נושי...

[ליהי האחת]

נושי...



כבר חצי שעה אני יושבת כאן מול דף ריק של הודעה... לא יודעת מה לכתוב... זה לא שאין לי מה.... זה המילים שלא מגיעות...שתקועות להן שם בתוך הגרון עמוק... כשסיכמנו שאני אגיע לכאן כל בוקר כדי לכתוב לך משהוא נחמד שיהיה לך קצת טוב על הלב,אמרת לי אני לא רוצה להכביד עליך...עניתי לך זה ממש לא מכביד,בסך הכל הודעה קטנה כל בוקר אין לי בעיה עם זה... אבל הבוקר... הבוקר זה כל כך קשה לי.... השיחה של אתמול בלילה... אתמול כשאמרתי לך שיש לי דמעות בעיניים...אמרת לי אני עצוב... עצוב כי אני עושה אותך עצובה... אז פתאום הבנתי שאתה פשוט לא מבין, לא מבין שאני כאן לא חלק בעניין, שהעניין כולו זה אתה. כששאלתי אותך אתמול את השאלה האישית, ענית לי...לא! השתגעת? את רוצה ש.... אז כבר ממש בכיתי.... כל כך רציתי באותו הרגע להיות לידך, לחבק אותך, ולבכות יחד... להגיד לך הכל יהיה בסדר...רק תתעורר והכל יהיה בסדר... אמרת לי... אני לא רוצה שתבכי בגללי.... נושי יקר שלי אני לא בוכה בגללך .... אני בוכה עליך!!!! אוהבת אותך מושי

 

[*נושי*]

אין לי מילים...



אני כניראה באותה בעיה..מסתכל על הריבוע הזה..וחושב מה להגיד. אבל כניראה עוד לא המציאו את המילים המתאימות לתגובה שכזו. אז אני אגיד את זה במילים שלי.. ליהי,תודה על השיחה אתמול,וסליחה על מה שקרה בעקבות זה. כניראה שלא סתם את `האחת והיחידה`.. שלך נושי