נחמה הפינה

[hana5]

נחמה הפינה

את הפינה היום אני רוצה להקדיש לאביזר דיי מוכר - בעצם זה לא אחד זו קבוצה שאין לי מושג מה עוד אפשר לעשות איתה זה נראה לי בזבוז נוראי שהם כאן בלי שאני מוצאת מה עוד עושים עם שכמותן חבורה של טבעות גומי עבות וקטנות - אלו שיושבות על מוט אפשר להעביר אותן ממקום למקום , אפשר לקלוע מרחוק אפשר לעבוד על טווחי תנועה וכאלה, אבל נראה לי שלא דיי בכל אלה, בטח יש עוד משהו אחד שימושי, מעניין או נחמד מי שיש לו רעיון לתרום- זה המקום

 

[מיכל בן טובים]

מה דעתך על האפשרות להשחיל

אותן על חבל, ולתלות בכל מיני מנחים ואז לנסות לקלוע או להעביר או לתלות עליהן דברים ? אפשר גם לגלגל אותן ממקום למקום וכך לנסות לקלוע. הכבדות יותר, אלו מהגומי, יכולות לשמש כקליעה שאמורה להזיז דבר מה אחר. ואני הכי אהבתי להחביא בתוכן דברים, כשהן מושחלות על המוט. זה מחבואה מצוין !

 

[femmie1]

ועד נחמה - טבעות

פרטני או קבוצתי: לסמן אותם במספרים - להשחיל בסדר עולה או יורד על מוט. פרטני: ילד על לוח נדנדה="סירה", ה"אבובים" צפים על הריצפה="מיים" מסביב באקראי מותר "להרטיב" ידיים על-מנת לדוג את האבובים לפי הסדר. גם בזוגות. קבוצתי (גריאטריה-): לאיסוף הטבעות המסומנות לפי הסדר להרים מספרים מסוימים (זיכרון, צומת לב, אינטראקציות וגם טווחי תנועה) משחק לעידוד הכרת שמות משתתפים (ילדים - התחלת קבוצה, גריאטריה): הוקי קרח. - מתרגילים שמות - בעזרת מקל 50-60 סמ. מוסרים טבעת שוכבת, אך קודם מודיעים לי מי מתכוונים למסור. אחרים עוזרים שאכן יגיע. להוסיף בוזמני עוד כמה טבעות למשחק מהיר. לילדים צעירים מאוד (או אחרים לפי הצורך): קדם או תוספת ל- ADL ליבוש -הורדת שרוול או מכנס. לילה טוב, פמי

 

[Mנטה]

כל אחד עומד עם מקל ביד

ומשחקים מסירות עם הטבעת, זה שתופס צריך להשחיל אותה על המקל כשהוא תופס.

 

[תעלולה]

שוברת את הכלים

את נחמה הכינה הפעם מרססים... אני נגד. כלומר, לפחות בתחום הפיזיקלי ובטח בטח בטח בטח בטח בטח בתחום הגריאטרי. לא לטבעות. לא לקונוסים. בתחום הילדים אפשר אינספור משחקים - לגלגל, להעיף קדימה כמו צלחת מעופפת, לקחת מקל מטאטא ולשים משני צדדיו טבעות כדי שיהיה שווי משקל ועוד ועוד. אבל כמו בסל הבריאות + הביטוחים המשלימים, אחרי גיל 10, לאפסן את הטבעות או לתרום לגן ילדים... כשאני אהיה זקנה גריאטרית ואצטרך טיפול ויביאו לי טבעות כאלו, אני מבטיחה לא לשתף פעולה. מקווה שאהיה מספיק צלולה כדי לזכור זאת...

 

[Mנטה]

../images/Emo45.gif

אני לא מבינה כלום בתחומים האלו, אבל אני חושבת שמדי פעם חשוב לשבור כלים

 

[hana5]

וזה למה אני רוצה רעיונות חדשים

נראה לי איום להעביר אותן מצד לצד בלי שיהיה לזה תוספת מרעננת. חוץ מזה נחמה הנ"ל היא לא כינה היא בכלל דולפין.

 

[תלביבית]

מדביקה כמה מהכלים...

אני משתמשת בהן בקבוצות גפה בגריאטרי נוירולוגי-כמו גם בחישוקים מקלות, כדור, טרפלסט, משקולות, בקבוקים וכו'- כל אחד מקבל את החפץ ואיתו מבצעים תרגילים שונים טבעות- אפשר להחזיק בשתי ידיים באחיזות ולחיצות שונות, זה מגדיל את טווח התנועה כך שאפשר להעביר ידיים מאחורי הראש, אפשר לטייל איתן עם האצבעות, להקפיץ אותן באוויר ועוד בקונוסים אני משתמשת בלמידה תחושתית, גדלים שונים, מרקמים שונים זה רע?

 

[תעלולה]

בכוונה שברתי לרסיסים, שלא על מנת

להדביק. אני לא אומר לך שמה שאת עושה זה רע. אבל לדעתי (וזו דעתי בלבד, על אף שאינני היחידה הדוגלת בה), זה גם לא נראה טוב. ואינני יודעת איך האנשים בקבוצה שלך חשים. אני לא יכולה לדמיין את עצמי בגיל 30+ משחקת (כן, משחקת) עם טבעות כאלו. גם אם הייתי חולה או בשיקום, הייתי שמחה לו היו משתמשים עימי באמצעים שיותר הולמים את גילי. בקליניקה שלי לא תמצאי דברים כאלו על אף שאני עובדת, כמוך, על טווחי תנועה ותחושה. ולא חסרים אצלי אביזרים, רק שהם אולי קצת יותר מקוריים, חדשניים, מעוררי מוטיבציה, ובטוח ניתן למצוא אותם גם בביתם של האנשים שבהם אני מטפלת. כמה קשישים מחזיקים בבית טבעות גומי צבעוניות וקונוסים? יכול להיות שהאנשים מחייכים ומזיזים את ידיהם ומפיקים המון מבחינה מוטורית אבל אני חושבת שיש לנו היכולת כאנשי מקצוע להתאים את הכלי לגיל המטופל. גם לקשיש עם אלצהיימר לא הייתי נותנת את המשחקים הללו. כשסבא של בעלי החל לשקוע מבחינה קוגנטיבית לאחר CVA דיפדפנו ביחד בספרי הקודש שלו, והשמעתי לו קלטות של "הדף היומי" וזה תרם לו מבחינה תחושתית ואודיטורית יותר מהרבה טקסטורות ושירים אחרים. I challange you - למצוא דרך לבצע את כל ההפעלות הללו עם אביזרים אחרים. לכן את מרפאה בעיסוק.

 

[hana5]

צודקת אבל...

בטח גילית שמוטיבציה היא עניין מאוד סובייקטיבי ושהפסוק "ישן מפני חדש, תוציא" כבר נכתב מאוד מזמן. אבל משחק הוא לא נחלתם של ילדים בלבד, גם מבוגרים נהנים לשחק. בעיני נורא יפה לקחת משהו בנאלי ולעשות ממנו יפה ומעניין וחדש. בעייני זו גמישות וגם יצירתיות. בדיוק כמו לשמוע קלטות של "הדף היומי" עם סבא של בעלך, כמה יפה, מאתגר, מחובר וממשמעותי. נתת לי רעיון יפה לשרשור חדש, תודה. בקרוב....

 

[תעלולה]

לא אמרתי לא לשחק...

בינגו, קלפים וברידג' הם לא משחקים שאני נוהגת לשחק אבל סבתי הינה מאלופות השכונה... חשוב להתאים את המשחק לסוג האוכלוסייה. אני מטפלת בחבר'ה צעירים עם פגיעות טראומתיות ביד. הם משחקים אבל לא בצעצועים. יש לי בקליניקה משחקי מחשבה מעץ (של חכמים בלילה והסגנון שלהם) ששום ילד לא יוכל לשחק (אלא אם כן הוא גאון) ובין המטופלים יש אפילו תחרות סמויה... וגם יש משחקי מחשב נהדרים ומאתגרים. ויש לי מטופל שאפילו מצליח לשחק snake בסלולרי שלו (זו היתה מטרת טיפול לטווח קצר!). בלי לעשות סקר או מחקר, סתם תשאלי את הקשישים הבריאים בסביבה שלך וגם את הורייך ואת עצמך, מי מהם היה רוצה לשחק עם הטבעות הללו או הקונוסים... אני לא יודעת כמה קופצים יהיו על המציאה. אם תציעי להם חוג יוגה או באולינג תקבלי תגובה אחרת. תהרגי אותי, אני לא מצליחה למצוא שום דבר מעורר מוטיבציה בכלי הזה באוכלוסיה של "גדולים". ואגב, אם כבר אנחנו רב"ע, אני לא מוצאת קשר מאד מהותי לעיסוק עם הטבעות הללו. וקשיש אלצהיימר בטח שיתקשה למצוא את הקשר העקיף! אז אולי גם אני קצת מקובעת מחשבתית... אבל חשוב לי איך אנחנו נראים... נו, גם אני מזדקנת. תמשיכי עם הפינה של הכינה (בשבילי דולפין זה דוסו... נחמה היא כינה חביבה ומאתגרת).

 

[נ ו ג ט]

יחד עם ערסל!

כשהילד שוכב בערסל, מפזרים את הטבעות מסביבו והוא צריך כל פעם לקחת אחד ולהשחיל על המוט. אם מרחיקים את המוט יותר, נוספים אלמנטים של התארגנות, תכנון ותזמון (יש כמה שלבים במשימה- לקחת את הטבעת, לקחת תנופה חזקה ולהניח את טבעת על המוט בזמן לפני שממשיכים להתנדנד...)

 

[ימימה5]

בערסל - אפשר לדרג...

למתקדמים: אפשר לבקש שהילד ישחיל ב-2 ידיים יחד! דורש תכנון ברמה גבוהה יותר וכמובן תיאום בילטרלי.