אז ככה
כל ההריון שלי היה הריון בסיכון גבוה, מה לעשות אני נמוכה ושמנה
והגיל עושה את שלו ואני אחרי שני הפלות חוזרות ורצינו עוד ילד, אז פנינו לבירור הפלות חוזרות אחרי שעשיתי הססטקפיה אבחנתית נכנסתי להריון.... ופנינו למרפאת הריון בסיכון בעפולה כי הינו שם בפוריות למרות שתכננתי ללדת בפוריה. עשינו שם את המעקב בעלי שאל כמה עבודה פיזית מותר לי לעשות ואני שאלתי על ארובי, אז הרופאה בררה איפה אני עובדת ונתנה לי שמרית הריון עד ללידה בעלי ואני הינו בשוק כי היתי יחסית בהתחלה ולא חשבנו על זה בכלל, הרופאה נתנה לי לבחור בין זריקות פסטרון לכדורים שצריך לשים לבד בחרתי בזריקות, פעם אחת נסענו בערב למיון בעפולה והתכאזבנו כי המיון צפון וקטן ולמרות שהיתי בשמירה אין מקום לשכב או לשבת, אבל זה היה רק בצקת ברגל עם חשש לקריש דם והכל בסדר, בפעם הבאה גילו לי לחץ דם גבוה ונסענו למיון בפוריה ושם שכבתי עד שטיפלו בי ושחררו אותי הביתה. עברתי את כל הבדיקות שני סקירות ומי שפיר, שהגעתי לתאריך לידה של הגדול 29+4 התחלתי לסדר את התיק לידה ואת החדר... אחרי שבוע שבועים לא הרגשתי טוב ונסעתי למיון בפוריה וגילו שיש לי בעיות לחץ דם גבוה ואושפזתי לכמה ימים להשגחה, וקבלתי צלסטון. שחזרתי לביקרות בעפולה הרופאה מסתכלת על הטפסים ורושמת במחשב ואומרת לי שאני מבולבלת למה נסעתי לפוריה שאני מטפלת בעפולה? אמרתי לה שפוריה זה יותר קרוב עלי מעפולה אז היא עונה לי שעפולה זה עוד 20 דקות נסיעה.... יופי לה במקרה חרום כל דקה קובעת!! עם הילד הגדול הינו מאחרים ב10 דקות לא היה מי שיכתוב כאן, והיא אמרה לנו שאם אני או העובר יהיה במצב לא טוב בשבוע 36 היא מאשפזת אותי בעפולה עד לשבוע 37 ואז מילדת אותי. והיה לי ווכוחים קשים מאד עם בעלי שאני רוצה ללדת בפוריה שזה מחלקה משופזת לגמרי לעומת עפולה שזה מחלקה ישנה, בונים מחלקה חדשה בעפולה אבל יפתחו בעוד שנה, ונורא התאכזבתי מן המיון בעפולה, קטן וצפוף קרה לי שני ועוד משהי עושים מוניוטר בחדר אחד והשלשית יושבת ומדברת עם בעלה על לידת תאומים... ואין הפרדה בחדרי לידה שהם קטנים וצפופים בפוריה יש 4 חדרי בדיקות במיון בעלי יכול לשבת איתי בעפולה לא נתנו לו לשבת איתי. בפוריה יש 8 חדרי לידה עם אמבטיה/מקלחת, כדור פזיו', פינת טיפול בתינוק בחדר! בקציור עולם אחר לגמרי. וגם באישפוז יולדות בפוריה יש שני נשים בחדר וכמה חדרים לבודדות לעומת עפולה שיש 5 נשים בחדר! פגשתי נשים שבאו במיוחד ללדת מעפולה ואזור כי לא רצו בעפולה. בקיצור כל ההריון אני עם בעיות לחץ דם גבוה ובצקות ודי התנפחתי... בפעם האחרונה שהתאשפזתי היו לי לחצי דם 180/90!!! והתחלתי כדורים ומעקב לחץ דם יום יומי.... נסינו להעביר את התיק מן עפולה לפוריה אבל לא הצלחנו וביקור במיון עולה 800 ש"ח שהקופה סירבה להחזיר לנו. היה לי תאריך לקיסרי בשבוע 39 אבל בפוריה הסיכמו להקדים לי לשבוע 37. והיו לי שוב וכוחים קשים עם בעלי בקשר לעפולה שסרבתי להתקרב לשם כי זה רחוק לי ואף אחד לא יבוא לבקר אותי בעפולה. ולא אפכת לי שהקפיטריה בעפולה יותר טובה מפוריה. חשוב לי הצות הרפואי שאני מכירה וטוב לי איתם, וחשוב לי איך המחלקה נראת והקירבה לבית. פוריה זה 10-15 דקות מן הבית שלי לעומת עפולה שזה חצי שעה נסיעה במקרה הטוב בלי פקקים.... בסוף ילדתי בפוריה, התאשפזתי יום לפני לניתוח אבל אלוהים צחק עלי ובשעה 1.30 בבוקר ירדו לי המים במיטה... ועוד חשבתי לתומי שאני יקום בלילה לאכול משהו לפני שאני נכנסת לצום וכלכלה רכה... שלחו אותי למיון לעשות מוניטור והרופאה בדקה אותי ובאמת ירדו לי מים מקוניאלים והיו לי קצת צירים ועובי היה במצב עכוז אז בשעה 4.15 מדברים איתי על ניתוח ואני שוברת את הראש למי אני מתקשרת שיבוא להיות איתי כי בעלי בבית עם הגדול.... בסוף התקשרתי להורים שלי שבאו להחליף את בעלי שטס לפוריה ותוך 9 דקות היה מחוץ לחדר ניתוח... אבל לא ראה אותי ולא נתנו לו להכנס. בשבוע 37+4 ובשעה 5.21 נולד לי בן במשקל 2.370 ככמעט נכנס לפגיה אבל בסוף לא. היו לי שני חווית מתקנות, אחת שראיתי את החמוד אחרי הלידה עם הגדול בקושי שמעתי אותו בוכה לפני שהטיסו אותו לפגיה ועכשיו ראיתי אותו אחרי שהוציאו אותו מן הבטן ושמעתי אותו בוכה והביאו אותו עלי לנשיקה ודבר שני שלא הכניסו אותו לפגיה למרות שנולד במשקל נמוך.... איזה הבדל שאפשר לקחת אותו לחדר להניק במקום לשבת בפגיה וללטף אותו ולראות איך נותנים לו זונדה... אפשר להרים ולגעת בו לעומת הפגיה שלא תמיד אפשר.
אני מקוה שאצל כולן יהיה הריון ארוך ומשעמם.