סופר מייפל
New member
נחמונת קטנה
long time אתמול, אחרי שהכתה בי כברק חד ההבנה שאם אני לא אזיז את ישבני המתרחב (שעושה בשבועיים האחרונים משחק כסאות בין כיסא בעבודה לבין כיסא בבי"ח), ואתנייד החוצה, ההרשמה לחצי בעין גדי תתפוגג כליל. ועל כן- גייסתי קצת זמן ובעיקר - כוחות שמעל הנפש ורצתי! מחוף גורדון לאיצטדיון האתלטיקה היקר של הדר יוסף. לקח לי שעתיים, במהלכם פיזור הנפש הביא לנפילה אחת אחרי 20 ד (קללות, בדיקה מהירה של ציפורן בוהן שהשחירה מיד והמשך ריצה), וכן לקרסול מעוקם אחרי שעה וחצי (קללות באמת קשות, בדיקה מהירה שאפשר להמשיך, ובכי על כל מה שאפשר תוך כדי). כמה טוב היה פשוט לכבות אורות ולתת לריצה לנחם
כמה טוב להיות אני, ולהיות בריאה
(טפו טפו מלח מים שום שמיר) כמה טוב למי שיודע/ת לעשות מסלול בשוונג מאפ כדי לבדוק כמה רצה. הקדשתי לזה 5 ד תסכול וזנחתי, כי כל פעם הגעתי לסך ק"מ לא הגיוני. איזו מוגבלות
long time אתמול, אחרי שהכתה בי כברק חד ההבנה שאם אני לא אזיז את ישבני המתרחב (שעושה בשבועיים האחרונים משחק כסאות בין כיסא בעבודה לבין כיסא בבי"ח), ואתנייד החוצה, ההרשמה לחצי בעין גדי תתפוגג כליל. ועל כן- גייסתי קצת זמן ובעיקר - כוחות שמעל הנפש ורצתי! מחוף גורדון לאיצטדיון האתלטיקה היקר של הדר יוסף. לקח לי שעתיים, במהלכם פיזור הנפש הביא לנפילה אחת אחרי 20 ד (קללות, בדיקה מהירה של ציפורן בוהן שהשחירה מיד והמשך ריצה), וכן לקרסול מעוקם אחרי שעה וחצי (קללות באמת קשות, בדיקה מהירה שאפשר להמשיך, ובכי על כל מה שאפשר תוך כדי). כמה טוב היה פשוט לכבות אורות ולתת לריצה לנחם