נזכרתי בעוד ספר

[shellyland]

נזכרתי בעוד ספר

אבל השירשור ההוא כבר לא קופץ, אז אני פותחת חדש ומבקשת מהמנהלים לשרשר אותו לשירשור ההוא כשיעבור זמנו. נזכרתי שמאוד מאוד מאוד התענגתי על הגברת עם הקמליות של אלכסנדר דיומא הבן. גם בגלל הסגנון "של פעם", גם בגלל הריח (שוב הריח) של רחובות פריז של אז, גם בגלל שקראתי אותו בסמיכות גדולה לסרט "מולאן רוז" ובעיקר בגלל שכל נושא הזנות והיחס לזונות בחברה, בספרות (כמשקפת חברה) ובמקורות מאוד מעסיק אותי.

 

[שבולת ירוקת העין]

אמרתי לכם

שהיא טרם סיימה להיזכר... שלי, המדף של טל כבר עמוס לעייפה. איך הוא יביט בשלג, אם הוא צריך לקרוא כל כך הרבה ספרים עד למפגש?

 

[המוזרה]

עוד מעט קט

תיחסם לו דלת הבית מהשלג ויהיה לו המון זמן לקרוא והנה גם אני נזכרתי בעוד

 

[ספלינטור]

גם אני נזכרתי בעוד כמה

"אחד מרעננה" של דורון נשר (נדמה לי שהזכרתי אותו במפגש אצל נטמג) - מתאר ילדות ברעננה של שנות החמישים-שישים, וכתוב נפלא. הספרים של סטיבן פריי - "היפופוטם" ובייחוד "עושים היסטוריה" המעולה, שמתאר פיסיקאי שמצליח לחזור לגרמניה שלפני המלחמה ולהרעיל את אדולף הקטן, אבל בעצם בורא מפלצת נוראה הרבה יותר. מומלץ מאוד. ואם כבר היסטוריה, אז אני יכול להמליץ גם על "מצעד האיוולת" הקלאסי של ברברה טוכפלד, שאני עכשיו (בעצם, כבר הרבה זמן) באמצעיתו, ועל "האפיפיורית יוהנה" המרתק.

 

[גרי רשף]

מלך בשר ודם- משה שמיר

זו המלצה קצת לא ישימה מכיוון שמדובר בספר עב כרס שנקרא באיטיות, ולכן מתאים לאסירים השפוטים לתקופה ארוכה (בהנחה שלא יקבלו חנינה) או לחסרי בית שאין להם בעיות פרנסה או טלויזיה או אינטרנט וכו'. זו יצירת מופת של משה שמיר מלפני כחמישים שנה, ושבה את ליבי בעיקר בזכות השפה בה הוא כתוב. קראתיו לראשונה כשהייתי חייל, ופעם שניה לפני כשלוש שנים, ועוד אשוב אליו. הלוואי והייתי מסוגל לכתוב כך.

 

[טללי בוקר]

ועכשיו תורי

הספר היחידי שאיני מצליח להיזכר כמה פעמים קראתי אותו: "מגילת סן מיקלה" של אקסל מונתה, יצא בהוצאת עם עובד. אוטוביוגרפיה של רופא שוודי שחילק את חייו בין יערות לפלנד, הרי שוייץ, הסורבון בפאריז, שכונות העשירים של ערי איטליה ומעל לכל באחוזתו במרומי ההר שבאי קפרי. סיפור החיים הוא מדהים אבל אפילו הוא לא מליח להשתוות ליכולת הסיפור, יצירת ענק של Story teller אמיתי, אינטלקטואל בעל רוחב אפקים בלתי נתפס שמוליך את הקורא בין פילוסופיה לדת, מסוציאליזם לפמיניזם, הסטוריה של אירופה, ספרות קלאסית ואגדות עם סקנדינביות, רפואה, פסיכיאטריה ולמי שעוד נותר כוח מצפה הפתעה מיסטית בין השורות שניתן גם לא להבחין בה.