נוצצים

נוצצים

כשנשימתו שבה אליו - הוא רואה את סימני תשוקתו זוהרים כפנינים על גופה.
הוא רוכן אליה ונושק למצחה, ומבחין בגבישי בדולח קטנים נוצצים על ריסיה.
לפעמים הוא לא מצליח לזהות האם אלו אבני-חן מנברשת גדולה וזוהרת,
או שמא אלו רסיסיו של גביע שהתנפץ בגלל תו אחד גבוה מדי, או מכל סיבה אחרת.

כשהיא פוקחת את עיניה ומביטה לעיניו, הוא יודע שזאת נברשת, הפעם.
הוא אוסף אותה אליו בחיבוק, והיא עוטפת אותו בזרועותיה בחוזקה.
הם רוצים להישאר כך, אחוזים זה בזו, לנצח,
או, לפחות, עד שיירד הלילה, והם ינועו ויתלו כוכבים בשמיים.
 

A לוןA

New member
פעם קראתי סיפור

על מישהו שמכר את נישמתו לשטן עבור שעון שיכל לעצור את הזמן בכל רגע. בסופו של דבר הוא כל כך חיפש את הרגע המושלם, כל כך רצה להשיג עוד קצת לפני שהוא עוצר את הזמן- שהזמן חלף, והוא כבר היה חולה וזקן מכדי למתוח את הקפיץ של השעון.
&nbsp
ואני תמיד חשבתי על הרגע הזה, של האחרי, בתור הרגע המושלם של עצירת הזמן.
 
לגמרי


סיפור יפה.
 

ordol

New member
מקסים

מזכיר לי קצת את סיפור היפייפיה הנרדמת
 
למעלה