קודם כל, מאוד קשה להבין את מה שאת כותבת
כי את לא כותבת ברור. יכול להיות בגלל שאת נסערת את ממהרת להקליד והניסוח פשוט לא מובן.
בכל אופן, אני פשוט לא מבינה מה עבר לך בראש כשזרקת אצל חמותך שק כביסה של בעלך (?!) מעבר לעובדה שירית לעצמך ברגל עם המעשה המטופש והחפוז הזה, זה נשמע כאילו את משתמשת בבעלך, שגם ככה נשמע כאילו את "חמה" עליו (ולא במובן הטוב, אלא עצבנית) - ועל הדרך "הכנסת" גם לחמותך בצורה הכי מזלזלת שיש.
אבל לפי מיטב הבנתי, חמותך היא בעיה מאוד שולית פה. יש לך ולבעלך בעיה של חוסר שיתוף פעולה וחוסר הערכה משוועים. אני לא חושבת שאת רואה אותו בתור חלק ממשק הבית שאתם, כאמור, אמורים לבנות יחדיו. משמע, יש בעיה ומשהו לא מסתדר לך, אז הכביסה היא "שלו" והילדים הם "שלו" - אז או שיש לו ילדים מנישואים קודמים, או שאת מחפשת להאשים אותו בכל מה שלא מסתדר לך טוב. אולי אם תראי בו חלק משמעותי ולגיטימי ממשק הבית - הוא ישמח ללמוד איך לעזור לך (וכן, הוא עוזר לך, כי הוא המפרנס ואת עקרת הבית, ככה שמטלות הבית הן שלך). אולי ככה הוא לא ירגיש "על תנאי" - ושניכם תהיו באותו צד.
ומה זה הקטע הזה של כביסה אחת לחודש (3 פעמים ביום, כן הבנו) - הבעיה מתחילה בזה שסביר להניח שיש לכם כמות אדירה של בגדים אם את מסתפקת ביום כביסה אחד בחודש, ופה מתחיל הבלגן, אני הרי בספק אם אתם לובשים את הבגדים המלוכלכים שוב ושוב עד שמגיע "יום הכביסה המיוחל".
את חייבת להבין שלחלוק בנטל של תחזוקת הבית לא אומר ששניכם חייבים לחלוק כל מטלה. בעלי, למשל, גרוע בכביסה (משהו נורא, למדתי על בשרי לפני שנים כשעברנו לגור ביחד, הוא עשה מכונה אחת ומאז אין לו אישור להיכנס לחדר כביסה) - אז הוא אחראי על דברים אחרים בבית, שאם אני אעשה אותם כנראה שלא יישארו קירות עומדים בבית - כל אחד שיעשה מה שהוא טוב בו. אם אני מכבסת, בין היתר, את בגדיו של בעלי, אני לא מכבסת לו - אני מכבסת בגדים וזהו, אני לא עושה איתו התחשבנויות. ודרך אגב, בעלי כחלק מעבודתו, לובש בגדים ייצוגיים (חליפות כשיש פגישות חשובות, וביום יום מכנסיים אלגנטיים וחולצה מכופתרת), וגם אני, אע"פ שהמשרד שלי בבית, כל בוקר מתלבשת "ייצוגי" בהתאם לעבודה שלי - כי גם לי יש פגישות עם לקוחות - כמו שאת מבינה זה המון בגדים שדורשים "טיפול" יותר מיוחד מבגדים רגילים, ועדיין אני מטפלת בכל נושא הכביסה, אלא אם כן זה חליפות, ואז שולחים לניקוי יבש. ועדיין יש ערימות של כביסות, גם לי יש שני ילדים, כמובן עם בגדים קצת פחות יצוגיים ויותר מלאים בחול, צבעי גואש, וכתמי אוכל - ועדיין מוצאת זמן לעשות כביסות, בגיהוצים מתחלקת עם בעלי [לפני שאת קופצת, כשיש לי מנקה קבועה היא לא מגהצת בגדים, יותר דחוף לי שתגהץ מפות, מצעים ודברים בסגנון הזה].
זה שאת זורקת את הבגדים שלו אצל אמו שתכבס לו - שקול לזה שכאשר הוא מקבל משכורת הוא לא יחלוק אותה עמך, אלא רק עם ילדיו - נראה לך הגיוני?!?!?!
לפני שאת מכבסת, תולה, מייבשת, מגהצת ומקפלת יפה יפה בארון - אולי תשקלו טיפול זוגי - כי נשמע שיש שם משקעים שפשוט ממררים לכם את החיים.