נו אז...

[lightflake]

נו אז...

מה נשמע ?

 

[מגדלאור1]

חוגגים

ומה איתך?

 

[lightflake]

מה החגיגה?

יומהולדת להרצל ?

 

[מגדלאור1]

איזה גבר, אה? אני פשוט מרגישה שאני נמצאת במקום שנכון לי...

מקום שבאמצעותו אני הרבה יותר נהנת מהחיים.
מקום שבו אני חופשייה להיות מי שאני באמת!
ומה איתך? איך אתה מסתגל לשינויים שפקדו אותך?

 

[lightflake]

מממ.... בואי נגיד שלא הייתי מסוגל להגיד את המשפט שהדגשת

בלי להרגיש שאני משקר לעצמי
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[מגדלאור1]

מה עוצר בעדך?

 

[lightflake]

יושרה ?

 

[מגדלאור1]

לא מה עוצר בעדך מלומר את המשפט המודגש,

אלא מה עוצר בעדך מלחיות אותו -
מלהיות חופשי להיות מי שאתה באמת?

 

[lightflake]

פחד ?

 

[מגדלאור1]

המחסום האולטימטיבי!

 

[lightflake]

ואת התגברת עליו ? הכיצד ?

 

[מגדלאור1]

באמצעים לא קונבנציונליים

במובן מסוים זה הגיע למצב של או להיות או לחדול.
הסבל הקיומי הלך ותפח לממדים שהסתירו לי כל פיסה של אור.
הייתי מתעוררת בבוקר, שמה שמתנגן בראשי הוא המשפט:
"מתי כבר יגמר הסיוט הזה?!"
והיה לי הכול, לא חסר לי דבר - חוץ מעצמי!!!
הפחד לא איפשר לי להיות מי שאני באמת
ושום דבר (ותאמין לי ניסיתי הכול!) לא הצליח
למלא את התהום הפעורה והמייללת הזו...
פחדתי מעצמי - פחדתי ממי שאני עלולה להיות -
פחדתי מהפוטנציאל שגלום במי שאני באמת.
וזה הפך אותי לאוייבת של עצמי -
הרס עצמי בקנה מידה עולמי.
תיעוב עצמי תמידי - שכל האהבה שבעולם
לא מצליחה לגרד אפילו את פני השטח שלו.
ריסון עצמי בממדים של הצינוק הכי מחניק.
עד אשר שאלתי: "בעבור מה?!
מה אני בעצם מנסה להשיג בהתנהגות הזו?
לשם מה אני מתעללת בעצמי ברמת אכזריות כזאת?"

מה שניסיתי להשיג היו אהבה אליי והימנעות משנאה כלפיי.
ראיתי בשני הגורמים הללו את ההבטחה לקיומי,
כלומר, הכול בידיהם של אחרים.
אילולא יאהבו אותי או חס ושלום ישנאו אותי -
אני גמורה, הלך עליי -
אין לי סיכוי לשרוד, להצליח, לחיות!
הבנתי שאין זו האמת,
שזו תעמולה כדי להותיר אותנו רדומים וצייתנים.
והחלטתי לעבור דרך האש -
כך זה פשוט הרגיש...
להיכנס לתוך להבת האמת,
שמכלה את כל מה ששקרי, כוזב, מותנה ומלאכותי,
מבלי לדעת איך אני אצא ממנה!
פשוט להשליך את עצמי, מתוך אמונה שלמה -
שאת מה שאמיתי לא ניתן להשמיד.

תודה ששאלת.

 

[lightflake]

וואו!

 

[סינבד]

כך יאה וכך נאה!

סינבד המלח קד בהערכה למגדלאור.
מאד מעריך את הנכונות שלך להילחם על עצמך עד חורמה. כנראה אין דרך אחרת.
&nbsp
היתה לי מורה שאמרה: "הפחד הוא רק פחד". לקח לי שנים להבין.
אפשר להסביר את זה, אבל אני לא בטוח שמילים הן הכלי המתאים לכך, בטח לא בפורום אינטרנטי.
&nbsp
מכל מקום אני קד לך בהערכה רבה.

 

[מגדלאור1]

תודה נשמה

ואני קדה בחזרה

חלפת בראשי, כאשר כתבתי את אלו המילים -
ידעתי שתבין על מה אני מדברת...

 

[lightflake]

ועכשיו עם היד על הלב

האם הלכת עד הסוף בתיאור היפה הזה ? או ש כמו רובנו... הלכת כמעט... עד הסוף... אבל הכמעט הזה הוא מה שמשאיר אותך, כאן איתנו ממש, בסחי ורקבון הפחד והיוהרה, החרדות והסרטים השליליים... כאן, בעולם המסריח הזה, של כאב, פחד, תיעוב, ... ו... א-ש-ל-י-ה - !
&nbsp
&nbsp

 

[מגדלאור1]

עם יד על הלב, אני יושבת כבר שעה וכותבת לך תשובה

ועכשיו בהיותי מרימה עיניי למסך -
היא נעלמת מהמרקע.

 

[lightflake]

 

[מגדלאור1]

הכול טוב

 

[lightflake]

כן! הזדמנות מצויינת עבורך לנסח תשובה קצרה וממוקדת יותר