נוגדנים

בבוצי

New member
נוגדנים

מישהי שמעה על המושג נוגדנים? בדם או בזרע? הייתי אצל רופא פרטי, שעשה לי PCT ולא מצא בריר שלי סימני זרע, הוא טוען שמדובר בנוגדנים לאחד משנינו. או בדם שלי או בריר או בזרע של בעלי. הרופא שלי, טוען שכל ענין הנוגדנים כבר פג תוקפו והיום הרפואה לא מתיחסת לכך וגם אם יש, IUI אמור לתת מענה לכך . מה דעתכן?
 

נועה 35

New member
../images/Emo105.gif מקפיצה

אני יודעת שיש דבר כזה נוגדנים בדם ובזרע ואני יודעת שהם יכולים לגרום לבעיות, הן בהשגת הריון והן בשמירתו. מעבר לזה אני לא יודעת הרבה ולכן מקפיצה בכדי שבנות שיודעות יותר ממני יוכלו לענות לך.
 

orname

New member
מצאתי את ההגדרה הזו

נוגדנים לתאי זרע: הנוגדנים הם חלבונים המיוצרים על ידי המערכת החיסונית של הגוף. הם נצמדים לחומרים זרים ומאותתים לתאי מערכת החיסון להתקיף ולהשמיד את הגוף הזר שפלש. כיוון שהן גברים והן נשים נחשפים לתאי זרע בשלב מאוחר יחסית בחייהם, תאי הזרע זרים הן למערכת הפיזיולוגית של הגבר והן לזו של האשה, ובמקרים מסוימים נמצאים נוגדנים לזרע בריר צוואר הרחם של האשה או בזרמה של הגבר. תסתכלי בקישור המצ"ב (בעיות מרכזיות אצל גברים) יש שם גם צת על דרכי טיפול מקובלות
 

בבוצי

New member
אחרי שבוע והמתח בשיאו...

אני אחרי שבוע מהכוריגון וההזרעה (יום ראשון כוריגון,יום שני הזרעה) היום עשיתי בדיקות דם של - E2=2819, P=73.9 , הרופא שלי טוען,שאני לא צריכה תוספת של פרוגסטרון(כדורי אסטרופם לתמיכה). האם לא לוקחים את זה באופן קבוע אחרי טיפול של זריקות מנוגון וIUI? הוא אמר לי לעשות בדיקה של בטא ביום ראשון יחד עם ההורמונים, האם לא כדאי לחכות למכשפה ואם היא לא תגיע כמה ימים לבדוק?לא חבל על הדקירה ביד,גם ככה מצב הורידים שלי בכי רע, הרגשה שלי מאד פסימית, מקווה שלא אחטוף התמוטטות עצבים בשבוע הקרוב מרוב צפייה לבטא. איך אתן מעבירות שבוע של צפייה בלי להשתגע יותר מידי, ובלי לשגע את כול הסובבים אתכם?
 

נרי כ

New member
אופטימיות מוכללת

אני מנסה לומר לעצמי שזה לא משנה אם אני אהיה בהריון החודש או בחודש הבא. אני חותמת עכשיו גם על עוד חודשיים. וככה, פחות קריטי לי כל חודש בחודשו. אם כי ברור שאני מתחרפנת לחלוטין ביומיומיים שלפני המחזור. לי בכלל יש בעיה אחרת. אני כבר שבעת אכזבות, כך שקצת הפסקתי לקוות. לא שאני לא מתאכזבת, אבל כל התקוות שלי מתרכזות בטיפול הבא, ולא בהריון. בשמות של תינוקות, נגיד, הפסקתי להתעסק מאז האיקקלומין.
 

בבוצי

New member
תגובה לנרי

עד עכשיו זו היתה גם הגישה שלי, תמיד מצאתי לי סיבה ,שאם זה לא יהיה החודש לא נורא ,כי עדיף חודש הבא מכוון ש... וכך התנחמתי אחרי כול האכזבות הרבות, אבל הטיפול הזה הוא טיפול שונה , קודם כול נמאס לי, (את זה כולם אומרים). אבל הפעם באמת נמאס לי ואין לי יותר כוחות. וחוץ מזה אם הטיפול הזה לא מצליח ,פני מועדות לIVF. ואין לי מושג מהיכן אני אשאב את הכוחות, מה גם שבית חולים הכי קרוב לבית הוא במרחק של שעה וחצי נסיעה (לא כולל פקקים) ואני שונאת נסיעות. יתכן ואני נשמעת מאד קוטרית ,כי יש כאן נשים ,שעוברות הרבה יותר ממני, ולא נשברות, אבל סף הסבל שלי הגיע ואני לא מסוגלת לסבול יותר, בזמן האחרון אני מאד עצבנית, וצועקת על כל מי שנמצא לידי,(דבר שלא אופיני לי בכלל, כי אני מאד מאופקת וגם כשקשה לי, חוץ מבעלי ,אף אחד לא יודע מכך)הטיפולים נותנים את אותותיהם ואני חוששת שהסביבה מתחילה להרגיש שמשהו עובר עלי,ולרחם עלי, בעלי טוען, שכל מי שמרחם עלינו צריך לרחם עליו בחזרה, כי כנראה החיים שלו מאד משעממים, שהוא מתחיל לחטט בחיים של אנשים אחרים. בכל אופן לסיכום- כל הנושא הזה מאד קשה לי ,כולם סביבי בהריון, משפחה חברות ואני עדין לא.
 

נרי כ

New member
הכל עובר עליי...

צר לי אם נשמעתי שאננה. זה כמובן תלוי ביום שבו תופסים אותי. גם אני במתח אדיר בחודש האחרון לטיפול מסוים ולפני עליית המדרגה. אני מרגישה שעוד פתרון אזל לו, ושאני מחסלת אותם אחד אחרי השני, ומה יישאר לי בסוף. בחודש שלפני הזריקות בכיתי בכי מר וארוך איזה שלוש פעמים בשבוע.וכמובן שעכשיו עוד שתי חברות טובות שלי בהריון (טפו טפו, רק בריאות לכולן). אף אחד לא מרחם עלינו. אולי יש אנשים שמגלים כלפינו חמלה וזה דווקא נעים לפעמים. אני לפעמים מרחמת על עצמי, ואז אני חושבת שאולי אחרים גם מרחמים עליי. אבל דווקא כולם די מבהירים לי שאני לא כל כך מיוחדת, ושכולם מכירים המון אנשים בטיפולים, וגם לי אומרים שיש כאלה שעברו כל כך הרבה. וגם זה, אגב, מעצבן, כי אם כבר לסבול ולהיות בטיפולים, לפחות להיות מיוחדת. עזבי את המיתוסים על אלה שעוברות הרבה יותר ולא נשברות. כולן נשברות מדי פעם, כי אין ברירה אחרת, ואחרי כמה זמן אוספים כוחות - מעצמך, מבעלך, מחברות, מהעובדה שאנחנו בריאות ורק עובדות מאוד קשה כדי להשיג משהו שאנחנו מאוד רוצות. גם בזמנים קשים אני מנסה להאמין שיהיה בסדר, וזה רק עניין של זמן ושל מה שנעבור עד שמשאלתנו תתגשם. ואם זה רק זמן וכוח סבל - זה קטן עלינו. הייתי רוצה לקוות שזה קצת עוזר, כי לפעמים אני בבור כזה שקשה לי להתנחם מדיבורים, אלא רק מחיבוקים חזקים וחמים. אז הנה אחד כזה:
 

פּוֹנְג

New member
לדעתי לעשות בדיקה, מה זו כבר עוד

דקירה לעומת מה שעברת? זה לטעמי עדיף על המתח וההמתנה להגעת או אי הגעת המכשפה.
 
בבוצי-איך להעביר את השבוע (שבועיים)

אני טובה בזה רק באופן תיאורתי, לא תמיד מצליחה בעצמי... בכל מקרה מנסים לחשוב על דברים אחרים, קוראים ספר טוב, רואים סרט מצחיק, כל דבר שהוא פשוט וקליל... ומידי פעם ממשיכים לטפס על הקירות...ולשגע את הסובבים.. חוץ מזה לדעתי כדאי לעשות את הבדיקה, למה בכלל את מחכה למכשפה
היא לא אמורה להגיע לא? רק עוד דקירונת קטנה אחת.. בינתיים אני מחזיקה אצבעות
 

בבוצי

New member
תודה רבה

תודה רבה על התמיכה ,אני לא יודעת איך הסתדרתי בלי הפורום המדהים הזה עד עכשיו, חייבים להפיץ אותו ברבים, כדי שעוד נשים יעזרו בו.
 

נועם@בת

New member
בהזרעות נותנים תמיכת פרוגסטרון

רק אם יש סיבה לכך. בIVF בגלל הדיכוי נותנים אותה באופן אוטומטי. איך עוברים שבועיים בלי להשתגע? מי אמר שלא משתגעים
? אני נוקטת תמיד בשיטת ה"חצי שנה". אני מחליטה שבדיקת הבטא תהיה רק בעוד חצי שנה, ואז ברור שבחמישה החודשים הקרובים אין לי בכלל מה להלחץ
. זה עובד בדרך כלל עד יום לפני הבדיקה, ואז רסקיו רמדי מציל אותי מטירוף. תמיד כדאי לבדוק בטא אחרי שבועיים, כי למרות הדימום יכול להיות שאת בהריון. או חלילה במקרה היותר גרוע, יתכן איחור אבל הריון לא תקין. בדיקת דם נותנת מידע מהימן. מחזיקה לך אצבעות נועם
 
למעלה