ניחוחות חיתול.

[החתולה השחורה]

ניחוחות חיתול.

מספר אנשים בחדר ההמתנה לרופא. החלון פתוח. זאטוט כבן שנתיים וחצי-שלוש כורע ומבצע את זממו בחיתול (כן, קקי). אימו שמה לב למעשה, אך הוא טוען שעדיין לא סיים. האם אינה ממהרת, והזאטוט ממשיך לנסות לדחות את ההחתלה בשיטות שונות. כולנו נאנקים תחת הניחוחות ההולכים ומתפשטים בחדר, אך אי אפשר לצאת כי קר מאוד בחוץ ועלולים לפספס את התור. לאמא יש זמן. מותר להעיר בעדינות? איך?

 

[חני ב]

../images/Emo13.gif כמה יפה תארת

לא הייתי מעירה כי הייתי מתביישת, אבל אני משערת שעפ"י מראה פניי האמא אולי היתה מבינה מה אני חושבת שעליה לעשות.

 

[החתולה השחורה]

אז זהו-שהיא לא ראתה.

 

[חני ב]

אז עשית פרצופים? ../images/Emo8.gif

לא נראה לי שהיה לי האומץ להעיר לה, והייתי מקווה שלמישהו אחר יהיה.

 

[אמא של יובל ה]

להחליף רופא......./images/Emo6.gif

 

[נעה גל]

פותחים חלון ../images/Emo186.gif

 

[vered4]

לדעתי לפעמים כל כך רגילים

למצב, ששוכחים מה אחרים מרגישים. בטח שלא בא לה לריב עם הילד, וכל עוד אף אחד לא אומר כלום, היא לא צריכה לחשוב לעשות אחרת. אולי אם מישהו היה מעיז להעיר לה, שהריח מפריע ושתלך עם הילד לשרותים עד שיחליט מתי הוא מסיים, היא היתה מזדרזת למצוא פתרון. ואם היא אשה חצופה, אז זה לא היה משנה לה בודאי.

 

[החתולה השחורה]

לנעה-החלון היה פתוח, אני לבסוף

הערתי לה, אבל אחרי התלבטות ארוכה, וכאשר הזאטוט החליט לעמוד דווקא לידי, כי התעניין במשחק ששיחקתי עם ביתי. האמא לא נעלבה, לשמחתי, והתפלאה כי אמרה שהיא לא מריחה כלום.

 

[נעה גל]

נו, את רואה? לפעמים יש לזה הסבר ממש

פשוט - היא כנראה פשוט מנוזלת ולא חסרת התחשבות/לא שמה גבולות/חסרת נימוס וכו´.

 

[אמא של נוריאל ומאיה]

איך הערת לה?

אני מזדהה עם האמא הזו. לא שהיתי בסיטואציה כזו, אבל לנוריאל היה מנהג - הוא לא היה מוכן להחלפת טיטול. טוב האמת שזה השתפר כבר, והוא בעצמו עכשיו מוליך אותי לקחת טיטול להחלפה. אבל בפרק זמן שזה היה, הוא היה יכול להיות עם טיטול מלא קקי, ולסרב להחליף. העניין נפתר מעצמו. אני פשוט יכולה לשים אותי במקום האמא הזו ולרצות לדחות את הסצינות של החלפת הטיטול כמה שאפשר...

 

[מפה לאוזן]

גם אצלנו היתה תקופה כזו

לא רק שבני היה מסוגל להשאר עם חיתול מלא קקי, בעת ההחתלה היה מגלה התנגדות, ולא ארבה בפרטים על מי ומה נמרח הקקי

 

[zimes]

גם אני

קורה אצלינו שהוא דורש להשאר עם חיתול מלא אפילו חצי יום, ואני נוטה לא לריב על זה (יכאב אח"כ, אבל יכאב לו, ואם כ"כ חשוב לו שלא אחתל אותו - מי אני?). בסוף, ד"א, הוא מבקש בעצמו באיזשהו שלב. אני לא יודעת מה הייתי עושה בסיטואציה שתיארת, סביר שהייתי משתפת אותך בקשיי החלפת החיתול הרגילים. או אולי משתמשת בנתון החדש כדי לשכנע אותו. אבל עכשיו שאני חושבת על זה (ואני לא שם) - הייתי אולי יוצאת אתו החוצה כדי לתת לכם מנוחה

 

[מפה לאוזן]

סיבה אחת והרבה תוצאות לה

נכון שאם אתה לא רוצה להחליף חיתול הטוסיק שלךיהיה אדום ולךיצרוב שם. אבל גם אני כאמא שותפה לבעיה הרי עלי מוטלת אחראיות הטיפול בכויה/פטריה/אודם שמתפתח שם, ואני זו שצריכה להרגיע כשכואב. והאמת, כשכואב לו כואב גם לי- וזו איננה קלישאה כלל. מה שכן, כשיש קקי בחיתול אני מדגישה בפניו לא רק שהטוסיק אח"כ יהיה אדום ושורף. אני בהחלט מציינת שהריח מאוד לא נעים לי. כזו אני, וכן קשה לי לחבק ולנשק אותו כשהוא מסריח מקקי. מעבר לעינין הבריאותי אני חושבת שיש קודים חברתיים שצריכים לקיים מתוך התחשבות בזולת. לא אחת יושבים אורחים בסלון ביתי שזוכים להריח גם הם את הניחוחות. גם הם לא צריכים לסבול ניחוחות אלו. מכיוון שאני מאוד מזדהה עם הקשיים של חיתול ילד מחוץ לבית, במיוחד כשאינו משתף פעולה לא הייתי מעירה לאמא. אבל מכיוון שאני מאוד רגישה לריחות וחוטפת בחילות ומיגרנות כתוצאה מאלו הייתי בהחלט מצפה מאותה אמא לקצת יותר התחשבות בנוכחים.

 

[ספל חמאה]

גם אני לא הייתי מריחה

עד גיל שנה לא הרחתי את הקקי של הילדים שלי, את השתן דווקא כן. אחרי שנה התחלתי להריח בבום, והייתי מזדעזעת. >ספל חמאה מקבלת סחרחורת מריח של קקי עומד<