הספר של דוד גרוסמן - ההליכה
המקום של המתים הוא כנראה גם הלא-נודע אך גם הידוע. קראתי לעת עתה רק את ההתחלה.
הסיפור נפרש על רקע של עיר קטנה "ארכיטיפית", ישנו ההסטוריון של העיר, ישנו הסנדלר
של העיר, וכדומה.
האב השכול קם מן השולחן ואומר לאשתו שהוא חייב לצאת ללכת ל- שם.
אשתו מנסה להניא אותו מן המחשבה הזאת.
תוך כדי כך הם מספרים זה לזו את חמש השנים של החיים ללא בנם, אחרי שאבד בנם.
הם מספרים מה זאת אומרת להמשיך לחיות, האם אלה חיים, וכו'.
עוד לא התקדמתי מעבר ליציאתו של האב מן הבית.
ייתכן שהסיפור מתפתח לכך שהאב ההולך אל "שם", אל מקום המתים, סוחף בעקבותיו
עוד אנשים שאיבדו את היקרים מכל. אולי הוא מין "המחלל מהמלין" שלוקח את הילדים אחריו?
בררר...
