נוסטלגיה

[אשד4]

נוסטלגיה

משתפת אתכם בהתרגשות שהיתה לי היום... הודיעו לבן שהוא צריך לנסוע לבסיס נח"ל מסויים. על פי תיאורו הבנתי שכנראה הוא נוסע לבסיס בו אני שרתתי למספר שבועות לפני הרבה הרבה שנים. ואכן כן... סיפרתי לו שכנחלאיות ירדנו מההאחזות (מבוא שילה) לתורנות מרכזיה. אמרתי לו שיחפש במוזיאון שם קיר שאליו מכניסים "בננות" כדי להגיע לטלפון של המג"ד ועוזריו... הוא עוד מחפש... אז נסגר עוד מעגל. "מי בולע דרכים לאורכן... נח"ל נח"ל היכון, עוד שוחז להבו האויב במבוא..." אשד

 

[סמדר בנ]

גם אני זוכרת

את המרכזיות האלו. הייתי קצינה בגדוד קשר בקסטינה והיו לי חיילות מרכזניות (מקצוע שנעלם מהצבא?). בשביל ההזדהות למדתי לתפעל את המרכזיה. כל פעם שאני עוברת ליד השער של הבסיס אני מסתכלת פנימה - עברו למעלה מ-25 שנה וזה נראה אותו דבר...

 

[האילתית 2]

בנינו האחראים לנוסטלגיה....

בני העומד בפני קורס מכ"ים מתייעץ עם אמא שלו על ימיה בקורס מכ"יות בבה"ד 12 .זוכרים את הבסיס בנות? זה היה הבסיס בו אכלתי חצץ שנתיים. ואיך אפשר לשכוח אם הסרט בנות משודר חדשות לבקרים. ואוו ,זה היה במאה הקודמת........

 

[סמדר בנ]

בטח זוכרים

טירונות, קורס מש"קיות, קורס קצינות... מכיון שלא ממש שרתתי שם אז אני דוקא חיבבתי את הבסיס

 

[י רדן]

זוכרים, זוכרים... בה"ד 12

למי אין את התמונות.. מאז.. היה מגיע צלם ומצלם אותנו ליד העץ.. חחח ובפוזות שונות... חחח

 

[mikmik 1האחת]

איזו נוסטלגיה, ואיזה תמונות ../images/Emo6.gif

היה כייף בבה"ד 12. גמני הייתי בהילטונים.

 

[mikmik 1האחת]

גם שאר השירות היה ממש כייף

לפני כמה שנים עשו לנו פגישת מחזור (מודיעין), היה מאד מרגש, הכינו הופעה, ארוחת ערב אבל הכי כייף המפגש עם כל החבר'ה, והכי מרגיז אבל בצדק, הורידו לנו את הסיווג הבטחוני ולא נתנו לנו להכנס כמעט לאף מחלקה. ועוד עשיתי מילואים עד גיל 24, חודש ימים בשנה והייתי מחכה לזה בכליון עיניים. היו מתקשרים אלינו הביתה לפני ההגעה שנגיש סידור עבודה (משמרות), נ-ו-ס-ט-ל-ג-י-ה מתוקה

ותודה על השירשור הזה

 

[א ת י 10]

גם אני שירתתי במילואים עד לנשואי

כך היה במלחמת יום הכיפורים. גוייסתי עוד באותו היום ושירתתי למעלה ממאה ימים, במפקדת חיל האויר. כל שירות מילואים שלי היה יחיד ומיוחד. ממש הצטערתי לקבל את תעודת הפטור - כשהודעתי על נשואי.

 

[סמדר בנ]

ואני במילואים

עסקתי במיון בנות לקורס קצינות - זה היה נסיוני כי עד אז פשוט אם היו לך נתונים, הגיע זימון ואם המפקד היה ממליץ אז היית בפנים. המיונים שהעברנו כללו מחזורים של יומיים בבה"ד 12 בהם הבנות עוברות כל מיני ראיונות, דינמיקות קבוצתיות טפעילויות שונות. זה היה נחמד עד שהצבא החליט שאני זקנה ובגיל 23 המופלג קיבלתי פטור "מחמת גיל"

 

[אמשל מילואימניק טחון]

מי לא זוכרת? בזמני לא היו הילטונים

אני עשיתי טירונות באוהבלים בבה"ד 12. נשבעת. כשבאתי לבקר את הבת שלי, לפני כמה שנים, כמעט לא זכרתי כלום, חוץ ממגרש המסדרים והיציע המפורסם, שמשם צפו בי, בדמעות שליש, הורי - ניצולי השואה והחבר שלי - צועדת ומבצעת ת"ס בגאווה גדולה.

 

[האילתית 2]

את מזכירה לי נשכחות.

 

[סמדר בנ]

אוהלים?

את זה אני לא זוכרת. כשאני התגייסתי היו צריפים (מימי הבריטים - למחלקה שלמה) וגם הילטונים. אם מדברים על נוסטלגיה אז גם אמא שלי שרתה בצריפין בתור מכ"ית תקופה מסוימת עוד כשהיתה בצבא הבריטי (קראו לבסיס סרפנד).

 

[mikmik 1האחת]

נכון ../images/Emo13.gifהורי שניהם שרתו שם

 

[א ת י 10]

טוב, לא צריך להסחף על הצבא הבריטי

כן. בזמני היו הצריפים הבריטיים, שהספיקו למחלקה שלמה. בנוסף הוקמו גם אוהלים, כדי לקלוט מחזורים גדולים במיוחד של טירוניות. מחזור גדול כזה בדיוק, היה המחזור שלי - יולי 1967. לאחר מלחמת ששת הימים ו-10 ימים לאחר בחינת הבגרות האחרונה שלי (ביולוגיה). טיורונות שהוקדמה מאד וגם קוצרה. כולנו נשלחנו לקורסים די בנאליים ונשלחנו חיש מהר ליחידות ובסיסים חדשים שהוקמו לאחר המלחמה הזאת. אני זוכרת שירות מעניין ומרתק, אם כי במבט לאחור - די הזוי....נשלחתי למפקדת כוחות צה"ל בגדמ"ע (גדה מערבית), מה שלימים הפך ל-"מפקדת כוחות צה"ל ביהודה והשומרון" ועוד יותר מאוחר ל-"מינהל האזרחי באיו"ש". בתקופתי, שכנה המפקדה במה שמשמש היום בנין משרד המשפטים ברח' צלאח א דין בירושלים המזרחית, ואילו המגורים היו בתחילה במלון ריץ ואח"כ במלון אמבסדור. פאר בלתי נתפס. שלוש בנות בחדר. מיטה שהתגעגעתי אליה ביציאות הביתה. באר ולובי שהפכו ל-קנטינת שק"ם ופסנתר כנף שעמד בלובי, שעליו ניגנו כל אלה שההורים השקיעו בהם בלימודי מוזיקה. הסתובבנו חופשי בכל המקומות, נחשפנו למוצרים שלא יובאו ארצה בגלל הרחם הערבי. באותה עת הסתכלו עלינו בכל מקום כעל בני אלים. משהו לא אמיתי בכלל. גם האנשים שבמחיצתם שירתתי, היום שונים לחלוטין. רובם היו אזרחים שהושאלו ממקומות שונים (משרדי ממשלה, הנהלות הבנקים), כדי ליצור מעין גרעין של "ממשלה" שתכסה את התחומים האזרחיים שהיו רוב טיפולנו. זו היתה שעתו הגדולה של משה דיין, שר הבטחון והוגה שיטת "הגשרים הפתוחים" ומינימום התערבות בחיי המקומיים. אכן, ימים אחרים, קשים והזויים...

 

[mikmik 1האחת]

מעניין ../images/Emo45.gif

 

[סמדר בנ]

עכשיו ברור סיפור האוהלים

זה פשוט כמה שנים קודם - עד שאני הגעתי כבר היו ההילטונים על כנם.

 

[מקטובי]

נסוטלגיה

אז הבן שלך סגר לך מעגל איזה כיף....

 

[י רדן]

נזכרת.. בשרות הצבאי..בערגה......

שרתתי כמשקית ת"ש באחד מבסיסי חיל האויר, זוכרת זאת כאחת התקופות היפות.. וגם אני עד היום שיוצא לי לעבור בסמוך לאותו בסיס, אני מביטה פנימה ונזכרת באותם ימים....

 

[מקטובי]

חיל אויר

גם אני שרתתי בחיל האויר ומאוד אהבתי את שרותי הצבאי ומרגישה כמוך מאחר ועד היום יש לי חברים בבסיס

 

[י רדן]

אשד באמת מרגש... סגירת מעגל../images/Emo24.gif