נו אם כבר..

[מיס פרלין]

נו אם כבר..

בעקבות ההודעה שעלתה לעמוד הראשי בפסח שנכתבה בפורום ישראלים באירופה באתי לשאול, לא ברור מה. אני בעלת אזרחות ישראלית ובריטית כילדה גרתי באנגליה מספר שנים. תמיד תהיתי מה היה עולה בגורלי אילו נשארנו שם ולא היינו מתשכנים כאן. יש לי משפחה באנגליה הקשר הוא אנגלי וקריר. בכל אופן, ממשיכה מידי פעם לתהות על גורל בריטי עתידי, והאם כדאי לשקול מעבר וזאת בהתחשב בעובדה שאני מבינה שיש אנשים שממש עושים שמיניות באיור לקבל אזרחות של האיחוד. נכון, שלא תמיד החיים בישראל הם כאלה קלים, ואני לא רואה את עצמי בהכרח נאחזת בקרנות מזבח כאן. אם זאת הלבטים שלי על המעבר לאנגליה תמיד נראו תיאורטיים למדיי למרות שזה נראה כמו חלום משגע. בכלל הסטיה השלי היא אירלנד ולא אנגליה. אני חיה עם בן זוג ישראלי מזה 4 שנים והוא לא מראה סימני התלהבות גדולה ממעבר לאירופה בכלל או לאנגליה בפרט וגם אם נשתכר יותר. משהו בי לאור ההיסטוריה היהודית (ואגב אני מעורבבת מספיק טוב שזכיתי להיות תיאורטית בעלת שתי הדתות אם נסתכל לפי האם או לפי האב ובכלל גדלתי בבית אטסטי לגמרי שלכל זה אין משמעות) אז מה התחלתי לומר, משהו בי לאור ההיסטוריה היהודית נרתע ממעבר קבוע למדינה אחרת מישראל. מהם אם כך לדעתם היתרונות והחסרונות בשיקולים במעבר כזה. ברור שזה משהו שצריך לרצות, כרגע זה לא עומד על הפרק, ואם זאת מידי פעם, לאחר צפייה בBBC PRIME אני תוהה לי ובאמת עודף הפטריוטיות לישראל אוזל הרי אף באופן מולד בניגוד לאחרים יש לי פריבליגיה מבלבלת להיות בעלת אזרחות כפולה...

 

[smaak]

ממ

השאלה שאת שואלת היא שאלה שמצד אחד מאוד כללית, מצד שני מאוד אישית. לכל דבר יש יתרונות וחסרונות, לחיים בארץ ומחוצה לה. לכן לא תקבלי יותר מדי תשובות כאן שיסייעו לך להגיע להחלטה של מה יותר טוב. זה לא משנה שאת רואה אנשים שמנסים בכל דרך להשיג אזרחות של אחת ממדינות האיחוד, כי זה לא אומר שום דבר לגבייך. אבל שיהיה לך ברור, שעם בן זוג שלא רוצה בכך, יהיה לכם קשה מאוד לעבור. ההיסטוריה היהודית, במידה ותעברו בסופו של דבר, פחות תציק לך (אולי בחגים כמו שהיה במקרה האחרון), כי יהיו הרבה מאוד דברים אחרים שתצטרכי להתמודד איתם כמהגרת. בהצלחה.

 

[מיס פרלין]

תודה

תודה על התתייחסות התפלאתי שאף אחד לא טרח להגיב בפורום הענף השכן. רציתי לקבל קצת אינפורמציה בעניין כיצד בשלה בכם ההחלטה שאתם רוצים להגר? וברור לי מהתסכלות מאד שטחית שאנשים שמהגרים בכלל בוחרים לעשות את מה שהכי טוב להם, בכל זאת תמיד יהיה מדובר בעזיבת המוכר לקיחת סיכון לטובת הלא נודע. תמיד ישנו שביל לא נודע, ותפקידו לסקרן אותנו מה גרם לכם לעשות את הקפיצה לאותו שביל? ברור לי שאני מעדיפה מבחינת מזג אויר ואולי אם אני אתסכל על טובתי האישית ביותר נראה לי שזה יותר מתאים לי, לא נסיתי, אז אני בטח לא יכולה לדעת. נכון למהגר כמו לכל אדם נורמלי יש שגרה וההיסטוריה של עם היהודי לא רובצת לי על הכתפיים השכם וערב כמו שגם לא ההווה או העתיד. יש לי חיים לנהל, ובכל זאת לפני מהלך כזה גדול (שאולי מתחיל בתור ניסיון קצר ונמשך קצת מעבר ונמשך.. ונמשך..) הייתי שמחה אם תוכלו לשתף אותי בתחילת הדרך, ולא מבחינה טכנית, כמו ניגשים למס ההכנסה או למשרד כזה או אחר.

 

[een ogenblik]

אכן

ההודעה הזו, מעצם טבעה המהורר יותר, מתאימה לפיב"א יותר מאשר לכאן. אך איתרע מזלך והעלת אותה בדיוק במהלך סוף שבוע שימשי. תופעה נדירה ביותר בחיינו כרגע. אי לכך ובהתאם לזאת, למרות שראיתי את הודעתך ותיכננתי לענות לך, הכוונה נשכחה ממני, ומלוא כוונותי הועברו למיצוי השמש ככל האפשר. שאיפות שונות בחיים מובילות אנשים שונים לרצות להגר. נסיבות חיים שונות מובילות להירהורים על הגירה. הזדמנויות שונות מובילות להגירה והזדמנויות שונות מובילות להשארות. הסיבות שתקבלי ממגוון אנשים להבשלת תהליך ההגירה יהיה מגוון כמספר האנשים שתשאלי. קשה יהיה להסיק מכך דבר על חייך את. מה שאני יכולה לומר לך מתוך קריאה בהודעתך הוא, שכך מתחילה הדרך להגירה אצל אנשים מסויימים. ההרהורים על "מה היה אם.../מה יהיה אם..." כאשר הדרך מתחילה בהרהורים שכאלו (ולא מתוך אילוצים), היא באמת צריכה להבשיל מספיק כדי להוציאה לפועל. אבל לשם כך, אם את רוצה להגר כזוג, על שניכם לרצות הגירה. הגירה זוגית מתוך רצון של אחד וחוסר רצון של השני, היא מתכון לא מוצלח לחיים זוגיים. לגבי נטל ההסטוריה היהודית - בניגוד לסמאאק, איני חושבת שתרגישי בזה רק בחגים. להרגיש בנטל ההסטוריה בחגים בלבד חש מי שמראש לא חשב שנטל ההסטוריה היהודית חשוב לו. מי שמתחיל מהענקת חשיבות להסטוריה היהודית, סביר להניח שימשיך לחוש בה. זה לא צריך למנוע הגירה, זו צריכה להיות עוד נקודה למחשבה ולהבשלה.

 

[מיס פרלין]

תודה שוב

באמת תשובה מצויינת למדתי הרבה - ביחוד מתוך המשפט כמות התשובה לשאלה תהיה ככמות האנשים שתשאלי.

 

[yo1311]

From a different prospective

I left Israel for London a generation ago. Now that I retired early, I have time to volunteer in our local community. We come across quite a lot of migrants. Successful migration means the willingness to settle down, and do your utmost to integrate into the local society- buy a home, make friends, raise a family, participate [in the local community, even local politics- be a councillor for instance]. The more willing you are to do those things the better your lot will be. I regard London as my home. This is the centre of my life now. I can not think of anywhere else I wish to live. I was born and bred in Israel, and this will always be with me- but it is the past- not a bad one by any means. But it is largely irrelevant to the present or the future. You see, many of the people we help are precisely migrants who failed to do much of the above- ranging from language proficiency, social isolation, unfamiliarity with life in the UK etc. Some of it comes from the very natural inclination to stick together with people from their own former lives. When there are 2 of you, the commitment must be equal. This is hard, but not impossible. Those decisions are always individual, as so much depends on your outlook, preferences and willingness to adopt and change. I understand the meaning of ‘dual loyalty’ very well. I thought about it too- a generation ago. I do not think it is a big issue- because, at the end of the day, I made a choice- I wanted to live in London [i.e. I came here because I wanted to, and not because I wanted to leave Israel, and London happened to be a good choice..] Regards,​

 

[מיס פרלין]

תודה!

השכלתי. מאוד מעניין

 

[Nobilis]

תשובה קצרה

ראשית, מאחר שאת אזרחית אירופית את ובעלך יכולים להתיישב בכל אחת ממדינות האיחוד (לדוגמא - אירלנד שהזכרת). אינכם מוגבלים לבריטניה בלבד. שנית, אף אחד כאן לא יוכל להגיד לך מה הבחירה הנכונה בשבילך. מאות אלפי אנשים בישראל זכאים לאזרחות זרה. רק חלקם טורחים להשיגה, ומתוך אלו רק חלק קטן באמת משתמש בה לצורך הגירה. עצם העובדה שיש לך דרכון זר היא עדיין לא סיבה מספיקה בשביל לעבור. את צריכה לשאול את עצמך מה את רוצה להשיג במעבר הזה. האם טוב לך בארץ? במה יהיה לך יותר טוב בחו"ל? האם בעלך תומך במעבר? איך תתמודדי עם הנתק מהמשפחה והחברים בישראל? אלו שאלות כבדות, ואף אחד כאן לא יכול לענות עליהן בשבילך.

 

[מיס פרלין]

תודה.. ואגב זה טרם בעלי

נכון, פשוט שאלתי.. איך אתם הגעתם להחלטה להגר ברור לי שאף אחד (למעשה כולל אותי!) לא יכול לדעת בוודאות אם זה מתאים לי.