קדרית 2013
New member
נורא מתוסכלת
היי לכולם,
אני אנסה להתמקד ולתמצת למרות שקשה אבל ממש אשמח לעצות כדי להתמודד עם התסכול העצום והמתמשך שאני חווה בזוגיות.
אני נשואה 9 שנים+3 ילדים. בעלי אדם טוב והגון אך נורא קשה לי לחיות איתו.
מכמה סיבות.
אין לנו כמעט תחומי עניין משותפים - הוא די משעמם אותי. העניין היחיד שלו בחיים חוץ מעבודה זה טלוויזיה ומפגשים עם משפחה וחברים. אני מצדי מנסה לצור שיחות שקשורות לניהול הבית, הילדים וכד' אך במאמץ רב מצליחה לנהל איתו שיחות כאלה והכל בדר"כ נופל עליי.
הוא חם מזג, מתרגז על כל דבר קטן וצועק עליי ועל הילדים. אני מנסה לדבר איתו שוב ושוב שיתייחס אלינו יותר יפה וזה לא עוזר. הוא טוען שזה בגלל שאני "מטריפה" אותו ומפיל את האשמה עליי. לא מוכן לשמוע בכלל שמשהו שהוא עושה לא בסדר וכשהילדים מתלוננים הוא צועק שהם מתמרנים אותי כי אני הטיפשה בינינו והוא צודק ולא עשה שום דבר לא בסדר.
הוא נוהג ברשלנות בכל דבר שאני תוהה כל הזמן איך הוא מצליח לעבוד בכלל ועוד לנהל חברה גדולה כמו שהוא מנהל עם כזאת רשלנות. השבת למשל, הוא לא הטעין אתמול את הטל' שלו והא כבה ועכשיו הוא לא מוצא אותו. ז"א מאתמול בערב כבר שהוא לא מוצא. בבוקר הוא חיפש ומרוב עצבים הוא טען שיש לו מיגרנה שאני אלך עם הילדים לבד לגן שעשועים. (זאת ממש לא פעם ראשונה שאני מרגישה חד הורית גם בשבתות). הוא עדיין לא מצא אותו ועכשיו הוא צופה בטלוויזיה כבר שעתיים כאילו אין מחר ואין לו חברה לנהל (הוא לא יכול לעשות זאת בלי הפלאפון).
הייתי עוזרת לו לחפש אם לא הייתי מרגישה מותשת פיזית ונפשית מטיפול ב-3 ילדים קטנים שרובו נופל עליי וגם ניהול הבית והכל שאני מרגישה שאין לי שותף אלא רק ילד קטן, עצבני ומתוסכל שכל היום מאבד ושוכח דברים וגם כשאני מנסה לעזור לו להתארגן הוא לא מקשיב לי ולא מיישם כלום אלא חי לו בענן של ריחוף תמידי שמה שחשוב בו בעיקר זה הטלוויזיה והמשחקים בפלאפון.
אני ממש אשמח לעזרה. אנחנו נחזור בקרוב שוב לטיפול זוגי אבל אשמח לעצות עד אז.
תודה
היי לכולם,
אני אנסה להתמקד ולתמצת למרות שקשה אבל ממש אשמח לעצות כדי להתמודד עם התסכול העצום והמתמשך שאני חווה בזוגיות.
אני נשואה 9 שנים+3 ילדים. בעלי אדם טוב והגון אך נורא קשה לי לחיות איתו.
מכמה סיבות.
אין לנו כמעט תחומי עניין משותפים - הוא די משעמם אותי. העניין היחיד שלו בחיים חוץ מעבודה זה טלוויזיה ומפגשים עם משפחה וחברים. אני מצדי מנסה לצור שיחות שקשורות לניהול הבית, הילדים וכד' אך במאמץ רב מצליחה לנהל איתו שיחות כאלה והכל בדר"כ נופל עליי.
הוא חם מזג, מתרגז על כל דבר קטן וצועק עליי ועל הילדים. אני מנסה לדבר איתו שוב ושוב שיתייחס אלינו יותר יפה וזה לא עוזר. הוא טוען שזה בגלל שאני "מטריפה" אותו ומפיל את האשמה עליי. לא מוכן לשמוע בכלל שמשהו שהוא עושה לא בסדר וכשהילדים מתלוננים הוא צועק שהם מתמרנים אותי כי אני הטיפשה בינינו והוא צודק ולא עשה שום דבר לא בסדר.
הוא נוהג ברשלנות בכל דבר שאני תוהה כל הזמן איך הוא מצליח לעבוד בכלל ועוד לנהל חברה גדולה כמו שהוא מנהל עם כזאת רשלנות. השבת למשל, הוא לא הטעין אתמול את הטל' שלו והא כבה ועכשיו הוא לא מוצא אותו. ז"א מאתמול בערב כבר שהוא לא מוצא. בבוקר הוא חיפש ומרוב עצבים הוא טען שיש לו מיגרנה שאני אלך עם הילדים לבד לגן שעשועים. (זאת ממש לא פעם ראשונה שאני מרגישה חד הורית גם בשבתות). הוא עדיין לא מצא אותו ועכשיו הוא צופה בטלוויזיה כבר שעתיים כאילו אין מחר ואין לו חברה לנהל (הוא לא יכול לעשות זאת בלי הפלאפון).
הייתי עוזרת לו לחפש אם לא הייתי מרגישה מותשת פיזית ונפשית מטיפול ב-3 ילדים קטנים שרובו נופל עליי וגם ניהול הבית והכל שאני מרגישה שאין לי שותף אלא רק ילד קטן, עצבני ומתוסכל שכל היום מאבד ושוכח דברים וגם כשאני מנסה לעזור לו להתארגן הוא לא מקשיב לי ולא מיישם כלום אלא חי לו בענן של ריחוף תמידי שמה שחשוב בו בעיקר זה הטלוויזיה והמשחקים בפלאפון.
אני ממש אשמח לעזרה. אנחנו נחזור בקרוב שוב לטיפול זוגי אבל אשמח לעצות עד אז.
תודה
