נושא גמישות ל PDD
הרבה פנו אלי במסרים לגבי עבודה עם ילדי PDD בנושא גמישות. ישבתי שאם זה מעניין כל כך הרבה, אולי אעלה בהודעה כללית כאן. העבודה עם PDD לדעתי חייבת להיות עם ראיה מיוחדת לאוכלוסיה זו שתתמקד בקשיים הרחבים שיש לה. במקרה הזה מדובר על ילדי שילוב בחינוך הרגיל, עם אבחנת PDD. בניתי את יחידת הלימוד כך שכל אנשי הצוות עסקו גם הם בנושא, ובעיקר הסייעות. התכנית היתה שנתית, עם תכנון שנתי מדוקדק לגבי מהלך והתקדמות התכנית. התחלנו בהסר המושג גמישות, מה הכוונה, מה זה גמיש ומה לא גמיש. התחלנו בחומרים, עבדנו בחומרים גמישים ולא גמישים וראינו מה מאפשרת הגמישות של החומרים לעומת היציבות או הנוקשות של חומרים אחרים. לאחר מכן עברנו לגמישות במשחקים. שיחקנו במשחקים עם חוקים נוקשים, ואחרים עם חוקים גמישים. מצאנו חוקים חדשים בצורה גמישה למשחקים מוכרים. להמשיך ציורים ולשנות בצורה גמישה, רצף תמונות, לספר סיפור אחד, לשנות את סדר הקלפים ולנסות לספר סיפור אחר, או סוף אחר באמצעות אותם הקלפים. ואז עברנו לסיטואציות מוכרות מחיי היום יום שלהם בבית הספר ובבית, ובעזרת סיפורים וקומיקס שכתבנו לבד מצאנו איך אפשר לנהוג בצורה גמישה בכמה דרכים בסיטואציה אחת. לבסוף עברנו לסיטואציות שבאמת קרו יום קודם או באותו יום בכתה או בבית הספר או בבית, להם או לחברים או למשפחה. ומצאנו אם אפשר וכדאי היה לעשות דברים אחרת בצורה גמישה. בעיקר בעזרת קוימקס שציירנו לכתבנו. במקביל עלתה השאלה של חוקים שבהם אי אפשר להיות גמיש, למשל החוק שאסור אף פעם להתפשט לפני אנשים זרים או ילדים. (בעקבות מקרה שאחד הילדים שלנו התפשט לבקשת הילדים בבית הספר וטען שהיה גמיש..). הדבר מחייב קשר עקבי עם הורים, מורים, סייעות , אנשי טיפול נוספים. הכלים הטיפוליים בהם השתמשתי היו חומרים כמו חימר, פלסטלינה, חבלים מנקי מקטרות, דבקיות, כלי כתיבה, דפים, משחקי בניה, משחקי מיון, משחקי קופסה חברתיים, תחרותיים, קלפים, קלפי סיפורים ברצף, סיפורים, ועוד. על התשתית הזו אפשר להמשיך ולבנות יחידות לימוד נוספות, למשל השנה אנחנו עובדים על המושג "כוונות", שכן אחד האפיונים של הPDD הוא חוסר מודעות לכך שלאחר יש מחשבות וכוונות משלו, שלא תלויות ולא קשורות בילד שלנו. וילד בכתה ג כבר צריך להיות מודע לכך, ולהתחיל ללמוד איך לזהות את הכוונות האלה. ובכוונות אני לא מתכוונת דווקא לכוונות רעות, אלא גם בהחלט גם טובות. יש ילדים אחרים איתם בניתי יחדות לימוד בנושאים אחרים, כמובן. תלוי בילד, צרכיו, הקשיים הספציפיים שלו, רצונות ההורים, איך הם רואים את הקושי ואיפה רוצים לראות את השינוי בשנת הלימודים הקרובה. אני עובדת במשרד החינוך אבל לא חושבת שצריך עם אוכלוסית הPDD להישאר רק בנושאים הקשורים לתחומי הלימוד בבית בספר, כי כמו שכתבתי זוהי אוכלוסיה עם פגיעה כל כך רחבה. אשמח לסייע מי שרוצה עוד מידע.
הרבה פנו אלי במסרים לגבי עבודה עם ילדי PDD בנושא גמישות. ישבתי שאם זה מעניין כל כך הרבה, אולי אעלה בהודעה כללית כאן. העבודה עם PDD לדעתי חייבת להיות עם ראיה מיוחדת לאוכלוסיה זו שתתמקד בקשיים הרחבים שיש לה. במקרה הזה מדובר על ילדי שילוב בחינוך הרגיל, עם אבחנת PDD. בניתי את יחידת הלימוד כך שכל אנשי הצוות עסקו גם הם בנושא, ובעיקר הסייעות. התכנית היתה שנתית, עם תכנון שנתי מדוקדק לגבי מהלך והתקדמות התכנית. התחלנו בהסר המושג גמישות, מה הכוונה, מה זה גמיש ומה לא גמיש. התחלנו בחומרים, עבדנו בחומרים גמישים ולא גמישים וראינו מה מאפשרת הגמישות של החומרים לעומת היציבות או הנוקשות של חומרים אחרים. לאחר מכן עברנו לגמישות במשחקים. שיחקנו במשחקים עם חוקים נוקשים, ואחרים עם חוקים גמישים. מצאנו חוקים חדשים בצורה גמישה למשחקים מוכרים. להמשיך ציורים ולשנות בצורה גמישה, רצף תמונות, לספר סיפור אחד, לשנות את סדר הקלפים ולנסות לספר סיפור אחר, או סוף אחר באמצעות אותם הקלפים. ואז עברנו לסיטואציות מוכרות מחיי היום יום שלהם בבית הספר ובבית, ובעזרת סיפורים וקומיקס שכתבנו לבד מצאנו איך אפשר לנהוג בצורה גמישה בכמה דרכים בסיטואציה אחת. לבסוף עברנו לסיטואציות שבאמת קרו יום קודם או באותו יום בכתה או בבית הספר או בבית, להם או לחברים או למשפחה. ומצאנו אם אפשר וכדאי היה לעשות דברים אחרת בצורה גמישה. בעיקר בעזרת קוימקס שציירנו לכתבנו. במקביל עלתה השאלה של חוקים שבהם אי אפשר להיות גמיש, למשל החוק שאסור אף פעם להתפשט לפני אנשים זרים או ילדים. (בעקבות מקרה שאחד הילדים שלנו התפשט לבקשת הילדים בבית הספר וטען שהיה גמיש..). הדבר מחייב קשר עקבי עם הורים, מורים, סייעות , אנשי טיפול נוספים. הכלים הטיפוליים בהם השתמשתי היו חומרים כמו חימר, פלסטלינה, חבלים מנקי מקטרות, דבקיות, כלי כתיבה, דפים, משחקי בניה, משחקי מיון, משחקי קופסה חברתיים, תחרותיים, קלפים, קלפי סיפורים ברצף, סיפורים, ועוד. על התשתית הזו אפשר להמשיך ולבנות יחידות לימוד נוספות, למשל השנה אנחנו עובדים על המושג "כוונות", שכן אחד האפיונים של הPDD הוא חוסר מודעות לכך שלאחר יש מחשבות וכוונות משלו, שלא תלויות ולא קשורות בילד שלנו. וילד בכתה ג כבר צריך להיות מודע לכך, ולהתחיל ללמוד איך לזהות את הכוונות האלה. ובכוונות אני לא מתכוונת דווקא לכוונות רעות, אלא גם בהחלט גם טובות. יש ילדים אחרים איתם בניתי יחדות לימוד בנושאים אחרים, כמובן. תלוי בילד, צרכיו, הקשיים הספציפיים שלו, רצונות ההורים, איך הם רואים את הקושי ואיפה רוצים לראות את השינוי בשנת הלימודים הקרובה. אני עובדת במשרד החינוך אבל לא חושבת שצריך עם אוכלוסית הPDD להישאר רק בנושאים הקשורים לתחומי הלימוד בבית בספר, כי כמו שכתבתי זוהי אוכלוסיה עם פגיעה כל כך רחבה. אשמח לסייע מי שרוצה עוד מידע.