובחודשי שנת החמה אין חודש במשמעות זו.

 

[יאקים]

רעיון נחמד לפרשנותך, אלא שראוי

לבדוק אם יש רגליים לדבר. ואגב, אני נוהג לכתוב ולומר בעשרים וחמישה בחודש. ואתה?

 

[לשונאי10]

יאקים

אני למדתי ששתי הצורות קיימות - עשרה לחודש ועשרה בחודש, וההבדל ביניהן הוא בתקופה: עשרה לחודש - על דרך לשון המקרא שבה התפיסה היא שהיום הוא של החודש, שייך לחודש, ועשרה בחודש - על דרך לשון חז"ל שבה התפיסה הייתה שהיום נמצא בתוך החודש. האקדמיה החליטה לנקוט כאן לשון חז"ל ולכן יש לומר: עשרה בחודש, על דרך חז"ל.

 

[יאקים]

מוסכם עליי, לשונאי. ליל מנוחה לך.

 

[לשונאי10]

../images/Emo13.gif תודה

ליל מנוחה.

 

[RonenYi]

אז רגע...

בכל מקרה ייעשה שימוש בבי"ת השימוש? (חהחהחה לא בית שימוש, נו, הבנתם את כוונתי...) אז על-פי האקדמיה, 'לחודש' הוא שגוי?

 

[לשונאי10]

רק אם אתה הולך לשירותים...../images/Emo6.gif

כאמור, שתי הצורות קיימות, אך כיוון שצריך כלל מחייב החליטה האקדמיה לקבל את גישת לשון חז"ל ולפיכך יש לומר: עשרה בחודש. עשרה לחודש ייחשב שגיאה.

 

[RonenYi]

או-קי, חידשת לי. תודה רבה

למרות שהאקדמיה טוענת שהיא לא מתערבת בשאלות סגנון, כמו גם בשאלה האם נכון לומר "בגלל ש-". לכן מפתיע שהתערבה בשאלת 'ל/בחודש'

 

[trilliane]

טרם נתקלתי בהחלטת אקדמיה זו, אשמח להפניה.

 

[לשונאי10]

איני מוצא כרגע את ההחלטה באתר האקדמיה

אך זכור לי שכך למדתי הן בתיכון הן באוניברסיטה. גם אתרים ללימוד לשון מלמדים כך. כשאתפנה אנסה לחפש בחוברות האקדמיה שברשותי.

 

[trilliane]

אותי תמיד לימדו ש"לחודש" תקין לחלוטין

מעולם לא נתקלתי בקביעה שסותרת זאת, לא מהאקדמיה ולא בכלל.

 

[לשונאי10]

אותי לימדו אחרת, כאמור

וכך גם אני מלמד כשאני מלמד את שם המספר. גם כל ספרי הלימוד שאני מכיר מלמדים כך, כולל אתרי אינטרנט ללימוד לשון. שוב, "לחודש" הוא על דרך המקרא (לכן קשה להגיד עליו שהוא שגוי, כי זה המקרא), אלא שנבחרה הצורה החז"לית - בחודש.