המאמר מאתר חב"ד - שיחת השבוע
"ממירון אני שואב את הנשמה של הנגינה" "בעיניי, העולם מתחלק לשניים - אלה שבאים למירון בל"ג בעומר ואלה שאינם באים...", אומר אמן הקלרנית משה (מוסא) ברלין, ששמו הפך כמעט שם נרדף ל'ניגוני מירון'. מבחינתו, מירון הוא מקומו הטבעי בל"ג בעומר. מדי שנה, בערב ל"ג בעומר, הוא מעמיס את רעייתו וילדיו על רכבו ויוצא מביתו שבאלקנה לעבר קברו של רשב"י. שם הוא תופס את מקומו הקבוע והשמור בפינת הכליזמרים שבחצר הציון, ופוצח בניגונים המסורתיים שיימשכו לאורך כל הלילה ויום המחרת, עם הפסקות קצרות בלבד. ביקורו הראשון במירון היה בל"ג בעומר תשי"ב. הוא היה נער כבן 31, תלמיד ישיבת כפר-הראה. עד מהרה נכבש באש השמחה, שלובתה בצליליהם של ר' אברהם סגל וחבורתו. מאז הוא שם. תחילה כמתבונן מהצד, ומאז שנת תשכ"ב כיורשו של סגל הקשיש שפרש מהתפקיד ונפטר זמן קצר לאחר מכן. במרוצת השנים התפתחה מסורת. לנגינת הכליזמרים במירון נקבעו מעין כללים. מיד לאחר ההדלקה פוצחים בשירים המוכרים לכבודו של רבי שמעון - 'בר-יוחאי', 'ואמרתם כה לחי' וכדומה. לאחר מכן עוברים ל'ניגוני מירון'. הניגונים פורצים מתוך השמחה, על-פי הזמנת הרוקדים. 'ניגון שפר', מכריז פלוני והתזמורת מנגנת. 'ניגון הבקבוק', מבקש אחר ונענה, וכך הלאה. אחרי חצות בא תור ה'דבקות' למיניהן. זה שילוב של ניגון וריקוד שמקורו בדרוזים מהגליל, שבעבר נהגו לבוא וליטול חלק בשמחת היהודים. איש אחד, הבקי בתנועות הריקוד מחולל, וכל השאר מחקים את תנועותיו. בשתיים בלילה בקירוב יוצאים הכליזמרים ואחריהם שיירת החוגגים אל קברו של רבי יוחנן הסנדלר, שבמעלה ההר. אז מנגנים בעיקר 'ניגוני נשמה'. עיניו של ברלין בורקות בתארו את המעמד: "אבוקת האש על קברו של רשב"י עולה כלפי מעלה, הירח מאיר ברקיע וההרים סביב משרים אווירה בלתי-רגילה". בבוקר מתחיל החלק השלישי - קבלת המוני ילדי ה'חלאקה' ומשפחותיהם. לכבודם ינגנו הרבה 'בר-יוחאי' וכל ניגון שיזמינו. ברלין הפיק עד היום כמה תקליטים ובכולם מוקדשת פינה מכובדת ל'ניגוני מירון'. המונח 'ניגוני מירון' לפי ברלין מאגד עשרות מנגינות, שמקורן בכל העולם אך בעיקר בארצות האזור. יבואני הניגונים היו שלוחי הצדקה, השד"רים, שנדדו על- פני הגלובוס ולקראת חג-הפסח שבו לארץ-ישראל. בל"ג בעומר נהגו להציג את הניגונים החדשים שבאמתחתם. כך מצאו את דרכם ל'ניגוני מירון' מארש של הצבא הטורקי, השיר הנודע 'מוסטפה', ושירים נוספים מלבנון, יוון, בולגריה, רומניה ועוד. אגב, אחד הניגונים מלבנון הובא על-ידי סוחר חסיד גור, והוא נושא עד היום את שמו - 'ניגון עלנשטיין'. "כל השנה אני מנגן", אומר ברלין, "אבל מל"ג בעומר במירון, אני שואב את הנשמה של הנגינה". ----------------------- http://207.153.227.136/news/sh/arc/501-600/sh592.htm ממליץ להוסיף למאמרי הפורום.
אחות סבי המנוח. למה נזכרתי בזה
כי קודם שמעתי איזו קלטת ישנה שערכנו פעם עם החברה מברסלב מביתר עילית...בערך 9 שנים..כשהאזנתי פתאום הניגון צץ. אחחחחחחחחחחחחחחחח...היו זמנים
)) אולי נעלה אותו ב"נ בהמשך.