ניחן. הצורה "ניחון" אינה מוכרת לי.
מתוך מילון ספיר: נֵיחָן, נֵחָן [פ'; נֵיחַנה; ניחַן, יֵיחַן, להֵיחֵן (סביל של חונֵן)] <חנן> 1. [תמ] ניתֶנת לו חנינה, עונשו מבוּטָל או מוּקָל; 2. [עח] (בּ-) יש לו סגוּלות מצוּיָנות, כגון כּישרונות ויופי (גם: נֶחֱנָן); 3. [עח] מזוּכֶּה, מוענק לו; 4. [תנ] רָאוּי לרחמים