נוסטלגיה אחרת
מכירים את השירים האלה שפשוט וווווווש! מחזירים אותך לזמן אחר? זה קרה לי לפני שניה. מפחיד. מה שקרה זה שאח שלי הוריד מהאינטרנט איזו תוכנת שירים שקוראים לה פאקמן (כמו המשחק). ואיך שלחצתי על הPLAY זה היכה בי. שיר 226.באנגלית קוראים לזה descent freespace 2 של נירוונה, אבל בתור מישהי שמבינה ברוק בערך כמו בפילים לבנים מהתקופה הפרהיסטורית תמיד קראתי לו ``Rape Me``. והשיר הזה שיגר אותי ישירות לחנוכה 2000, סיני, חבורה של בערך 8 מיקים וציקים (נשבעת לכם, לכולם קראו משהו-קי), מנגנים את השיר נון סטופ בגיטרה המשופשפת שלהם (אם לשפוט לפי הרפרטואר שלהם, הם הכירו רק את השיר הזה ואת i`m so happy). שתי ידידות שלי, מנסות להיראות מנוסות כשאנחנו מעשנות את הסיגריה ההום-מייד הראשונה בחיים שלנו (מריחואנה, גראס, אנא עארף מה שהם הכניסו לשם). ואני, מנסה בכל הכוח להיכנס לסוטול, ומצליחה לחשוב רק על מנורת ג`יני אחת שקניתי בדהאב באותו יום, ואיך הג`יני מרגיש כשאחד המיקים מנסה לעשן אותו החוצה. הם עזבו יום אחר כך, השאירו אותנו, שלוש שביעיסטיות בסיני העוינת, עם 6 שקיות קמח וכאב ראש איום. חברה שלי פגשה אחד מהם לפני חודשיים. היא שאלה אם אני רוצה את הכתובת שלו (איפושהו בירושלים) ואמרתי שלא. ורק השיר הזה, שלא שמעתי מאז אף פעם, פשוט עושה לי משהו. אולי זה פשוט שיר ממש ממש טוב. דום
מכירים את השירים האלה שפשוט וווווווש! מחזירים אותך לזמן אחר? זה קרה לי לפני שניה. מפחיד. מה שקרה זה שאח שלי הוריד מהאינטרנט איזו תוכנת שירים שקוראים לה פאקמן (כמו המשחק). ואיך שלחצתי על הPLAY זה היכה בי. שיר 226.באנגלית קוראים לזה descent freespace 2 של נירוונה, אבל בתור מישהי שמבינה ברוק בערך כמו בפילים לבנים מהתקופה הפרהיסטורית תמיד קראתי לו ``Rape Me``. והשיר הזה שיגר אותי ישירות לחנוכה 2000, סיני, חבורה של בערך 8 מיקים וציקים (נשבעת לכם, לכולם קראו משהו-קי), מנגנים את השיר נון סטופ בגיטרה המשופשפת שלהם (אם לשפוט לפי הרפרטואר שלהם, הם הכירו רק את השיר הזה ואת i`m so happy). שתי ידידות שלי, מנסות להיראות מנוסות כשאנחנו מעשנות את הסיגריה ההום-מייד הראשונה בחיים שלנו (מריחואנה, גראס, אנא עארף מה שהם הכניסו לשם). ואני, מנסה בכל הכוח להיכנס לסוטול, ומצליחה לחשוב רק על מנורת ג`יני אחת שקניתי בדהאב באותו יום, ואיך הג`יני מרגיש כשאחד המיקים מנסה לעשן אותו החוצה. הם עזבו יום אחר כך, השאירו אותנו, שלוש שביעיסטיות בסיני העוינת, עם 6 שקיות קמח וכאב ראש איום. חברה שלי פגשה אחד מהם לפני חודשיים. היא שאלה אם אני רוצה את הכתובת שלו (איפושהו בירושלים) ואמרתי שלא. ורק השיר הזה, שלא שמעתי מאז אף פעם, פשוט עושה לי משהו. אולי זה פשוט שיר ממש ממש טוב. דום
