נושא הסליחות...

[kikona126]

נושא הסליחות...

לפני שאני מתחילה את הדיון הזה, אני רק אציין שאני מודעת מראש שהרבה אנשים פה לא יהיו מרוצים מהרעיון... לפני מספר ימים קיבלתי בעבודה אי מייל בו כתוב שזהו זמן סליחות, אבל אנחנו לעולם לא נסלח ל... ומפה התחילה הרשימה, מסבא שרצח א הנכדה שלו ועד הערבי שעושה פיגוע, ובדרך הרשימה היתה עוד ארוכה. "הטעות היא אנושית, הסליחה היא אלוהית" מכירים את המשפט הזה? מהם הקווים האדומים אצלכם כשמגיעה הסליחה? (העת לבקש סליחה, או הרגע בו מבקשים ממכם - כלומר לסלוח) האם לדעתכם לכל אדם מגיעה הזדמנות שנייה? ומה בעצם מטרת החג מבחינתכם? (השנה אנחנו נעשה פה שרשור סליחות גדול בפורום, אז תתחילו להכין את הרשימה, השרשור יפתח לאחר ראש השנה ויהיה נעוץ עד אחרי כיפור. וכמובן בקשו מחברים שיכנסו ויקראו את הסליחות שלכם וישתתפו גם)

 

[ע ו פ ר ה]

סליחה אמיתית משחררת חסימות

לפני מספר שבועות נתתי הרצאה בת עשר דקות. החלטתי לדבר על לקיחת אחריות. תוך כדי ההרצאה הזכרתי שסלחתי לקרובים שפגעו בי. סיפרתי שכשסלחתי משהו גדול השתחרר אצלי. אחרי הסליחה הזו, הגיעה הסליחה לעצמי שזה מה שהנשמה שלי או שאני זימנתי לחיים שלי. כשהגעתי לסליחה הזו משהו גדול עוד יותר השתחרר. זה היה המקום שבו חוויתי לראשונה שמחה גדולה. לכעוס ולנטור אלה דברים שפוגעים בנו בסופו של דבר. אותם הורים וסבא שרצחו את הילדים הקטנים האלה יעמדו למשפט והשופטים יחליטו איזה עונש לתת להם. צר לי, אך אני לא חושבת שאם אני אכעס ולא אשכח להם את מה שעשו, זה ייטיב עם מישהו. גם אני קיבלתי את המייל הזה ואפילו לא טרחתי להעביר אותו הלאה. הדבר היחיד שאני מוכנה לקחת עליו אחריות לגבי המעשים הנפשעים האלה, זה להיות יותר ערה לסביבה שלי. אז אם מישהו מכם נפגע ממני במשך הזמן שאני כותבת פה, אני מנצלת הזדמנות זו לבקש סליחה. באהבה עופרה

 

[kikona126]

בוקר אור ../images/Emo42.gif

אני אדם שסולח מאוד מהר לאנשים, ומוחק מאוד מהר את הזכרון של מה שעשו לי. יש שיגידו שזה אדם חלש ויש שיגיו שזה טוב. אני לא ממש מתעסקת בזה, לכל אדם בחיים יש הזדמנות שנייה, ולא אנחנו אלו שצריכים לרשום ולזכור לו את שעשה, זה גם ככה רודף אחריו... אני לא סתם בחרתי בקרימינולוגיה כמקצוע, אני מאמינה שלכל אדם ניתנת הזכות לחזור למוטב. ובדיוק כרגע גם עושה על זה סמינריון. עופרה חכי עם הסליחות, אנחנו עושים שרשור גדול לסליחות השנה (שנה שעברה רציתי ולא הצליח לי...)

 

[ע ו פ ר ה]

../images/Emo13.gif חייכת אותי

אני אבקש סליחות כמה פעמים. ואני יכולה לחכות עם זה. באהבה עופרה

 

[מקשיבה בשקט]

הממממ

אני בדר"כ מאוד סלחנית, אני לא נוטרת טינה ומנסה תמיד לראות את חצי הכוס המלאה ואם פוגעים בי אז אני מתרחקת וזהו ואני מבינה מה שאת אומרת- שהסליחה מנקה/משחררת אותנו אבל יש דברים שקשה לי לסלוח למרות שאני מנסה...ממש מנסה קשה לי לסלוח על מעילה באמון

כשאני נותנת אמון זה מוחלט אצלי וכשמועלים בו ומפרים הבטחות זה הורג אותי אולי תלמדי אותי איך להגיע למקום הזה של סליחה ? תודה

 

[Lital1989]

../images/Emo39.gif

לא הייתי סולחת לאנשים שפגעו בי בכוונה, וגם אם כן זה לא יהיה לסלוח מכל הלב אלא רק כי אני לא אוהבת להיות מסוכסכת עם אנשים וברור שהיחס שלי כלפיהם ישתנה...

 

[Guym19 המקורי]

שירשור נהדר!../images/Emo13.gif

אני יכול להגיד על עצמי, שאני יודע לסלוח, וגם לבקש סליחה (כשצריך). עדיף לא לנסות לפגוע באנשים אחרים, כדי שאחר-כך לחשוב שביום הכיפורים הכל ייסלח ויישכח - ש-ט-ו-י-ו-ת במיץ ! איפשהו אני מאמין שניתנת הזדמנות שנייה, אבל שוב, הכל מאוד יחסי ותלוי (מבחינתי). גיליתי בעצמי כישרון, לגלות זיוף (באנשים) עוד לפני שהם מספיקים להראות את פרצופם בדרך כלשהי... אני סלחן לאנשים האלה, כי הם נתנו לי שיעור טוב ! איך לא להגיד להם תודה ! חחח הדבר שאני לעולם לא אסלח עליו, זה בגידה ! ברכות על השירשור=]

 

[pizi33]

ומה עושים שפגעתי והכעסתי

וביקשתי סליחה בכתב (לא היתה לי אפשרות בדרך אחרת) ולא קיבלתי תגובה ואני לא יודעת אם הצד השני סלח ואפשר לעבור לסדר היום או שהרוגז הוא לעולם?

 

[kikona126]

כמו שכתבתי

הטעות היא אנושית, והסליחה היא אלוהית. את הכרת בטעות שלך, ולמדת ממנה. אם האדם השני מקבל את הסליחה שלך, שהגיעה מכל הלב, או לא מקבל אותה, זה כבר באחריותו, אל תכניסי את עצמך למערבולת של "הוא לא סלח לי" כניראה והוא צריך ללמוד לשחרר ולסלוח. וזה שיעור שלו שיעשה עם החיים, את היית עוד "מקום" בדרך בו הוא יכל ללמוד זאת.

 

[pizi33]

הכל נכון אבל...

מערכת יחסים טובה עם האדם הזה היא לב ליבו של לוח החזון שלי, אחרי שזה יהיה כל השאר יגיע בעקבותיו בלי הרבה מאמץ. אז נכון שאני חיה בכש... ולא נהנית מהרגע. ניסיון העבר הוכיח לי שאם אני כך מרגישה אז אין מה לעשות. היה לי סיפור מול אבא שלי שסחבנו כמעט 24 שנים. והיה סביב זה המון מתח ולא פעם היינו ברוגז כשהנושא עלה. כשהנושא נפתר כפי שאני האמנתי שצריך להיפתר הוא ירד מסדר היום ולא עלה יותר (וזה כבר יותר משלוש שנים). גם כאן זה בדיוק אותו הדבר, עד שלא אשיג מה שאני מאמינה שמגיע לי לא אוכל להרפות ולהמשיך הלאה.

 

[kikona126]

את תצטרכי ללמוד לשחרר

אינך יכולה לשנות את האחר, ולכפות על האחר את שניראה לך לנכון. זה שלו ולא שלך, ואולי זה השיעור שלך, לדעת להכיר את המקום האישי של האחר, ומשם לשחרר...

 

[pizi33]

עלית בדיוק על הנקודה

"לדעת להכיר את המקום האישי של האחר". זה בדיוק העניין, אני ממש ממש רוצה שהאדם הזה ישב מולי, יסביר לי מה גרם לו לשנות את הגישה כלפי ב180 מעלות. להבין אם יש מקום לפיוס או שרמת הכעס/אכזבה/חוסר אמון (אני באמת לא יודעת) היא כזאת שאין מה לעשות. כי נפרדנו בנסיבות של עבודה, לא היה זמן ומקום לפרידה אישית.

 

[Guym19 המקורי]

אני חושב על זה

ואוטומטית עולות בי המחשבות על דברים שיכלו להכעיס אותי פעם. לפעמים הכעס הוא כל-כך חזק, ומוכר, שקשה להתעלם ממנו, ולסלוח... הכאב חודר פנימה עמוק לכל תא בגוף, שחונקת וחוסמת את ההיגיון והסליחה שלנו לאחרים. שווה קודם כל, לתת לעצמנו להתנקות מכל ה"זבל" שספגנו, וגם הספקנו להאכיל את עצמנו בו (ניפחנו את זה לכל מקום שלילי), ואז להתחיל בהתהליך הסליחה - מהמקום הנקי ביותר!

 

[pizi33]

|אותי שיכנעת

רוצה את הטלפון של הצד השני כדי לשכנע גם שם? אני לא כועסת בכלל, מעולם לא כעסתי. כל מה שיש לי להגיד זה תודה בלי טיפת ציניות ולתת חיבוק גדול. מה לעשות שמי יודע באיזה זבל הצד השני האכיל את עצמו שהוא אפילו לא עוצר לשניה לשאול מה אני רוצה. הרי אם היה שואל כנראה שהתשובה היתה מאוד שונה ממה שציפה לה.

 

[kikona126]

אותי את לא שכנעת

הוא לא צריך להשתכנע, מה שהוא מרגיש ומה שהוא חושב זה שלו! ואם הוא כרגע לא רוצה לשמוע, את לא יכולה להכריח אותו. הדבר היחיד שאת יכולה לעשות הוא לברך אותו רק בטוב. ולהניח לו. אני מבינה את הנקודה בה את נמצאת, אבל את לא יכולה להחליט בשבילו, וצורת התנהגות שכזו רק תרחיק בינכם. אני מצטערת אם ההודעה שלי נשמעת זועמת או כל דבר אחר, אבל כשאוהבים מישהו, צריך גם לדעת לשחרר אותו...

 

[pizi33]

קיקונה את ממש לא עוזרת עם התגובות האלו

צורת התנהגות כזו? על איזו התנהגות אנחנו מדברים? אני לא מתקשרת, לא כותבת SMS, לא מייל ולא מכתב בדואר. כשנעמדנו במקרה באותו הרמזור לפני מספר חודשים לא פתחתי חלון וצעקתי שלום. גם לחשוב שאני רוצה את הקשר הזה אסור לי? אז איפה הסוד הגדול שבאמצעות החשיבה משיגים כל מה שרוצים? נראה לי שהסוד הוא איך למשוך כסף מאנשים מתוסכלים ולא יותר מכך. עובדה שבכל מקום מדברים על משיכת שפע של חומר לחייך בשום מקום לא ראיתי שמסבירים איך למשוך אדם שחשוב לך לתוך חייך. האמיני לי, פיזית שיחררתי מזמן, מנטלית קשה לי ובתקופת החגים יותר מתמיד.

 

[kikona126]

זאת בדיוק הנקודה

את לא יכולה להשיג בן אדם באמצעות הסוד. אני חושבת שכבר היו על זה הרבה דיונים בפורום, וחיפוש קצר ופשוט יעלה את זה. לקרוא לבן אדם ספציפי באמצעות הסוד זה כניסה לאנרגיה לא נכונה. בגלל זה גם לא מסבירים את זה בסוד. את יכולה לזמן אדם עם תכונות אופי מסויימות עם מראה מסויים, אבל לא עם שם.

 

[pizi33]

עד כמה שאני יודעת לרובנו אין תאומים זהים

וגם אם כן גם בין תאומים זהים יש הבדלי אופי ומראה קלים. אז אם מה ההבדל בין להגיד ליקום אני רוצה מישהו בגובה 170, עם צבע עיניים חום ירקרק, שיער ארוך חלק ובהיר, מבנה גוף ממוצע, שעובד במכונאות רכב, מתעניין בספורט, אוהב לאכול מאכלים מזרחיים, נהנה לבלות מחוץ לבית אבל גם מערב שקט בבית, יודע לענג אותי במיטה. וכו' וכו' כו' הדברים שמושכים אותי בדודו (נגיד ששמו דודו). או להגיד אני רוצה את דודו? מה ההבדל? הרי שאני באה לסוכנות מכוניות יש 1000 פג'ו 206 אדומות עם ריפודים כחולים הגה שחור. מה איכפת לי איזה מספר רישוי יהיה למכונית? אבל אם אגיד אני רוצה שמספר הרישוי של הרכב שלי יהיה 12-345-67 והרכב הזה כבר נמכר אז לא יהיה לי רכב בכלל ואז אוכל להגיד לסוכן מה התכונות החשובות לי ברכב והוא יסדר לי רכב זהה עם מספר אחר. אבל בן אדם עם המראה והתכונות המדוייקות של האדם שאני רוצה כנראה יש רק אחד, ואם הוא תפוס או סתם לא מעוניין בי אז כל דבר אחר יהיה פשרה אבל לא בדיוק אותו הדבר עם שם/מספר אחר.

 

[kikona126]

כשאת מדברת על מכונית

את מדברת על חפץ! כשאת מדברת על בן אדם את מדברת על נשמה. ופה הפגיעה יכולה להיות פגיעה במימד אחר. זה שונה לגמרי, אדם, נשמה, הם בעלי רצונות משלהם, חפץ לא.

 

[ע ו פ ר ה]

פיזי יקרה

קודם כל שנה טובה. עוד מעט נכנס החג. מצטערת שרק היום קראתי את השרשור הזה והנה תגובתי. בגדול מותר לך לרצות מישהו. זו דרכו של עולם וכך אנשים נהגו תמיד וכך מן הסתם ימשיכו לנהוג. "הסוד" נותן לנו אפשרות אחרת לראות את הדברים, והאנשים שזה מדבר אליהם עשו שינוי בדרך שלהם לבקש דברים. "הסוד" מדבר על זה שאנחנו קודם כל אחראים רק למה שקורה איתנו ויש שני מקומות בהם אנחנו יכולים לקחת אחריות עד גבול מסויים: 1. מציאת מקום עבודה. 2. מציאת בני זוג. וזאת על שום שחלק מהעשייה תלוי באיש או בגורם חיצוני שהוא לא אנחנו. בנושא זוגיות, לפי רוח "הסוד" אנחנו יכולים לבקש בן זוג עם תכונות מסויימות, עם מראה מסויים. אין לנו זכות לבקש בן זוג מסוים, כי גם לו, בדיוק כמונו, יש את הבקשות שלו ואולי הן לא תואמות לבקשות שלנו. אחרי שקראתי את כל השרשור, אני תוהה מדוע את מזמנת לעצמך איש שאינו מחזר אחריך ואולי אינו רוצה בך. האם אינך חושבת שמגיע לך איש עם תכונות נפלאות ומראה טוב עם המון אהבה ותשוקה שתשרור בין שניכם? מעניין שהיום ערב ראש השנה וזה בדיוק הזמן המתאים לסדר את החזון שלנו , את הרצונות שלנו , את המשאלות שלנו. אני מאחלת לך שנה טובה ונפלאה ושתמצאי בן זוג שיאהב אותך, שיהיו לו התכונות אותן את רוצה, ושיהיה בעל חזות אותה את רוצה. באהבה עופרה