נטילת ידיים

אורי A

New member
לאיזו נטילה הכוונה, יש נטילה של בוקר ויש ....

נטילה לסעודה
 

נהורית1

New member
למבינה קצת ../images/Emo13.gif

נטילת ידיים לא באה במקום רחיצה. הנטילה מתבצעת על ידי נטלן, המכיל כמות מים הדרושה לנטילה. ממלאים את הנטלן ושופכים שלוש פעמים על כל יד. אם זה לסעודה-שלוש פעמים על יד ימין ושלוש על יד שמאל. לאחר השירותים-לסירוגין על יד ימין אחר כך על יד שמאל,סה"כ שש פעמים.
יהודית
 
יהודית- נא לדייק!!

א. נטלא, ולא נטלן ב. הנטילה לסעודה חייבת להתבצע על ידי כלי, 'כח גברא'- מכוחו של אדם ג. הנטילה בבוקר- מעיקר הדין אפשרי ליטול גם מתחת לברז מים ללא כלי. על מנת להסיר רוח רעה, יש ליטול שלוש פעמים לסירוגין ד. נטילה אחרי שירותים- מספיק לשטוף ידיים מתחת לברז, או לנקות בכל דבר המנקה ['מידי דמנקי']. כאן בפירוש מספיקה רציחה ולא צריך נטילה דוקא. פרט לנטילה בבוקר, שהיא לסירוגין וכך כתוב בפירוש כל שאר הנטילות אינן חייבות להיות לסירוגין, ואינן בכלל מצריכות שלוש פעמים כל ה'תוספות' שקראתי כאן מקודם, הן למי שנוהג על פי הקבלה, ואז יש כמובן עוד חומרות נוספות...
 
שאלה לליאור ותמר

תודה גם אני למדתי ויש לי שאלה, כשיוצאים מבית קברות הנוהג אצלנו הנו לשטוף ידיים, האם זה מטעם ההלכה או מנהג?
 
שטיפת ידיים ביציאה מבית קברות

השטיפה עצמה היא הלכה נטילה, תלישת עשבים, השארת הידיים רטובות וכו'- כל אלו מוזכרים בהלכה, אך כמנהג. בית קברות יהודי הוא מקום שבו ישנם ספרי תורה [גופות של יהודים] ומאחר והקדושה פרחה מהם= נכנסה רוח הטומאה ולכן יש להיטהר מכך על פי המקובלים יש אף לטבול, גם לפני וגם אחרי..
 
ניתוק הנשמה מהגוף

בלילה, כשחלק גדול מהנשמה, מתודעתו של האדם, מהכרתו- מתנתקת ועולה למעלה לתת דין לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, במקום אותה קדושה ששרתה בגוף, נכנסת רוח טומאה. בגוף אף פעם אין ריק, ולכן בכל מקום שבו אין קדושה [ויש פוטנציאל לקדושה, כגון קבר ישראל וכיו"ב]- נכנסת טומאה. לקראת הבוקר, כח הטומאה מתרופף, ועל פי המקובלים- נשאר רק על קצות האצבעות. זו הסיבה לנטילת ידיים, לסירוגין, שזה מה שמסיר את הרוח הרעה. יש לציין שעל פי המקובלים- יש אמנם לטבול בכל בוקר, אך נדרשה כאן תשובה על פי שורת ההלכה ולא הקבלה, ולכן יש רק ליטול ידיים, ומספיק מברז- כאמור- מעיקר הדין.
 
שאלה

האם ידוע על מקרים שבהם האדם ער בשנתו מצוי במודעות מלאה,יודע שהנו במצב שינה, חוקר ולומד את העולמות שמגיע אליהם בשנתו, מבקר בישיבות של מעלה , האם ידוע על מקרים כאלה והאם גם במקרים אלה באם ישנם יכולה להכנס אליו רוח טומאה?
 
תשובה

א. ידוע על מצב מודעות רוחנית גבוהה במצב שינה, במיוחד אצל צדיקים. זה מה שנקרא 'עליית נשמה'. הבבא סאלי סיפר שמה שהוא משיג בעלית נשמה קצרה בשינה בשבת, לא ישיג אדם במהלך שבעים שנות לימוד ב. ישנה אפשרות, אך מאחר ומדובר בד"כ בצדיקים גדולים, הרי שגם גופם מזוכך באופן כזה שאין מקום לטומאה להיכנס, אפילו כשחלק גדול מהנשמה נעדרת ממנו. זו הסיבה הפנימית לכך שגופם של צדיקים איננו נרקב גם לאחר מיתתם, ויש דוגמאות רבות לכך
 
תודה והמשך שאלה

והאם ידוע על כאלה ששנתם מודעת כול ימות השבוע לילה לילה? ושהנשמה אף על פי שמטיילת וחוקרת אינה נעדרת מהגוף שכן זהו מצב של ערות בו זמני, במילים אחרות מצב של שינה שהנשמה אינה נעדרת אף מהגוף האם משמעותו הנשמה אף ברגליים ממש?
 
שאלה טובה

ידוע על צדיקים גדולים שבכל לילה היתה להם עלית נשמה על פי תורת הסוד, החלק הנשמתי הקשור אלינו לגוף בעולם הזה, הוא ה'רגליים' שבתוך קומה שלמה של הנשמה ראשו בשמיים ורגליו בארץ- בתוך גופנו השאלות שלך עמוקות ולא בטוח שניתן או שאפשר לענות עליהם בפורום זה. אם תרצי להרחיב ידיעותייך בנושא, תוכלי לפנות לדוא"ל שלנו בברכת שבוע טוב, ליאור ותמר [email protected]
 
תודה ו...

כן תודה אשמח להרחיב ידיעותי, ממקומי אני מבינה שאדם אשר ראשו בשמים ורגליו בארץ ,כאדם שרגליו בשמים וראשו נתון לאדמה, במובן מהלך בארץ בדרכי שמים ודאגתו (ראשו)נתונ/ה לאדמה לטובה עליונה,כך האדם שראשו בשמים ורגליו בארץ, מה דעתך על כך?
 
אמת מארץ תצמח

שבוע טוב לפני מספר שנים מישהו שלח איזו מעשיה לאיזה פרום הנקראת 7 קבצנים של רבי נחמן,אשר במעשיה זו אחד הקבצנים הנו חסר רגליים, בעקבות אותה המעשיה כתבתי אז את המאמר הבא: שלום היו היתה פעם בריאה אשר נבריאיה סרו מבוראם ,אט אט סרו מנשמתם מנפשם . הלכו בנגוד למהותם וחושך על פני תהום-מהות. בשל רצף האמת האור הנצחי ,נכחדו אותם אלה הנקראים עמלק עם לק דם אשר מעל בקדושה. הביט השם ואמר נצרך תקון לשם כך אשלח את ישראל לחיים שפויים בראשית באותיות מלא בית ישראל שפוי נדתו. אדם קדמון העומד ישר -ישר אל. את מלוא המאמר ניתן לקרוא ב הקבצן חסר הרגליים-אמת מארץ תצמח
 
התגובה מתייחסת לדברים אלה של ליאור ותמר

א. ידוע על מצב מודעות רוחנית גבוהה במצב שינה, במיוחד אצל צדיקים. זה מה שנקרא 'עליית נשמה'. הבבא סאלי סיפר שמה שהוא משיג בעלית נשמה קצרה בשינה בשבת, לא ישיג אדם במהלך שבעים שנות לימוד ב. ישנה אפשרות, אך מאחר ומדובר בד"כ בצדיקים גדולים, הרי שגם גופם מזוכך באופן כזה שאין מקום לטומאה להיכנס, אפילו כשחלק גדול מהנשמה נעדרת ממנו. זו הסיבה הפנימית לכך שגופם של צדיקים איננו נרקב גם לאחר מיתתם, ויש דוגמאות רבות לכך
 
למעלה