נוסטלגיה

אישה50

New member
נוסטלגיה

אין לי נטייה להתרפק על נוסטלגיה במובן של אירועים, תקופה, היסטוריה לעומת זאת, החושים (מעצמם) נוטים לעיתים לריגושים כמעט בלתי נשלטים: השמיעה – רגישה במיוחד למוסיקה נושנה (פלייטרס וכאלה) הריח והראיה חוברים יחד ומרוננים לי את הנשמה בכל פעם שאני חולפת בסביבת פרדסים עם ריח הדרים וכל אלה מתגמדים כשהחושים מופעלים מול שמים מאדימים על חוף ים וגלים אבל נדמה לי, שכל אלה מתעוררים ו/או מתחזקים כשהפרטנרים שלצידי מתאימים ……
 

magy

New member
תנאי בל יעבור, אישה....

בלי פרטנר מתאים, זה כמעט הולך לאיבוד...... כמעט.... זו חוויה שחייבים לחלוק בשניים כמו עוד דברים......שטובים רק בשניים....... נכון???????.
 
הפעם חלוקות דיעותנו-מגי

נוסטלגיה, היא המבט הזה לעבר,הגעגוע למשהו שחלף ולא ישוב כנראה. כל מיני דברים יכולים להבעיר את דלקת קרום הזיכרון החל ממוסיקה ישנה ותמונות עתיקות, מכונית טרנטה, וריח של דשא קצוץ. לכל אחד הנוסטלגיה שלו, והנקודות שאצלו מדליקות את המנורה של הפריז´דר. דווקא נוסטלגיה,אפשר להתרפק ב"לבד" כי לכל אחד תבנית נוף מולדתו משל עצמו. ורק חלק ניתן לשותפות צבורית. אז בניגוד להרבה דברים שרצוי וחובה ומומלץ בשניים נוסטלגיה אפשר גם לבד. לדעתי.
 

magy

New member
הו .......לא......

התכוונתי רק לנוף , שקיעה, זריחה ומוסיקה........שרצוי לחלוק בשניים לא נוסטלגיה........ אישה סיימה את תגובתה במשפט.........שבשניים, זה מעצים לה את החוויה..... וכוונתי רק................................למעשים שמיועדים בעיקר לשניים אני זוכרת שקיעות.....ואף פעם לא אשכח.......כשעמד על ידי.......מישהו שראה ביחד איתי............או שאני סתם רומנטית....... שקיעות שראיתי לבד.......היו פחות שקיעתיות.........
 

עיניים

New member
נוסטלגיה היא הוואי

ה"בננה" בשיער, נעלי ה"בלרינה", בן-לוקח-בת, הגן הציבורי וקירות המגן במסדרונות בית הספר, ה"סטנסלים" עם החורים ומכונת השיכפול עם הידית, הפתיליה, ועששית הנפט ששימשה תדיר בהפסקות החשמל הרבות, ההתעמלות במסדר הבוקר, לחזור הביתה כשאמא או סבתא מחכות בבית, (מה זה ילדי מפתח?) זה שבילי העפר בין עצי התפוזים שהפכו לכבישים, והפרדסים שהפכו לבניינים גבוהים,,,, כל אלו, בנוסף למה שהזכרת, אשה, עושים את הנוסטלגיה.
 

אישה50

New member
עיניים, אכן כל אלו קרויים

נוסטלגיה....כי הם דברים שמעוררים געגועים לזמנים אחרים ולי, כאמור, אין נטיה כזו אצלי, הדברים הללו מקסימום מעוררים חיוכים......
 
ילדי מפתח?

גם אצלכם היה אחד בכיתה שתמיד היה לו מפתח מסוג אחר, כזה נָבּוב NABOB?!
 

עיניים

New member
לא

אצלינו לא נעלו דלתות,,,, אבל תמיד היה אחד בכיתה שהיתה לו ממחטה מחוברת לחולצה עם סיכת ביטחון,,,,
 
למעלה