ניהיליזם ../images/Emo41.gif
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. ניהיליזם (מלטינית: nihil – אין, אפס) – תפיסה השוללת את כל הערכים והמוסדות המסורתיים. הניהיליזם התפשט בקרב הדור הצעיר והאינטליגנציה ברוסיה במחצית השנייה של המאה ה-19. את המושג ניהיליסט טבע לראשונה הסופר איוון טורגנייב בספרו "אבות ובנים" (1861), כאשר כינה כך את גיבורו של הספר ייבגני בזרוב, סטודנט צעיר לרפואה שבז לחברה הרוסית הישנה ולערכיה. דמותו של בזארוב סימלה את הלך הרוח החדש והמהפכני שהתגבש בקרב הדור הצעיר דאז. הניהיליסטים ברוסיה שאפו לקידמה, שלא תושג לטענתם בלא הרס המוסדות הקיימים. יתרה מכך, הם שאפו להרוס את כל סדר העולם הישן, ושללו את המוסר המקובל ואת הסמכויות השונות. בין הערכים שהם שללו היו: אמת, יופי ואהבה, ולכן גם הם התאפיינו באמירות בוטות ובחוסר רגישות קיצוני. מאוחר יותר הכינוי "ניהיליסט" הושאל לאדם השולל ערכים מכל וכל. ניהיליזם הוא צורת חשיבה הדוחה אמונה ושוללת את הצורך באמונה כדי להגיע למימוש או לגאולה. ניהיליסטים שוללים ערכים ואמונה מאחר ואלה (הערכים והאמונה) נטולי מהות אובייקטיבית. על פי הניהיליזם אמונה מהווה סכנה ליחיד ולחברה מאחר והיא מחייבת את ביטול ההיגיון, ואת השבתת הניתוח הביקורתי. ציטוט חביב של ניטשה בנושא זה הוא שהאמונה היא חוסר רצון לדעת. אמונה מפריעה לעובדות מעצבנות לעצור מבעדנו להתקדם במסלול המיסטי. משמעותה של אמונה היא "עשה מה שאמרתי לך, כי כך אמרתי". ניהיליזם פוסל גם את האמונה בכוונה או מטרה סופיים. מרבית האמונות והתנועות הפילוסופיות, ממרקסיזם ועד בודהיזם, נגועות על פי הניהיליזם בטלאולוגיה, כלומר באמונה בגורל או ייעוד היסטוריים. הטלאולוגיה מנוצלת על ידי רודנים וחולמים אוטופיים כאחד כאמצעי כפיה. הם מוליכים שולל את האנושות. אלא שעל פי הניהיליסטים אין היום, ומעולם לא היו מטרה או כיוון יחידים ליקום. ההשתחררות מן הטלאולוגיה מעצימה את האדם, ומשחררת אותו לחקור את האמת. נהוג לחלק את הניהיליסטים לשתי קבוצות: הניהיליזם החברתי, ולעומתו הניהיליזם הפוליטי. ניהיליזם חברתי או קיומי (אקזיסטנציאליסטי) הוא פאסיבי. הוא מתאפיין בפסימיות, ומטיף להתנתקות. הניהיליזם הפוליטי הוא אקטיבי ומהפכן. הנוקטים בגישה זאת טוענים כי המצב הדרדר כל כך שיש לשאוף להרס לשמו. טורגנייב (שהוזכר למעלה) מזוהה עם הזרם של הניהיליזם הפוליטי.
