נוסטלגיה

נוסטלגיה

עומדת בוהה,לא מבינה במקום תוגה נכנסה אהבה חוששת מאוד,לא רוצה לטעות רוצה צעד צעד לקראתך לצעוד. אדי הערפל עדינו היחידים מה קרה שם בין זוג אוהבים. הריח של אפטר נמהל בקרם גוף אתה עבורי כמו צמח הרדוף. אוהבת הריח,סוגדת לאיש הזמן חלף בלי להרגיש החיוך עלה על שפתותי רגע בו נספגו דמעותי
 
זוכר ימים חורפיים

אך לפני שנה ברקים ורעמים ידיים קפואות עת הפשירו כמו השלג למגע ידיים רותחות ערפל בחוץ אדי זימה בפנים נוסטלגיה.
 
אדי זימה? למה לא מספרים לי

שום דבר? ואם עוסקים בשאלת האתמול(נוסטלגיה) עוד משהו.... כסומא במדבר. עדיין נמצאת בתוך הואדיות מנסה לצאת מתוך המצולות מתמודדת, נאבקת,בתוך מערבלות הושט לי יד-חלצני ממצולות. הקליפות אט,אט מוסרות אל ניבחי הנשמה הן חודרות. ממשיכה לסלול דרכי במדבר ה- צחיח עדיין נאבקת מול הסלע ה- קשיח. אחוז בהווה, העבר נגמר לא יודעת...מה יהיה כאן מחר. נצל את היום, העבר נגמר נשאיר מאחור, שאלת המחר!
 
כבר שכחת ?

נו,מה כבר אפשר לדרוש מאישה שגם תזכור ? ושנו רבנן: נשים דעתן קלה וגברים,שמיעתם כבדה.
 
מה כבר ביקשתי?

צודק קקטוס או אפשר לסמוך על האישה אבל אי אפשר לסמוך גם על הגבר בעצמך אמרת שמיעתם כבדה
מה כבר ביקשתי? לא ביקשתי ממך תכשיטים- לא גלימה או אדרת. לא ביקשתי ממך מטבעות- או תמונות למזכרת. רק ביקשתי ממך להיות האחת- ולא עוד אחת! ביקשתי אותך בתוכי להטביע להגיע איתך למחוזות אחרים. ביקשתי ממך אהבתך להביע ביקשתי להיות האחת! עדינה-ו
 
למעלה