נורא שקט פה לאחרונה...

fialka3

New member
נורא שקט פה לאחרונה...

בואו נדבר קצת
נשים, שהיו פה בזמן הריון ונעלמו אחר כך, אולי אתם קוראים באופן סמוי?
תספרו קצת, איך אתם, מה נולד, בני כמה הילדים כבר, מה מעסיק אותכם כרגע?
אימהות לילדים גדולים יותר - מה שלומכם, מה עיננים?
 

fialka3

New member
אני אתחיל

הבנות שלי כרגע בנות שנה ועשרה חודשים. מה שמעסיק אותי כרגע - הבנות כבר גדולות ולא כול כך מוכנות לשבת בעגלה. ללכת איתן ועם עגלה אני לא יכולה עקב עיניי בטיחות. להסתובב בלי עגלה - אפשרי עם אוטו, אבל לא כל כך נוח, כי עדיין צריך כל מני דברים כמו בקבוקי מיים וחטיפים, מגבונים וכו. לאחרונה קרה לי ששתיהן לא היו מוכנות להתיישב בעגלה כשרציתי ללכת הביתה מפארק איפה שטיילנו. הצטרכתי להושיב אותן בכוח וצרחות שלהן שמעו כל האנשים מסביב. זה נראה לי פעם ראשונה שיצאתי מאיזון ממש ואמרתי להן שאנחנו אף פעם לא נלך לטייל יותר אם הן לא יודעות להתנהג. אחר כך הרגשתי רע עם עצמי. איך עברתם את התקופה הזו? יש איזשהם פיתרונות יצירתיים?
 
אני אמשיך:)

האהובים שלי עולים ביום ראשון לכיתה א' ואני גם כן חוזרת לעבודה בביה"ס.
מאוווווד מתרגשת אבל משדרת 'עסקים כרגיל'.
ברביעי נפגשנו עם המחנכת והיה נחמד.
שניהם באותה הכיתה,ישבו אחד ליד השני ויצאו מרוצים:).
מסתכלת עליהם וגאה מאוד.מצליח לי.
ילדים שמחים,יפים,טובים,נבונים.
התבגרו לי מהר מידי וכל תינוק שאני רואה מרגש אותי מאוד. הילדים שאלו לא פעם "אמא את יכולה להיכנס להריון?אולי יהיה לנו תינוק?" ואני מסבירה שעד שהם באו לעולם עברו הרבה שנים ואני מודה לקב"ה בכל יום על שזכיתי בילדים כמותם.
תאומים-פלא הבריאה.כשהיו קטנים היה 'לא פשוט' בשנים הראשונות.היום,הם בוגרים,וורבאלים,נבונים והשיח הוא אחר.קסום ביותר.
שתהא לכולנו שנה נפלאה.
פיאלקה,
תיק גב טוב עם מקום לבקבוקים בצדדים,בתוכו מגבונים,חטיפים וכו' וללמד את הקטנות שלא עוזבים לאמא את היד ואם אמא עוצרת להוציא משהו מהתיק עוצרים ועומדים לידה עד שהיא מסיימת ונותנת יד בחזרה.זה במקרה שיצאת ללא עגלה.
הן עוד צעירות וכן הייתי מתעקשת על עגלה.תכיני לפני.תגידי להן "יוצאים,תשבו בעגלה ונלך".
בהצלחה
 

fialka3

New member
איזה מרגש!

בשעה טובה והמון בהצלחה בדרך חדשה!
האמת שאני גם מסתקלת על תינוקות קטנים מסביב. אבל לא, אין לי בעיקר פנאי נפשי לעוד ילד, למרות שיש לי עוד כמה שנים לחשוב האם החלטה ששתיים זה מספיק היא סופית. רק אם זה יקרה בטעות, אבל אין לי כוח ללכת לעשות את הטעות.

לצאת מהבית איתן בעגלה אין לי בעיה, כי אם לא מתיישבות בעגלה אני פשוט לא יוצאת, אפילו עם אוטו אני שמה עגלה בבגז והן רגילות לכך, הבעיה היא סוף הטיול.
 
תודה רבה


בעניין העגלה-תגידי בבית שבסוף הטיול חוזרים בעגלה.
תסבירי שאמא לא יכולה לסחוב תיק ואתכן וזה מסוכן וכו' וכו'.
חזרי על זה כמה וכמה פעמים.
אני מניחה שהן יבינו וישתפו פעולה

שבת שלום
 
עכשיו אני ;)
התאומיקס שלי לדעתי הכי גדולים פה... אולי יש ותיקות יותר שמציצות מדי פעם... לא בטוחה...
הם התחילו השנה את כיתה ג' , והאמת שאני לא מבינה איך הגענו לפה כ"כ מהר... כי אני מרגישה שילדתי אותם לפני יומיים בערך....
הם בוגרים וכיפיים, הם אנשים קטנים עם תחומי עניין מגוונים ושונים מאד מאד אחד מהשניה, ונורא כיף לראות את מערכת היחסים שלהם מהצד.
ביחס לגילאים הצעירים, היום אנחנו עסוקים פחות בהתמומודדות עם "קואליציות" שלהם מולנו, ויותר בהתנהלות שלהם זה מול זה. אנחנו שמים הרבה יותר דגש על סיטואציות חברתיות והמקום של כל אחד מהם בתוך הסיטואציות האלה, המקום שלהם במסגרות החברתיות שלהם וההתנהלות שלהם בתוכן. אנחנו מאד מודעים לעובדה שממש בקרוב החברה תהפוך להיות גורם מאד משמעותי בהתנהלות היומיומית שלהם ונורא חשוב לנו ללמד אותם איך להתנהל נכון - להקשיב קודם כל לעצמם ופחות להיגרר למעשים שהם יודעים שהם לא מקובלים עלינו/אצלנו במשפחה, וגם ללמד אותם איך להתנהג אחד כלפי השני בסיטואציות חברתיות.
&nbsp
לעניין שאת העלית - היציאה מהגינה - אני חושבת שהתראות מראש יכולות מאד להקל ולהוסיף לשיתוף הפעולה שלהן. כבר בבית תגידי להן שאת תודיעי להן 10 דקות לפני שצריך ללכת כדי שיוכלו לסיים את המשחק, ובפעם השנייה שתקראי להן הן צריכות לבוא לעגלה ואז הולכים הביתה - וליישם את זה כשמגיעים לגינה. לתת התראה כמה דקות לפני שצריך ללכת ואז לקרוא להן לבוא כשצריך ללכת.
 
למעלה