נידודי שינה

נידודי שינה

אני לא מצליחה לישון, אני מטיבה לתלות את האשמה בזה שישנתי בשבת בצהרים. על מי אני מנסה לעבוד?? על האני הניסתר של עצמי? לפעמים אני לא מבינה את עצמי, יצורה שכמותי שעושה טעויות, איך לא חשבתי איך העינינים ימשיכו להתגלגל? מי היה מאמין, ואני עדיין בספקות, והצד השני לא ברור . אני לא יודעת מתי, והאם כדאי בכלל לפתוח את הנושא כי אולי זה לא זה ואין שום סימן קריאה לא מצידו גם לא ממני אז אולי לא, אבל בינתיים? איך אני יכולה לזרום עם זה ולחייך שיש לי דברים אחרים לומר? אני מנסה לא לחשוב על זה, לחכות עוד קצת לראות איך העינינים יתגלגלו. אני פוחדת נורא מרגע האמת, מהעינים שיסתכלו לי על הפנים באי אימון אולי קצת בריחוק. זה מבהיל אותי , הפלונטר. ויש כלכך הרבה סימני שאלה מסביבי. אני מרגישה כאילו אני עומדת על קצה צוק גבוה ומתחתי תהום. תנועה לא נכונה תפיל אותי. אני אשמה בהכל. בינתים אתפלל שיהיה לטובה. לילה טוב
 
למעלה