נחמו נחמו...
קריאתו של סופר היידיש דֶר נִסְתֶר לשרידי השואה
"הנה זה-מקרוב עמד השונא בשערי אלכסנדריה ועתה, לאחר נסיגתו הארוכה, למלוא חופו האפריקני של הים התיכון, דרך סיציליה, הוא כבר הולך להחזיר את כל איטליה ...והיה ביום ההוא, אז נראך בין הבונים והמקימים את חורבות ההר שלנו, אשר לפנים, הנה זה עתה, הלכו בו שועלים".
מאחורי המילים התמימות האלה שמרמזות לאל-עלמיין, לתבוסת רומל והסרת האיום על הישוב היהודי בארץ, וכמובן לתחייה הלאומית הקרבה, מסתתרת מעורבות רגשית עמוקה בנעשה סביב ארץ ישראל של סופר היידיש הידוע מברית-המועצות דר נסתר (פנחס כהנוביץ'), מחבר הרומן "הברסלבי" שתורגם לעברית בשיא מלחה"ע ה-2, "בית משבר". מקורן ברשימה הקצרה בשם "שנאה" ("האס" במקור שביידיש) שפורסמה ביוני 1944 במוסקבה, בבטאון הוועד היהודי האנטי-פשיסטי "איניקייט" ("אחדות"). הרשימה מוקדשת לנער יהודי פרטיזן וניצול שואה מפולין שאותו פגש הסופר זמן קצר לפני כן. הנער היתום התוודה בפניו על מר גורלו ועל תוכניתו הכמוסה לעלות לארץ, והסופר החליט בצעד יוצא דופן לנחם ולעודד אותו ואנשים כמותו דרך העיתון שהופץ בבריה"מ ומחוצה לה, כשמרבית עמיתיו נזהרו מלהתייחס ישירות לאירועים שמעבר ל"מלחמת המולדת הגדולה" (כך כינו את המלחמה ההיא בתקשורת הסובייטית), שלא לדבר על הזירה הים-תיכונית דווקא. והמעשה שהיה כך היה.
המשך...
http://www.news1.co.il/Archive/003-D-92110-00.html
קריאתו של סופר היידיש דֶר נִסְתֶר לשרידי השואה
"הנה זה-מקרוב עמד השונא בשערי אלכסנדריה ועתה, לאחר נסיגתו הארוכה, למלוא חופו האפריקני של הים התיכון, דרך סיציליה, הוא כבר הולך להחזיר את כל איטליה ...והיה ביום ההוא, אז נראך בין הבונים והמקימים את חורבות ההר שלנו, אשר לפנים, הנה זה עתה, הלכו בו שועלים".
מאחורי המילים התמימות האלה שמרמזות לאל-עלמיין, לתבוסת רומל והסרת האיום על הישוב היהודי בארץ, וכמובן לתחייה הלאומית הקרבה, מסתתרת מעורבות רגשית עמוקה בנעשה סביב ארץ ישראל של סופר היידיש הידוע מברית-המועצות דר נסתר (פנחס כהנוביץ'), מחבר הרומן "הברסלבי" שתורגם לעברית בשיא מלחה"ע ה-2, "בית משבר". מקורן ברשימה הקצרה בשם "שנאה" ("האס" במקור שביידיש) שפורסמה ביוני 1944 במוסקבה, בבטאון הוועד היהודי האנטי-פשיסטי "איניקייט" ("אחדות"). הרשימה מוקדשת לנער יהודי פרטיזן וניצול שואה מפולין שאותו פגש הסופר זמן קצר לפני כן. הנער היתום התוודה בפניו על מר גורלו ועל תוכניתו הכמוסה לעלות לארץ, והסופר החליט בצעד יוצא דופן לנחם ולעודד אותו ואנשים כמותו דרך העיתון שהופץ בבריה"מ ומחוצה לה, כשמרבית עמיתיו נזהרו מלהתייחס ישירות לאירועים שמעבר ל"מלחמת המולדת הגדולה" (כך כינו את המלחמה ההיא בתקשורת הסובייטית), שלא לדבר על הזירה הים-תיכונית דווקא. והמעשה שהיה כך היה.
המשך...
http://www.news1.co.il/Archive/003-D-92110-00.html