משה רבינו
משה רבינו המנהיג הדגול של עם ישראל לאורך כל ההסטוריה שלו הוציא אותנו ממצרים עלה להר סיני הוריד לוחות ראשונים שבר אותם בכעסו אלה שוב להר והביא לוחות שניים כתוב במדרש שלוחות ראשונים התנפצו כל האותיות בלוחות פרחו באויר ועד היום אנו לומדים תורה וכל אחד אוסף את האותיות בלמדו גמ' תלמוד תורה וכן גם תהילים הנביא היחיד שדיבר אל ה' פנים מול פנים הביא אותנו לא"י ישראל אך לא היתה לו הזכות להכנס לארץ מכיוון שהיה לו חטא אחד והוא שה' יתברך ביקש ממנו לדבר אל הסלע והוא היכה בסלע רואים מכאן שעם צדיקים ה' יתברך מדקד כחוט השערה שהרי בשביל דבר כזה נענש בחטא כזה גדול כתוב "ואתחנן בעת ההיא לאמור" הוא יתחנן לה' יתברך שיכניס אותו לארץ בכל פעם היתה לו בקשה אחרת עד שה' יתברך אמר לו רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה.כתוב שאם היה מתפלל עוד תפילה היה נכנס. מקום קבורתו של משה לא נודע והמדרש אומר על כך בשביל שאם היו יודעים מקום קבורתו היו באים אליו בצרה והיו נענים במקום כי ה' שומע את תפילתו.ממשה עד משה לא קם נביא כמו משה רבינו עליו השלום זכותו יגן עלינו אמן ואמן תדליקו נר לכבוד משה רבינו ותבקשו בקשה ה' יתמלא ברחמים על עם ישראל ויגאל אותנו וישלח לנו את משה רבינו שיגאלנו גאולה שלמה אמן ואמןאני מצרפת מה שכתבתי לפני כמה זמן על י"ג מידות הרחמים למי שלא קראעדיין צריך ביאור, מה הועילה התפילה, כיון שעם ישראל לא היו בדרגת גן עדן הראויה לקבלת התורה, ועל ידי תפילה זו לא חזרו למדרגת גן עדן; אם כן איך שייך שיקבלו את התורה, ואפילו אחר התפילה ומחילת החטא? אך עוד הקדמה אחת קדמה למתן לוחות השניים, והיא שלימד הקב"ה למשה ענין י"ג המידות הרחמים. והנה צריך להבין למה דוקא לאחר חטא העגל בקש משה רע"ה את הגדולה שבבקשותיו "הראני נא את כבודך" – בקשה כה נשגבה שעליה אמר לו הקב"ה:"לא תוכל לראות את פני וגו'"; למה התפלל על זה, אפילו עוד קודם הרצוי הגמור, קודם שניתנו לוחות שניים?אולם כבר הזכרנו לעיל את הגילוי הגדול של חסדו ית' על בעל-התשובה; וכיון שראה משה רע"ה כי הועילה תשובת ישראל ותפילותיו של עצמו ונתכפר החטא על כל פנים במקצת, למד עוד יותר את עוצם חסדיו ית', וגדלה דבקותו בו ית' עוד למעלה למעלה. על כן חשב שיוכל לעלות עוד אל שלמות ההכרה והדבקות, והתפלל על זה. והשיבו הקב"ה לא תוכל וגו' כי לא יראני האדם וחי", אבל "וראית את אחורי"-"הראה לו קשר של תפילין", שהוא ענין אהבת הקב"ה לישראל בתפיליו של הקב"ה כתוב: מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ." – זה היה יכול משה ע"ה וזוהי בחינת השגת י"ג מידות הרחמים: שלמות הכרת רחמיו וחסדיו יתברך לעמו והזכרת י"ג מדות היא בחינת תפילה עליונה מאוד: עיין רשי "למדך סדר בקשת רחמים וכו'". וענין תפילה זו היא השאיפה הפנימית ביותר לגילוי שלמות חסדו ית'- שכל מדותיו הם אך רחמים גדולים (שלמות ואחדות היינו הך כידוע) ותפילתו היא לזכות להכרת גילוי חסדו בלי תכלית וגבול. ועל זה אמר הקב"ה למשה רע"ה שהוא ראוי לכך, כי משה רע"ה כל עצם פנימיותו היתה שאיפה לגילויו ולדבקות שלמה בו.ומפורש בתורה שיחד עם קבלת לוחות שניים נתגלו למשה רע"ה י"ג המדות "ויפסול שני לוחות וגו' ויקח בידו שני לוחות אבנים וירד ה' בענן וגו' ויקרא ה' ה' וגו'", ויש לדייק מזה שקבלת לוחות שניים היתה בבחינת גילוי י"ג מידות הרחמים. והיינו שנתחדשה אז בחינה חדשה בענין קבלת התורה, שתאפשר קבלת התורה אפילו למטה ממדרגת גן עדן, והקב"ה השלים תשובתם באופן אחר לגמרי מגדר קבלת התורה שלפני חטא העגל האדם הראשון קודם החטא, וישראל קודם חטא העגל, היו ראויים לקבל התורה בפנימיותה, שלבם יהיה דבוק לפנמיות התורה. אבל אחר חטא העגל נתחדשה בחינה חדשה של קבלת התורה – קבלתה מבחינת חיצוניותה של התורה, על ידי עשיית מעשה המצוות באופן חיצוני "אפילו שלא לשמה"; והאדם יעמול בעבודתו ית' כדי להכניסה אל הפנים "שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה". במצב זה, אף על פי שאין הלב עדיין דבוק לתורה, יכול לקבלה ואחר כך להשיבה ללב, כמו שכתוב "וידעת היום והשיבות אל לבבך וגו'".זו היא הבחינה החדשה אשר הורידה משה רע"ה בתפלותיו ובדבקותו, שפתח פתח חדש, שנוכל להתחיל עבודתנו מבחוץ, ומזה לבוא לפנים. אז הוריד הקב"ה את החידוש הגדול הזה: מתוך שלא לשמה –היינו במדרגה ששולטות בה המדות, בחינה "מחוץ לגן עדן"-בא לשמה.