נחש, נחושת

trilliane

Well-known member
מנהל
יש לא מעט חובשי כיפה באקדמיה, לתשומת לבך

ולא, מעולם לא נתקלתי ב"שאלה היסודית" הזו. למדו איתי בחוג ללשון גם סטודנטים דתיים ולא חסרים גם חוקרים ומרצים דתיים בחוגים ללשון ואין להם בעיות כאלה או טענות שכל השפות התפתחו מהעברית וכו'.
 

ESPS

New member
לכן אני לא חובש כיפה ...


היהדות האורתודוקסית דילגה על עוד כמה שאלות מהותיות ויסודיות.
בעיניי זה עצוב שזה המצב, מפני שהיהדות בחרה בדרך הסותרת את הכתובים באופן מהותי.
לא רק זאת... אלא ש"היהדות" מכחישה כל סתירה בנושאים היסודיים הללו, כאשר הסתירה זועקת וצורמת.
צריך לפשפש ולחקור אותם כמו ילדים, כדי להוציא מהם שאכן יש סתירה... וגם אז... הסתירה בעינה עומדת.
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=163&MessageId=155234746

אני ער להערות של האחרים, וזה לא נעים לי.
אם את רוצה - אפשר להמשיך במסרים.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
זה עניין שלך; כאמור, זה לא פורום בנושא יהדות

רק רציתי להבהיר שבניגוד לטענתך, זה לא בהכרח סותר ויכול ללכת יד ביד. הקישור שהבאת רק מחזק את דבריי...

אין לי רצון להמשיך במסרים, לא רואה בכך טעם. אם וכאשר תחליט שאתה מוכן להיפתח גם לידע מבוסס מדע ולקבל עובדות המבוססות היטב על מחקרים ועל ידע אנושי נצבר, אנחנו כאן.
 

ESPS

New member
מצחך נחושה ישעיהו

כִּי קָשֶׁה אָתָּה; וְגִיד בַּרְזֶל עָרְפֶּךָ, וּמִצְחֲךָ נְחוּשָׁה (ישעיהו מח ד)

הדובר בוודאי מתכוון להעליב את המאזין בכך שמצחו עשויה נחושת.
אבל מה בדיוק עומד מאחורי "מצח נחושת" שאמור להעליב ?
 

sailor

New member
מצח נחושה זה לא ממש עלבון

גיד ברזל ערפך ומצחך נחושה הן מטפורות להמחשת "קשה אתה" ובעברית מודרנית "ראש קשה".
 

ESPS

New member
נחושת ניתנת לריקוע ללא בעייה

נחושת היא מתכת רכה.
אני לא מבין מה בנחושת מסמל נוקשות. ( ברור שברזל הנו קשה, קשה מאוד ).

עוד שמתי לב שהנחושת והברזל, לעתים הולכים יד ביד כשמדובר בהקשר שלילי במקרא.
וכן ( ציינתי ) הנחושת לעולם מופיעה בכתיב חסר, ללא חריגים.
 
נחושת בהחלט יכולה להיות נוקשה

כשהיא באה במסה משמעותית ולא כרדיד דקיק.
במי קדם קסדות הלוחמים הבכירים עשויות נחושת, כפי שכתוב בתנ"ך:
וַיֵּצֵא אִישׁ הַבֵּנַיִם מִמַּחֲנוֹת פְּלִשְׁתִּים גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּת גָּבְהוֹ שֵׁשׁ אַמּוֹת וָזָרֶת. וְכוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל רֹאשׁוֹ וְשִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים הוּא לָבוּשׁ וּמִשְׁקַל הַשִּׁרְיוֹן חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים שְׁקָלִים נְחֹשֶׁת. וּמִצְחַת נְחֹשֶׁת עַל רַגְלָיו וְכִידוֹן נְחֹשֶׁת בֵּין כְּתֵפָיו... וַיַּלְבֵּשׁ שָׁאוּל אֶת דָּוִד מַדָּיו וְנָתַן קוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל רֹאשׁוֹ וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ שִׁרְיוֹן. (שמואל א' י"ז).
 

ESPS

New member
על המצח- היא במסה קטנה

נחושת בדר"כ מעורבת במתכות אחרות כדי להקשות אותה, מפני שהיא רכה בטבעה (ארד, ברונזה).
המילה "שיריון" אינה מוכיחה שום דבר לגבי נוקשות הנחושת.
היא מוכיחה אולי הגנה על הלוחם, אבל לא מוכיחה "נוקשות" של המתכת.
מה שהבאת ממחיש אולי את משקלו הרב של השיריון, מה שמעיד על לוחם חזק שנושא בעול.

חוץ מזה- מי שהגה את הרעיון לראשונה- יכול היה לבחור בברזל וזהו.
היה יכול לאמר "מצחך כברזל", "מצחך מפורזלת, מבורזלת" או משהו כזה. לא כך עשה...

חברים- תודה לכל המשתתפים.
אני מעריך את ניסיונותיכם.
אני חושב שלא אמצא כאן תשובה, אבל רציתי רק לעורר את הנושא קצת.

בלי להטיף - אני אומר ש"עברית, היא שפה יסודית ומוגמרת".
זה כל מה שאני אומר, ואני לא אומר מעבר לזה.
עברית ועוד כמה שפות שניתנו בבבל, שם בלל אותם מי שבלל אותם- הן שפות שניתנו מן המוכן.
יתכן שנוספו להן מילים הסכמיות, נוספות...
יתכן שיש שפות אחרות ש"התפתחו" לחלוטין בעצמן ללא מגע יד אדם, ומבלי להתייעץ אתי מראש. אבל ... עברית ועוד שפות אחרות שלא צוינו בשמן- ניתנו מלמעלה "מוכנות" ( ואני לא יודע מי נמצא למעלה).
זה שהעברית היא "שפה שמית" לא מוכיח דבר על התפתחותה או להיפך. זה רק מעיד על טיבהּ.

עברית כאמור, היא גם "לשון הקודש" השפה שבה נברא מלוא היקום, מלוא תבל.
על כן היא קרויה "לשון הקודש", מפני שבה נברא העולם ( ולא בשום שפה אחרת ).
בני ישראל דיברו "עברית" זאת גם הסיבה שאנו דוברי עברית כאן בארץ.
אחרת, לא היה שום טעם לדבר דווקא עברית מכל השפות האחרות הקיימות.
אבל אני לא אספר כאן על מי שברא את היקום, מפני שיש כאן...

אני חושב שיש מקום להתחשבות כשנוקטים במילים כמו "התפתח", "התפתחו", "הסתגלו", "התפתחות", "אבולוציה" וכיוב' כשמדברים על מקורותיה של השפה העברית, או האדם הראשון. כאילו שאם אומרים את המילים האלו מיליוני פעמים... הם לובשות את האמת לאמיתה.... לא !
אמירה כמו "העברית התפתחה..." היא קביעה דתית וזו כפייה דתית ( אנטי דתית ). גם אם היא שייכת ל"עולם האקדמיה" שמאציל עלינו את אורו הקסום והנפלא. הו...איזה אור קסום ונפלא...
 
והלוא מקראות מפורשים הם:

וַאֲנִי הִנֵּה נְתַתִּיךָ הַיּוֹם לְעִיר מִבְצָר וּלְעַמּוּד בַּרְזֶל וּלְחֹמוֹת נְחֹשֶׁת עַל כָּל הָאָרֶץ...
וּנְתַתִּיךָ לָעָם הַזֶּה לְחוֹמַת נְחֹשֶׁת בְּצוּרָה וְנִלְחֲמוּ אֵלֶיךָ וְלֹא יוּכְלוּ לָךְ...
כִּי שִׁבַּר דַּלְתוֹת נְחֹשֶׁת וּבְרִיחֵי בַרְזֶל גִּדֵּעַ ...
נמצאת למד שהנחושת לצד הברזל היא סמל הנוקשוּת.

שבוע טוב
 
יפה אמרת. אך טעות אחת בידך: הוא אינו עומד

על דעתו, הוא עומד על דתו.
מפציץ את העולם במיני אמיתות ומוסכמות חד משמעיות המקובלות עליו, על אמנון יצחק וכת דיליה (כל מי שאוסר על השימוש במילים כגון שינוי, התפתחות, אבולוציע (טפו) ושאר מילים המצביעות על כך שהעולם לא נברא כדבר מוגמר וסופי רחמנא ליצלן. וכל המיליארדים החושבים אחרת, ראשית רוב רובם אינם נמנים עם אחב"י, לכן נמצאים הם במעמד ביניים שבין בעלי חיים לאנשים, ודעתם (או מה שנחשב בטעות כדעה) אינה נחשבת כלל. וכל היתר, ובפרט חברי הפורום הזה, אינם אלא טפשים ובורים, או אם רוצים לסנגר עליהם, סתם תינוקות שנשבו.
 

sailor

New member
יש לי גם חברים ובני שיח דתיים

שיודעים כנראה הרבה יותר תנך ותושב"ע ממנו ויודעים לחיות עם אמונה מחד ומחקר מאידך, בלי לותר על דתם כהוא זה.
כך שלא מדובר על עמידה על דת אלא על עמידה על צרות דעת.
 

ESPS

New member
דווקא שכנע אותי

מצחי איננה נחושה, לפחות לא בנושא משמעויות של מילים...

השתכנעתי, נחושת בדומה לברזל - היא סמל לנוקשות.
מכאן גם "נחוש בדעתו".

הקיצור - נחושת וברזל, הם סמל לנוקשות.
הבנתי, הפנמתי, רשמתי לפניי.

זה מעניין שבמקרא בכל פעם שמוזכרת הנחושת כדימוי- אז מוזכר גם הברזל.
מצח נחושה, זה ביטוי ש"תפס" בעברית.
יש עוד ביטויים מקראיים עם נחושת, שלא תפסו, והם נותרו במקרא כמשהו מוזר... ולא ברור.

וְהָיוּ שָׁמֶיךָ אֲשֶׁר עַל רֹאשְׁךָ, נְחֹשֶׁת; וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר תַּחְתֶּיךָ, בַּרְזֶל. ( דברים כח` 23)
נוקשות? שלילת חירות ?

לעומת זאת יש ביטויים אחרים, שהם אכן עקביים עם הרעיון של נוקשות ( נחושת= נוקשות).
קוּמִי וָדוֹשִׁי בַת צִיּוֹן, כִּי קַרְנֵךְ אָשִׂים בַּרְזֶל וּפַרְסֹתַיִךְ אָשִׂים נְחוּשָׁה, וַהֲדִקּוֹת עַמִּים רַבִּים ( ירמיה טו 12 )
ביטוי כזה מחזק את הרעיון שנחושת היא מתכת נוקשה.

עֲצָמָיו, אֲפִיקֵי נְחֻשָׁה; גְּרָמָיו, כִּמְטִיל בַּרְזֶל. ( איוב מ` 18)

שִׁנֶּיהָ, שֶׁל בַּרְזֶל...צִפָּרְנֶיהָ, שֶׁל נְחֹשֶׁת ( דניאל ז' ). [ חיית הברזל של דניאל ]

נותרתי עם סימני שאלה על הקשר השורשי בין "נחש" ל"נְחֹשֶׁת".
יש לי תחושת בטן שיש קשר בין השניים, אבל זו רק תחושת בטן.
למה יש לי תחושת בטן ?
כי כבר אמרתי שהשפה העברית שונה מכל היתר... זהו לב העניין.
בדר"כ כל שורש, הוא בעל קרבה רעיונית לכמה דברים שקשורים ביניהם.
 

daviduuu

New member
עצה

בפורום זה ובפורום לבלשנות כאן בתפוז, גולש אדם חביב העונה לכינוי "פילוסוף רוחני אוהב", הוא מומחה לקשרים מסוג זה - כמדומני. בפרט לקשרים פסבדו מדעיים או דרשתיים, בלי לזלזל בכלל בשאלתך. אני מאמין ששאלתך חשובה והיא צריכה לקבל את התשובה הראויה לה.
 
הסבר פשוט


כשאדם הראשון ראה את הנחש הראשון הוא לא ידע איך קוראים לו, אז הוא פשוט ניחש...
...ובמקרה הצליח לו!
 

אביתר30

New member
הנחושת במקרא היא הברונזה

לכן מצח נחושה זה סמל לקושי עורף ועקשנות

הקשר בין ניחוש לנחושת יכול לנבוע מזה שהמראות בימי קדם היו עשויות מברונזה מבריקה
והיו משתמשים בה לניחוש

הנחש זה רק כינוי אחד הוא נקרא גם:
תנין
נון (מלבד המשמעות של דג בארמית , יש לנון משמעות של נחש ,האות נון נקראת נחש באמהרית)
פתן , ועוד..
ובערבית זה בא בצורת חנש.. לכן לא פשוט למצוא קשר ישיר וברור..
הקשר לניחוש יכול לנבוע מזה שהנחש קשור לעולם המיסטיקה / ניחוש העתיד, מסמל מוות - עתיד - ניחוש..
 

רפרפול

New member
לא מתחייב קשר בין נחש לנחושת

עם זאת, רוב המילים בעברית אינן עומדות בזכות עצמן אלא כחלק ממשפחה החולקת גרעין רעיוני משותף וכמה עיצורים משותפים.

לטעמי הנחש בא לו שמו על שום "לחשושו". יתכן כי השורשים לח"ש ונח"ש קרובים זה לזה בהחלפת למ"ד בנו"ן (בדומה ללח"צ- נח"צ).

מה נתן לנחושת את שמה אינני יודע, אך ככל הנראה חוזקה הוא שהעמיד את התואר נחוש.
 
למעלה