נו, , , מה לא ברור.

[מיקי הקורא]

נו, , , מה לא ברור.

אני אוהב את כולם זה ברור זה קל. אין בעיה. אבל, קשה לי לאהוב כמו שרוצים ממני, בעיקר אלה שקרובים אלי ביותר. אני מרגיש לפעמים כאילו כל אחת קורעת נתח מבשרי, וזה ממש כואב וחסר לי כל-כך. "ואהבת לריעך כמוך". ואם הוא/י אוהב אותך יותר? מה עושים? ואם הוא/י אוהב אותך יותר ממך? זה ממש דיכאון. תמיד יש להם/ן ציפיותגדולות ממך, ואח"כ אכזבות. טוב סתם סתם אוהב אותכם מיקי "ומה ששנוא עליך אל תעשה לאחרים". ואם הם עושים ולא אתה. נו באמת, אפילו לומר להם/ן אי אפשר כי אז הן/ם נפגעים. ואז,,, אני נשאר עם הצער שלי. ל מ ה

כמה קל לתת תשובות רוחניות כאלה המלאות באהבה דביקה כמו אבקת סוכר על עוגת שוקולד שחורה.

"ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך בכל נפשך ובכל מאודך". אפשר לאהוב כך? כך אני רוצה לאהוב. למה

כי כך אהבתי פעם. ואם זה לא כך אז זה לא זה. אוהב אותכם מיקי

 

[לקשמי]

ציפיה היא לא אהבה

אלה ש"אוהבים יותר" אם הם מצפים ממך, אם יש להם כל מיני ציפיות, אז זאת בעיקר בעיה שלהם. הם אלה שמצפים, הם אלה שיתאכזבו אם הציפיה לא תתממש אבל זאת לא אשמתך. לא אתה יצרת בהם את הציפיה הזאת. יתירה מזאת: אהבה שכרוכה בציפיות לתמורה או וואטאבר היא אהבה אנוכית, לא אהבה טהורה, כפי שמתכוונים אליה בדרך הרוחנית. זאת "אהבה ללא תנאים". אבל אהבה ללא תנאים היא גם לאהוב את אלה שעדיין כבולים בכבלי האנוכיות. ואם הם עושים ולא אתה? במקרה כזה יש משפט שאומר "שנא את החטא ולא את החוטא". זכותך ואולי אפילו חובתך למנוע את הפגיעה ככל האפשר. אבל בהחלט לא לשנוא אותם על עצם הפגיעה. הרי המעשה הוא רק מעשה, הוא לא המהות שלהם. אבל אולי גם אני, רק נותנת עצות ובעצם לא יודעת איך אנהג בפועל.

 

[מיקי הקורא]

../images/Emo24.gif