נו באמת...

DDNL

New member
נו באמת...

קבלתי בדואר הזמנה לכנס בבלינסון בנושא פריון שהכנסותיו תרומה למחלקה. עד כאן הכל בסדר. אבל בין המומחים בתחומים שונים רשומה האחות אתי כמרצה על הכמיהה לילד בספרות העברית. האם היא דוקטור לספרות? בעלת תואר שני? או אולי הצטינה בשיעורי ספרות בבית הספר? מדי פעם מחיתי על התחושה של הזלזול (הנוסחא-לא פוריה=סתומה )אומצה על ידי כמה מהעוסקים בתחום אבל זה עובר כל גבול. הרעיון לקיים ערב כזה מקובל עלי אך עדיף פחות הרצאות ויותר איכות. חוץ מזה איפה הרגישות? גם מומחה לספרות לא רלונטי בכנס כזה-יש משהו ציני לעסוק בכמיהה לילד מנקודת מבט ספרותית-לטעמי.
 

נועם@בת

New member
אולי כן?

מאיפה את יודעת מה ההכשרה שלה? אולי היא כן למדה או כתבה עבודה בנושא. בשביל להרצות על כמיהה לילד בספרות, את לא צריכה לגמור תואר שני, את צריכה להיות אדם נבון, רגיש ובעל מודעות לנושא. אני לא חושבת שזה הוגן לזלזל באינטילגנציה שלה רק בגלל שהיא אחות, ולא פרופסור לספרות. ואין לי ספק שהנסיון שלה עם מטופלות עשוה אותה רגשיה לענין. קשה לי לראות את המשוואה שרשמת באה לידי ביטוי במקרה הזה. בעיקר לא בערב שאורגן כל כך בקפידה. דוקא בעיני יפה מאוד העירוב הזה, שמקנה לערב פן אנושי. נשים זה לא רק רחם, נרתיק ושחלות, אלא גם נפש ונשמה. גם משיהו שקורא ושבא לידי ביטוי בספרות. עצם הבחירה בנושא כזה, מראה על גישה כוללת שלא רואה באשה רק מטופלת אלא גם אדם. נועם
 
למעלה