נושא קצת מהצד השני...

[סקסיית]

הלב והחיים שלי פתוחים תמיד

הכל עובר דרכי ולפעמים דברים נתפסים ולפעמים לא.... ולגבי השאר - כבר ציינתי - זה לא עליי למרות שעניתי מנקודת מבט אישית

 

[אלה1000]

../images/Emo8.gif../images/Emo25.gif

 

[סקסיית]

בלי הקריצה - אני רצינית

 

[אלה1000]

בסדר גמור בלי קריצות עם הרבה אהבה

 

[סקסיית]

../images/Emo9.gif תודה

וכמובן הכוונה הייתה... בלי קריצה.. כלומר.. זה באמת לא עליי "אצלי הכל בסדר...."

 

[אלה1000]

כן. זה מה שחשבתי.

 

[רוקמתהתחרה]

שברון לב...

טוענים כי ההחלמה ממנו, לוקחת זמן כאורך הקשר (החלק הטוב שלו) שהוא ערך. ויש שיטות של איך להחלים יותר מהר. כמו לשוחח המון עם חברים שמוכנים להקשיב שוב ושוב לסיפור הכאב... להתאבל תקופה מסויימת ולהחליט, עד פה ולא יותר...ומרגע זה לקום לצאת ולבלות... לזכור את הדברים הפחות נחמדים, ופחות נעימים בקשר, ולאט לפתח טינה וכעס על בן הזוג לשעבר... ולאהבה חדשה אמורים להגיע כשנקיים מרגשות על הקודם. לגבי משברי אמון שהוזכרו בשירשור...על זה אי אפשר להתנחם...גם אי אפשר לסלוח...זה יושב כמו צלקת על הלב.

 

[סקסיית]

כתבת יפה

למרות שאני פחות משוחחת על דברים לא אוהבת ממש לשתף ולכן הכאב שלי הוא ארוך יותר בשנה האחרונה למדתי לשתף חברים וחברות בדברים אישיים לא יודעת אם זה טוב או רע אין לי עדיין סטטיסטיקות אבל בגדול מעדיפה את המחשבות העצמיות שלי

 

[Blimunda]

שאלות טובות...

הלוואי שהיו לי תשובות בכלל יש לי נטיה להתעלם מכאב... להדחיק ולשכוח ממנו, עד שאי אפשר יותר. באהבות קצרות וילדותיות כמו שהיו לי לפני שהכרתי את בעלי, לא לקח לי כל כך הרבה זמן לשכוח... ובדרך כלל זה כלל התאהבות במישהו אחר... אהבה אמיתית, עמוקה וארוכה הייתה לי רק אחת בחיים... ועוד לא התגברתי עליה... מניחה שבעיקר זמן הוא התרופה. מנסה גם, במסגרת השינויים בחיים שלי, לא להדחיק את הכאב אלא לדבר עליו עם חברות, לכתוב, ולהתמודד... וגם למצוא זמן להנות ולשכוח (ולשתות) מידי פעם.

 

[סקסיית]

אז את לא מדחיקה

את פשוט מתמודדת איתו דרך החברות.... לגיטימי וטוב זוכרת שהייתי צעירה... הייתי מתאהבהת במישהו ואז גם המעבר היה די קל.. כי הייתי מתאהבת באחר.. ובעצם לא הייתי מאוהבת באף אחד.. סתם דלוקה עליהם

 

[gilad269]

כואב

להתעסק בלב שבור? עברתי מספר פעמים את זה. שאהבה לא שם,אז הלב הוא שבור. עד כמה לוקח להתגבר.תלוי בקצב של כל אחד.לי זה תמיד לוקח זמן.אולי בגלל שאני רגשי.אולי בגלל שלא האמנתי שזה יקרה. או שאולי היו ציפיות שלא היה טעם לפתח אבל קרו משל עצמן. אני חושב שזמן זה התרופה הכי טובה.אולי שיחה עם חבר או ידידה שנותנת איזה סטירה שתיים ומחזירה אותך למציאות. אהבה חדשה בעיקר יכולה לשמש כריבאונר,אבל כל עוד יש רגשות לצד השני,יהיה קשה לאותה אהבה חדשה להיות אמיתית בלב שקט מכל הבחינות. בסוף היא יכולה להשאר גם איזה סטוץ. אני לא יכול לספור על יד אחת את מספר הפעמים הלה היה שבור כי זה קרה יותר פעמים מאצבעות ידי

 

[סקסיית]

תודה על השיתוף../images/Emo20.gif

ואכן אהבה או ידידות יכולה להפוך גם לסטוץ ולפעמים זה מקל את השברון

 

[gilad269]

בשמחה

ונכון,לפעמים זה מקל,אבל גם אוסיף שבמקרה שלי רוב האלה שהשאירו אותי עם לב שבור,לא דאגו גם להסביר למה. נכון,שהלב שבור לא רוצים לשמוע הסברים,אבל אני חושב שכשאתה שומע למה הצד השני בחר ככה,יש משהו מקל בשברון הלב. ואם אין לך גם חברים להיעזר בהם,אז אתה מרגיש ממש לבד,וזה הרבה הרבה יותר קשה,אבל מפעם לפעם לומד להתחסן

 

[Doggy Lover]

שברון לב

קורה למי שנותן מעצמו ללא הגבלה... אין הרבה אנשים כאלה בחיים שלי, אבל עם כבר מישהו זכה באימון שלי ולקבל ממני את ההההההההההההככככככככככלללללללללל, אהפוך בשבילו עולמות. ואם אותו בן אדם יבגוד או יפגע באימון שלי, הכאב לא יתואר... יש גם סוג אחר של שברון לב שחוויתי לפני שנתיים וחצי...כזה של אובדן. גם הוא משאיר קרע עמוק. בגלל זה אני אוהבת כלבים...לעולם לא בוגדים בך

אצלי הדברים היחידים שעוזרים...זה זמן ותמיכה של חברים קרובים.

 

[סקסיית]

לא חשבתי על זה ככה...

שכשאני נותנת מעצמי בלי הגבלה אני חווה אח"כ נפילת מתח או שברון לב. ולגבי חיות.. נו מה לעשות... רק הן אוהבות בלי תנאי ובלי הסבר. אנשים קצת יותר מורכבים ועל כך נאמר "מותר האדם מן הבהמה" אנחנו דורשים נאמנות (אפילו מהחיות), חברות, אחווה, ציות לקודים וכללים חברתיים ואישיים, התנהגות בהתאם לנוחיות שלנו וכו' וכו'... ובכל זאת כשאוהבים... אנחנו מוכנים לעשות הכל.. כי האדם השני שווה לנו ההההההההההההככככככככככלללללללללל (מקווה שהעתקתי מדויק)...